המכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עם לבנון - הישג לישראל גם אחרי הפשרה
המכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עם לבנון - הישג לישראל גם אחרי הפשרה
לפי דו"ח שפרסם המכון, ההסכם האפשרי סביב חלוקת שדות הגז בין המדינות טומן בחובו יתרונות כלכליים וביטחוניים משמעותיים עבור ישראל, ובהם הפחתת האבטחה סביב מאגר כריש והרתעת חיזבאללה מפני עימות; בהיבט המשפטי נכתב כי אין צורך באישור הכנסת
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) טוען בדו"ח שהתפרסם היום (ה') כי ההסכם עם לבנון סביב חלוקת שדות הגז מהווה הישג משמעותי לישראל, גם במתכונתו הנוכחית. לפי הדו"ח, שנכתב על ידי חוקרות המכון אורנה מזרחי ופנינה שרביט ברוך, על אף שישראל נאלצה להתפשר במסגרת היקף השטח שיעבור ללבנון, הוא כולל שורת הישגים חשובים אחרים במישור הכלכלי, האסטרטגי והביטחוני. בהיבט המשפטי, טוענות החוקרות שאין צורך באישור ההסכם בכנסת.
בין ישראל ולבנון מתקיים משא ומתן לסירוגין עוד משנת 2010 על הסדרת הגבול הימי בין המדינות. כעת, בסבב השיחות השלישי, נדמה כי המדינות עשויות לחתום בקרוב על הסכם, למרות שהיום התפרסם כי ישראל לא מסכימה להערות שנשלחו מטעם ממשלת לבנון בנוגע לגבול הימי.
בין קו הגבול אותו ישראל דרשה בתחילת המשא ומתן, והקו הלבנוני, יש פער של כ-860 קמ"ר. על פי ההסכם המתגבש כמעט כל השטח שבמחלוקת יהיה בשליטת לבנון, מלבד 5 ק"מ הקרובים לחוף בהם יישמר קו המצופים הישראלי, בהתאם לדרישת מערכת הביטחון. ההסכם גם קובע כי ייבדק פוטנציאל הפיתוח של מאגר צידון/קאנא על ידי חברות טוטאל הצרפתית ואני האיטלקית, המחזיקות כל אחת ב-40% מהזיכיון בפיתוח המאגר. 20% הנותרים נמצאים כעת אצל ממשלת לבנון לאחר פרישת חברה רוסית מהשותפות. במידה שאכן יהיה פוטנציאל לפיתוח המאגר, תקבל ישראל פיצוי על החלק של מאגר צידון הנמצא מדרום לקו הלבנוני.
הדו"ח מציין כי ההסכם הקיים יהיה כדאי עבור שתי המדינות. עבור לבנון הרווח הוא בעיקר כלכלי. ההסכם יאפשר לפתח את מאגר צידון/קאנא באופן מיידי, ובכך לעזור לשיקום לבנון הנמצאת במשבר הכלכלי הקשה ביותר אי פעם, ולספק מקור אנרגיה לשוק החשמל הקורס של המדינה.
עבור ישראל, ההסכם כולל שלושה יתרונות משמעותיים. היתרון הראשון הוא כלכלי גם כן. פיתוח מאגר צידון/קאנא יביא הכנסות למדינה לאחר הסכם התמלוגים שייקבע עם השותפות המפתחת את המאגר. לא ניתן לדעת כיום מהם סדרי הגודל המדויקים של התמלוגים מכיוון שיש צורך בבדיקות נוספות לפיתוח המאגר. היתרון השני שמציין הדו"ח הוא במישור הביטחוני. קו המצופים הקיים כיום יישאר במקומו, אך הסכם יפחית את כמות האבטחה הנדרשת למאגר כריש הסמוך שנמצא בשטח ישראל. כמו כן, פיתוח מאגר צידון/קאנא והמעורבות של חברות בינלאומיות בפיתוחו, ירתיעו את חיזבאללה מהלהטת השטח, שכן הדבר יפגע באינטרס הכלכלי של לבנון. גורם אחר מסר לכלכליסט כי האסדרה הביטחונית ויצירת גבול בינלאומי מוכר יפחית את הסיכון שחברות זרות בהשקעה בישראל, ובכך קושר בין האינטרס הביטחוני והכלכלי.
היתרון השלישי שמציין הדו"ח הוא במישור האסטרטגי. ההסכם מהווה פתח לשינוי יסודי ביחסי שתי המדינות העוינות אחת לשנייה עד כה. על אף שמנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, צפוי לטעון כי מדובר בהסכם כלכלי בעיקרו ושהוא אינו משנה את יחסי המדינות, כותבות הדו"ח טוענות כי ההסכם ישלול את טענות בארגון שהוא מגן לבנון מהתוקפנות הישראלית.
היבט נוסף אליו דו"ח המכון מתייחס הוא ההליכים המשפטיים והחוקיים הנדרשים להעברת ההסכם. כזכור, בתחילת אוגוסט הגיש פורום קהלת עתירה כנגד ההסכם, בטענה שאישורו דורש הצבעה בכנסת עם רוב של 80 חברי כנסת, או לחלופין רוב של 61 חברי כנסת ומשאל עם. זאת בהתאם לחוק יסוד משאל העם משנת 2014, לפיו כל הסכם בו שטח ריבוני של מדינת ישראל עובר לסמכות של מדינה אחרת, יחויב באחד מהתנאים שצוינו. בית המשפט דחה את העתירה על הסף בטענה שההסכם עדיין לא התגבש, ושהעותרים לא נתנו זמן מספיק לגופים הממשלתיים לענות לטענותיהם.
עתירה נוספת הוגשה בתחילת השבוע, על ידי ארגון לביא. על פי העתירה החדשה, הסכם מסוג זה דורש לעבור אישור בכנסת בדומה להסכמים בינלאומיים אחרים שגיבשה ישראל בעבר, בעיקר בתקופת בחירות. בית המשפט דרש מהממשלה לענות לעתירה עד ה-27 באוקטובר.
מנגד, טוענות כותבות הדו"ח שמים כלכליים אינם מהווים בבחינת השטח הריבוני של המדינה, ולכן אין צורך באישורים מסוג זה. אולם הן מסייגות את הטענה, בהתאם לנוסח הסופי של ההסכם שיוכל לשנות את ההליך המשפטי הנדרש לאישורו בממשלה.
