המינוי שנחסם למנהל רמ"י, הדיל שנפסל והמחיר שמשלמים האזרחים
ניסיון ההשתלטות של סמוטריץ' על רשות מקרקעי ישראל נתקל במחסום משפטי והמערכת נותרת משותקת חלקית על רקע של מאבקים פוליטיים
הניסיון של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקים דיפ־סטייט שישרת את האידיאולוגיה שלו ברשות מקרקעי ישראל נכשל, ונראה כי יהיה לו קשה להתאושש מהמפלה. המנצח באירוע הזה הוא חיים כץ, שר השיכון, התיירות, הרווחה והבריאות, שאנשיו יושבים כעת בשתי העמדות הבכירות ברמ"י, ואם לא תהיה התפתחות יוצאת דופן הם יישארו שם עד כינונה של הממשלה הבאה. כרגיל, המפסידים הם אזרחי ישראל, ששוב נאלצים לקבל שירות משני גופים (רשות התחבורה הציבורית ורמ"י) שמנוהלים בחצי קלאץ', ולא בגלל מי שעומד בראשם אלא בגלל פוליטיקאים שלא מוכנים לקבל החלטות.
תיאור כרונולוגי של האירועים מאפשר להבין את הרשלנות של הפוליטיקאים ואת סדרי העדיפויות שלהם. ינקי קוינט, המנהל היוצא של רמ"י, פרש בדצמבר 2025. מדובר בתפקיד עם כהונה קצובה לחמש שנים, ועל נבחרי ציבור היה לדעת זאת ולהיערך בהתאם. בשנה האחרונה לפני הפרישה קוינט חיפש משרה ראויה וכתבות על האפשרויות שנבחנו פורסמו לא אחת בעיתונות הכלכלית. כלומר, העובדה שכס המנהל עומד להתפנות לא היתה מידע מוכמן.
שירשור של מינויים
למרות זאת, רק ב־25 בפברואר השנה, כשלושה חודשים אחרי שקוינט עזב בפעם האחרונה את משרדי רמ"י, משרד השיכון פרסם את המודעה לאיתור מועמדים לתפקיד המנהל. שלושה שבועות לפני פרסום המודעה מונה עידן מועלם לממלא מקום המנהל, כאשר במקביל הוא ממשיך לנהל את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית — גוף עם תקציב שנתי של 18.5 מיליארד שקל.
היקף הפעילות הכספי של רמ"י דומה, ובשנות הגאות בנדל"ן ההכנסות שלה היו כפולות. מי שבחר בעידן מועלם לתפקיד ממלא מקום מנהל רמ"י הוא שר השיכון ושר התיירות חיים כץ. ההיכרות של השניים היא מהתקופה שבה מועלם שימש מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות במשך שש שנים, עד שמונה לרשות הארצית לתחבורה ציבורית.
בדיוק לפני חודש מינה מועלם את סיגל גבאי למנהלת החטיבה העסקית ברמ"י. עד אז היא שימשה כסמנכ"לית תכנון ומקרקעין במשרד התיירות שבראשו כץ.
היועמ"שית שמה גבול
אם היה כאן דיל, התמורה שסמוטריץ' אמור היה לקבל היא מינויו של יהודה אליהו למנהל רמ"י — תפקיד עם כהונה קצובה לחמש שנים, בלי יכולת של הממשלה הבאה להחליפו, ושליטה על 92% ממקרקעי ישראל, גם כאלה שממזרח לקו הירוק. בעיניים של סמוטריץ' המינוי הזה יכול להיות אולי ההישג החשוב בקדנציה שלו. השניים הולכים יחד כבר 30 שנה: הם היו ממייסדי ההתנחלות חרשה במטה בנימין, הקימו יחד את עמותת רגבים בשנת 2006, ואליהו אף עמד בראשה. בפברואר 2023 סמוטריץ' מינה את אליהו לראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון.
אבל ההיכרות רבת השנים היא גם זו שגרמה לפסילתו. מי שאילצה את סמוטריץ' לחשב כיוון מחדש היא היועצת המשפטית של משרד השיכון, אפרת פורקצ'ה. ועדת האיתור למנהל ראיינה בחודש האחרון את המועמדים שעמדו בתנאי הסף והיתה אמורה לגבש רשימה של שלושה לבחירת שרי האוצר והשיכון. אולם פורקצ'ה לא אישרה שהוועדה תמליץ לממשלה על יהודה אליהו כמועמד לתפקיד הבכיר, כפי שנחשף בכלכליסט. הנימוק המשפטי הוא הזיקה של אליהו לסמוטריץ' והיעדר כישורים מיוחדים שמצדיקים את מינויו חרף הזיקה הזו. חוות הדעת הובילה למחלוקת בין חברי הוועדה ולסיום הדיון ללא הכרעה.
התסבוכת של סמוטריץ' בנושא זה כפולה: ראשית, לוח הזמנים שלו צפוף, משום שגלי בהרב־מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, תוציא בשבועות הקרובים הוראה להקפיא מינויים בכירים לקראת הבחירות שאמורות להתקיים בסוף נובמבר. שנית, גם אם יצליח למנות את אליהו, יתקשה להתמודד עם עתירות לבג"ץ לאחר שהיועצת המשפטית של הוועדה קבעה כי אי אפשר למנותו לתפקיד.
גם אם כץ לא תכנן את זה, הוא הרוויח מההמולה: אם לא יימצא פתרון בשבועות הקרובים, עידן מועלם ימשיך לכהן כממלא מקום זמני עד שתקום ממשלה חדשה.
