הטרנד החדש נותן לסוכן ה־AI שלכם גישה ישירה לחשבון הבנק. איך זה עובד?
האם צ'טבוט ינהל את הכסף שלנו? הבנק הדיגיטלי וואן זירו השיק חיבור ישיר בין סוכנת ה־AI שלו ל־ChatGPT, בית ההשקעות IBI וחברת הפינטק Fair יצאו במהלכים דומים. כלכליסט נכנס לעומקו של הטרנד החדש: איך הטכנולוגיה עובדת, מהם סיכוני האבטחה ולמה הרגולטורים לא ממהרים לעצור את החגיגה?
הבינה המלאכותית נכנסת רשמית לחשבון הבנק. בשבוע שעבר הודיע הבנק הדיגיטלי וואן זירו על אפשרות חדשה ללקוחותיו: חיבור סוכנת ה־AI הפיננסית של הבנק ("אלה") ישירות למודלים של OpenAI, כך שהלקוח יוכל להתייעץ עם ChatGPT על נתוני החשבון העדכניים שלו, ללא צורך בהזנת נתונים או העלאת קבצים. וואן זירו אולי הבנק הראשון לעשות זאת, אך לא הגוף הפיננסי הראשון: בחודש וחצי האחרונים השיקו גם בית ההשקעות IBI באפליקציית IBI SMART וחברת הקרנות Fair חיבורים דומים ל־AI לתיקי ההשקעות והנכסים של לקוחותיהם.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל IBI דייב לובצקי, מנכ"ל וואן זירו אייל גפני ומנכ"ל Fair אלעד שפר. כרגע החיבור זמין רק ל־ChatGPT, כשהמטרה להתרחב לעוד מודלים
(צילומים: אילן בשור, דנה קופל, שאול גולן)
המהלכים הם ראשיתו של גל רחב בתעשייה העולמית (שכולל גם את רובין הוד האמריקאית), שנשען על העובדה שהציבור כבר משתמש ב־AI כיועצת לכל דבר. ברוח "אם אתה לא יכול להביס אותו, הצטרף אליו", הגופים הפיננסיים הבינו שהלקוחות ממילא מתייעצים עם הצ'ט על הכסף שלהם, ועד כה עשו זאת בדרכים עקומות ומסוכנות: העלאת צילומי מסך של התיק, הקלדה ידנית של נתונים, או שימוש בכלים חיצוניים שמגרדים מידע (Scraping) ודורשים חשיפת פרטי התחברות. החשש מזליגת מידע ומהתנהגות משתמשים לא מבוקרת הוביל את הגופים הפיננסיים להבין שלא נכון להילחם בטרנד – אלא לייצר לו צינור מבוקר ומאובטח. אז מה היתרונות, מה הסכנות ולאן כל זה הולך? כלכליסט עושה סדר:
מה הערך המוסף של החיבור הזה, ומה הכלים הללו מאפשרים ללקוח?
המכנה המשותף לשלושת הגופים הוא הרצון לפגוש את הלקוחות במקום שבו הם כבר נמצאים – בתוך ממשקי ה־AI – ולתרגם נתונים פיננסיים מורכבים לשיחה בשפה חופשית. הכלי מאפשר לקחת מידע יבש, שאנשים בדרך כלל נמנעים מלנבור בו, ולקבל ממנו תובנות מיידיות. עם זאת, קיים הבדל לפי סוג הגוף הפיננסי: בבנקאות הפוקוס הוא על ניתוח כולל של התנהלות העו"ש ותקציב משק הבית. החיבור מאפשר לשאול שאלות רוחביות כמו "כמה הוצאתי על מסעדות בחצי השנה האחרונה בהשוואה לתקופה המקבילה?", "איך השתנו החזרי המשכנתא שלי?", לקבל ניתוח מגמות של הכנסות מול הוצאות, ואפילו לגזור גבולות גזרה לתקציב משפחתי.
במקרה של IBI ו־Fair, הדגש הוא באופן טבעי על תיק ניירות הערך והנכסים הפיננסיים. החיבור מאפשר לנתח את פיזור הסיכונים בתיק, להציג חשיפות לסקטורים או למטבעות, להבין אירועים בשוק ההון והשפעתם על החזקות ספציפיות, להשוות ביצועים מול מדדי ייחוס, בחינת תשואות אל מול רמות סיכון בתקופות זמן שונות (כמו תקופות לחימה או שינויי ריבית), וקבלת הסברים בשפה פשוטה על הרכב הנכסים. "עולם ההשקעות וקרנות הנאמנות תמיד סבל מעודף מורכבות ומחסמים טכנולוגיים. המטרה של שילוב AI היא לא לייצר גימיק, אלא לפגוש את המשקיע בגובה העיניים – להוריד את החשש מנתונים פיננסיים ולאפשר לו להבין מה באמת קורה עם הכסף שלו בתוך שניות". אומר לכלכליסט אלעד שפר, מנכ"ל Fair.
איך הטכנולוגיה הזו עובדת בפועל?
בשוק פועלות כיום שתי גישות טכנולוגיות מרכזיות. הגישה הראשונה, המיושמת בוואן זירו וב־IBI, עושה שימוש בפרוטוקול תקשורת חדיש בשם MCP, שפותח על ידי ענקית ה־AI אנת'רופיק. מדובר בתקן אחיד ומאובטח המאפשר לסוכן AI חיצוני (כמו ChatGPT) לשוחח ישירות עם המערכות של הבנק דרך הסוכן הפיננסי הפנימי שלו. מבחינת הלקוח, לאחר הגדרה ראשונית קצרה של כמה דקות לפי מדריך של הבנק, השימוש הופך לטבעי לחלוטין: פותחים את ChatGPT, מתכתבים כרגיל, וכשרוצים לקבל מידע פיננסי, פשוט מאזכרים את הסוכן בשיחה (למשל באמצעות התגית Ella@).
"כמו שחיבור USB C משמש כיום כתקן טעינה והעברת נתונים אחיד לכל הטלפונים והמחשבים, MCP הוא תקן תקשורת מאובטח שמאפשר לחבר סוכן AI לכלים ולמקורות מידע חיצוניים. החידוש כאן הוא שחיברנו סוכן אחד לסוכן הפיננסי הפנימי שלנו, שכבר בישל ועיבד את הדאטה בצורה הכי מדויקת, במקום לתת ל־AI חיצונית לחפור בנתונים גולמיים", אומר לכלכליסט ד"ר אוראל בביוף, מנהל תחום AI בוואן זירו. "אנחנו בעצם בונים ארכיטקטורה שבה הסוכן הפיננסי של הבנק הוא זה שמחזיק בידע ובלוגיקה העסקית, והמודל החיצוני הוא רק הממשק שדרכו המשתמש מדבר".
הגישה השנייה היא אפליקציה ייעודית בחנות של ChatGPT כפי שמיושמת בחברת Fair. המשתמש מתחבר לאפליקציה הרשמית בלחיצת כפתור דרך מנגנון הזדהות מאובטח, ללא צורך בידע טכני או בהגדרות מפתחים.
באיזו פלטפורמת AI המשתמשים יכולים לעשות שימוש?
כיום כל השירותים זמינים לשימוש דרך ChatGPT בלבד – אך כולם מתכננים התרחבות לפלטפורמות נוספות. בוואן זירו כבר הודיעו כי בקרוב מאוד ייפתח החיבור גם לקלוד של אנת'רופיק, ובהמשך למודלים נוספים של גוגל ומיקרוסופט.
האם יש חשש מפני פריצת מידע וזליגת נתונים?
מומחי סייבר ואבטחת מידע התריעו מפני העברת מסמכים ונתונים בנקאיים לחברות טכנולוגיה אמריקאיות. המערכות הפועלות כיום מושתתות על שני עקרונות שמיועדים למנוע זליגת נתונים. הראשון הוא אנונימיזציה מוחלטת: המערכות אינן מעבירות ל־OpenAI פרטים מזהים כמו שם, תעודת זהות, מספר חשבון או מספר כרטיס אשראי מלא, וה־AI רואה רק נתונים יבשים ללא יכולת לשייך אותם לאדם ספציפי. "אנחנו לא מעבירים שום מידע פרסונלי. אני לא אומר לצ'ט 'זה המידע של הלקוח', אלא 'אלה המניות בתיק'. אין מזהים אישיים", אומר יאיר ברטשפיז, מנהל המוצר של IBI Smart. "הלקוח עובר הזדהות מלאה ומאובטחת לחלוטין כמו בכניסה לאפליקציה, וכל המידע מועבר בתקן המוצפן ביותר".
העיקרון השני הוא ניתוק מוחלט בין ניתוח לביצוע (Read-Only). כל המערכות בשוק פועלות במתכונת של קריאה וניתוח בלבד, ללא כל הרשאה או יכולת טכנית לבצע פעולות כמו העברת כספים, קנייה או מכירה של ניירות ערך באופן עצמאי.
בענף הסייבר והאבטחה יש הטוענים כי ההבטחות הללו אינן עומדות במבחן המציאות של עידן ה־AI. "כל ההגדרות של אנונימיזציה ותקני אבטחה ישנים פשוט לא רלבנטיים ברגע שהדאטה נכנס לשיחה ב־AI", מזהיר משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של ענקית הסייבר NTT ישראל. "מבחינת מודל השפה, המידע הפיננסי לא מבודד ומצטרף לכל מה שסיפרת לו בעבר ויוצר פרופיל מלא על האדם".
לטענת קרקו, המהלך הזה למעשה מעביר את האחריות המשפטית מהגוף הפיננסי ישירות למשתמש. "זה כמו שהבנק יגיד לך: 'אנחנו שומרים על הכסף בכספת, אבל אם שלחת שליח וביקשת שניתן לו את הקופסה – מרגע שהיא יצאה מפתח הבנק, האחריות שלך'. ברגע שאישרת את החיבור, ה־Ownership על המידע שלך עבר לצד שלישי, והבנק פטור מכל אחריות למה שיקרה איתו מאותו רגע". קרקו מוסיף שמתן האפשרות דרך הבנק מייצר תחושת ביטחון מדומה, "בקרוב יציעו לך גם מקופת החולים לחבר את האפליקציה לצ'ט – כמו שכבר קיבלתי הצעה לחבר את מד הדופק שלי ל־AI. כשהבנק אומר לך 'בוא תעשה את זה', זה נותן תחושה שזה בטוח ושאפשר לסמוך על הצ'ט - בדיוק כמו שהיית סומך על הרופא שלך".
עם זאת, גם קרקו מעריך שהציבור יישר קו עם המגמה. "היתרונות הצרכניים גדולים, וכמו שוויתרנו על הפרטיות ב־Gmail או בשעוני כושר חכמים תמורת הנוחות, אנשים יעשו את אותה פשרה גם מול הכסף שלהם והניהול שלו".
האם בעתיד יתאפשר גם ביצוע פעולות כמו העברות או מסחר דרך הצ'ט?
בשוק מסמנים את שלב הניתוח והתובנות רק כיריית הפתיחה. בוואן זירו מצהירים שהשלב הבא יכלול מנגנון "אוטונומיה מפוקחת" שבו הסוכן יוכל להכין ללקוח הוראות לביצוע (כמו הכנת טיוטה להעברת כספים או הפקדה בפיקדון). עם זאת, המעבר לביצוע פקודות פיננסיות בפועל דורש חציית משוכות טכנולוגיות ורגולטוריות משמעותיות: גם כאשר הסוכן יוכל להכין את הפעולה, הביצוע הסופי לא יתבצע באופן אוטונומי בתוך ממשק הצ'ט. הלקוח יידרש לעבור לאפליקציה הרשמית של הבנק, לבצע הזדהות מאובטחת ולאשר אקטיבית את הפעולה. בנוסף, מעבר לביצוע פעולות ידרוש אישור של הרגולטורים הפיננסיים.
איך מונעים ממודלי ה־AI ללקות ב"הזיות"?
תופעת ההזיות הנפוצה (Hallucinations) – כשמודל השפה ממציא נתונים, טועה בחישובים או מציג תרחישים בדיוניים בביטחון מלא – מהווה את אחד הסיכונים המרכזיים בשימוש ב־AI, שבסביבה פיננסית עלול לעלות בכסף אמיתי. הפתרון של הגופים הפיננסיים מתבסס על עיבוד מוקדם של הדאטה: המערכות הפנימיות מעבדות את הנתונים מראש, בודקות את הדיוק המתמטי, ומגישות למודל ה־AI החיצוני רק נתונים "מעוכלים" ומבוקרים. ועדיין, כל המנהלים שעמם שוחחנו מדגישים שורה תחתית חד־משמעית: ה־AI אינה יועצת השקעות, והכלי מיועד להנגשת מידע בלבד. שפר מדגים זאת באמצעות שאלה טיפוסית שמשתמשים מפנים כיום לסוכן ה־AI: "'יש לי ארבע קרנות, מי היתה טובה יותר בתשואה וברמת הסיכון במלחמה?'. זו רמה אחרת של שיח שלא היתה נגישה קודם ללקוח הריטייל הממוצע ללא יועץ. אבל חייבת להיות הפרדה מוחלטת – המערכת לקריאה בלבד, ואינה מחליפה ייעוץ פיננסי".
"הכלי לא מיועד בהגדרה מוחלטת לייעוץ השקעות. אנחנו מאוד ממליצים לא לעשות איתו ייעוץ, אלא להשתמש בו כדי להבין יותר טוב את הנתונים, הפיזור בתיק ורמות הסיכון", מבהיר ברטשפיז מ־IBI Smart. "תפקיד ה־AI הוא להנגיש את התמונה המלאה, לא לקבל החלטות עבור המשקיע".
לאן כל זה הולך?
סביר להניח שבתקופה הקרובה נראה עוד חברות רבות שמצטרפות לטרנד הנוכחי, וגם הרגולטורים הפיננסיים השונים ובמרכזם בנק ישראל יידרשו לסוגיה. בענף מעריכים כי הסוכנים האישיים לא רק יענו לשאלות נקודתיות, אלא יידעו להציע ניהול פיננסי פרו־אקטיבי – להתריע מראש על חריגות צפויות, להציע חלופות חיסכון משתלמות יותר, ולהנגיש כלים שבעבר היו שמורים רק ללקוחות של פמילי אופיס.
"אנחנו נמצאים בנקודת מפנה בדרך שבה אנשים מתקשרים עם הכסף שלהם", מסכם בביוף מוואן זירו. "החזון הוא ש־AI תהיה לצד הלקוח כמו עוזר פיננסי אישי 24/7 – שמכיר את ההתנהלות שלו, עוזר לו לקבל החלטות מושכלות יותר, וחוסך לו זמן וכסף".
בעולם ההשקעות והמסחר רואים בטכנולוגיה אמצעי לצמצום הפערים והסרת החסמים עבור המשקיע הפרטי. "המטרה היא דמוקרטיזציה מלאה של המידע הפיננסי", מסביר שפר מ־Fair. "בעתיד, היכולת לנתח תיק השקעות ברמה של אנליסט מקצועי תהיה זמינה לכל אדם בטלפון הנייד שלו בלשון פשוטה".
מנגד, בקרב מומחי האבטחה מזהירים כי הסוכנים עלולים לפעול בדרכים לא צפויות. "לסוכן AI אין אמות מוסר, והוא פשוט ימצא דרכים להשיג את המטרה שלו", מסכם קרקו מ־NTT. "מחר סוכן של חברת אשראי יגיע לשיחות שלך בצ'ט, יראה שאתה מתייעץ איך לסגור מינוס נורא גדול, ויגיד: 'חבר'ה, המועמד הזה מסוכן, אסור להלוות לו'".
