סגור

פרשנות
צריך להשקיע בחולים, לא רק ביולדות

וולפסון אינו היחיד. בעוד המחלקות הפנימיות סובלות ממחסור ומתנאים ירודים, בתי החולים משקיעים הון עתק במחלקות יולדות מפוארות. ולמה שלא יעשו זאת אם הם מקבלים מהביטוח הלאומי יותר מ־15 אלף שקל על כל יולדת. הגיע הזמן שמשרד הבריאות ישים לזה סוף

1. אי אפשר היה להישאר אדיש לתמונות של חדרי הפאר החדשים של מחלקת היולדות בבית החולים וולפסון. לא נפרט יתר על המידה כדי להימנע מלעשות יח"צ לבית החולים אבל מדובר ביוקרה שלא רואים במערכת הבריאות הישראלית. "אנחנו לא כמו איכילוב כי שם אפשר לקבל גם חדר משותף. אצלנו אין דבר כזה. תקבלי חדר לבד", התגאה מנהל אגף היולדות בוולפסון.

3 צפייה בגלריה
חולה במסדרון בית חולים רמב"ם חיפה אוריגנל
חולה במסדרון בית חולים רמב"ם חיפה אוריגנל
חולה במסדרון (ארכיון)
(צילום: אלעד גרשגורן)
לפי בית החולים, האגף החדש שהקמתו עלתה 15 מיליון שקל ממומן בעיקר מ"כספי תרומות" (מייד נחזור על הפרט הזה) עם השלמה (מאצ'ינג) של משרד הבריאות והוא אמור "להרוויח" כסף כדי להשקיע במחלקות האחרות של בית החולים. ובכל זאת, כאשר רואים את התמונות עולות כמה שאלות מטרידות.
חשוב להבהיר: למעט בית החולים שיבא, כל בתי החולים הממשלתיים בישראל (המהווים מחצית ממערך האשפוז במדינה) הם גירעוניים. כלומר, הכנסותיהם נמוכות מההוצאות ולכן הם נדרשים לסיוע ממשלתי. דו"ח מיוחד של מבקר המדינה מצא כי דווקא אותם בתי חולים ממשלתיים (בניגוד לבתי החולים העצמאיים שאינם בבעלות המדינה וגם לא של ה"כללית") הם פחות יעילים ויותר זקוקים לסיוע כי הם בבעלות המדינה. בכל פעם שהם נקלעים למשבר הם מקבלים תמיכה כלכלית מהחשב הכללי באוצר. בדרך כלל, בניגוד לבתי החולים העצמאיים הם לא נדרשים להציג תוכניות התייעלות.
לצד בתי החולים נמצאים תאגידי הבריאות, מלכ"רים בבעלות בתי החולים שהוקמו כדי לנצל את משאבי בתי החולים גם אחר הצהריים ונהנים מעצמאות ניהולית מוחלטת. לנוכח הנפח הבלתי מרוסן שקיבלו אותם מלכ"רים עצמאיים שחיים בסימביוזה עם בית החולים, אך ללא פיקוח, משרד האוצר החל במהלך לנסות להטיל עליהם פיקוח כלשהו. לוולפסון יש גם "עמותת ידידים" שמגייסת תרומות. דבר זה ייחודי לוולפסון. לכן התרגיל שלפיו חלק אחד מבקש סיוע והחלק השני "עצמאי" ויש לו "כסף משלו" ועושה מה שבא לו, בעייתי ביותר ואף מגוחך.
3 צפייה בגלריה
החשכ”ל יהלי רוטנברג ומנהלת בית החולים ו ולפסון ענת אנגל
החשכ”ל יהלי רוטנברג ומנהלת בית החולים ו ולפסון ענת אנגל
משמאל: מנהלת בית חולים וולפסון ד"ר ענת אנגל והחשב הכללי יהלי רוטנברג. כספי תרומות הופנו לקופה צדדית
(צילומים: תומי הרפז, גלעד ארצי)
2. לוולפסון יש גם סיפור מיוחד בנושא התרומות, והוא גם חמור וגם ייחודי. בנובמבר האחרון חשף החשב הכללי, שהוא מנהל הנכסים של מדינת ישאל לרבות בתי החולים שבבעלותה, ממצאי ביקורת קשים שהצביעו על אי סדרים "הגובלים בפלילים" כלשונו. הנה אחד מהם: "הנהלת בית החולים גייסה תרומות מתורמים לטובת רכש, אולם אותו הרכש מומן מתקציב המדינה, כך שכספי התרומות הופנו לקופה צדדית 'קרן מנהל' ושימשו לייעוד שונה מזה שלשמו ניתנה התרומה מלכתחילה כגון טיסות לחו"ל ושילוט. יתרת המזומנים שנצברו בעמותת הידידים נכון לסוף 2019 היא כ־18 מיליון שקל, צבירה המצביעה על כך שהתרומות אינן משמשות בפועל את בית החולים ולעיתים אף בניגוד למטרות לשמן הן גויסו" (מדובר בבית חולים גירעוני שמקבל תרומות בסך 1.7 מיליון שקלים לשנה בממוצע).
לכן, כאשר שומעים את המונח "תרומות של וולפסון" כדאי מאוד להגביר את הקשב. יתרה מזו, חיפוש באתר משרד הבריאות לגבי דו"ח כספי של אותו בית חולים כדי להבין מה מצבו הכספי (כולל התאגיד) הפך למשימה בלתי אפשרית. כל מה שניתן לקבל הוא דו"ח מסכם של משרד הבריאות על כלל בתי חולים ולא על כל בית חולים בנפרד. בוולפסון הסבירו כי אין דבר כזה דו"ח כספי והפנו את "כלכליסט" למשרד הבריאות אך ביקשו להבהיר: בית החולים סיים את 2021 עם איזון תקציבי.
באותו דו"ח ישנם כמה ממצאים מעניינים: וולפסון סיים את 2019 (ערב הקורונה) עם גירעון תפעולי של כ־300 מיליון שקל. בחינת מדדי יעילות (עלות לשקל תפוקה ברוטו) מעלה כי וולפסון הוא בית החולים הכי פחות יעיל מבין כלל בתי החולים הגדולים (נכון ל־2018).
3. אין להתפלא על כך שוולפסון השקיע כספים בשיפוץ מחלקת היולדות ולא במחלקה אחרת. מחלקות היולדות הן מכרה זהב עבור כל בית חולים שכן על כל לידה הוא מקבל 15.2 אלף שקל מהביטוח הלאומי ולא נאלץ לתת שום "הנחה" - כמו שקורה בשאר המחלקות לפי חוקי ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות (ה"קאפ").
היולדות הישראליות זכאיות לבחור כל בית חולים שהן רוצות ולכן הן מסתובבות עם קופון ששווה הרבה ועושות "שופינג" בין בתי החולים. לאלה יש תמריץ ממשי להשקיע במחלקות היולדות. ככל שמספר היולדות גדול יותר, כך העסקה כדאית יותר לבית החולים (על כל יולדת הוא מקבל אותו סכום אבל היולדת ה־39 עולה הרבה פחות מהיולדת הראשונה או השנייה שכן "הכל כבר שם").
עדיף לבית החולים להשקיע ביולדת הצעירה מאשר בזקנה במסדרון, והמצב שנוצר כתוצאה מכך הוא לא פחות ממזעזע. די להסתכל על המחסור והתנאים הפיזיים הקשים בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות (שם הרבה פחות כדאי להשקיע כי הרווח נמוך בעיקר בגלל "ההנחות"), כדי להיווכח בגודל האבסורד. דבר אחד ברור: בתי החולים לא רואים אף אחד ממטר והגיע הזמן שמשרד הבריאות ייכנס לתמונה ויפסיק למלא פיו מים. התחרות שמתחוללת בין בתי החולים סביב היולדות אינה בריאה. כדאי לשר הבריאות להתעורר ולהתחיל לטפל בנושא.