סגור

איך מעודדים כישלון והאם זה סוד ההצלחה של ההייטק הישראלי

מחקר של Dell העולמית מצא שבישראל 40% מהחברות מעודדות כישלון מהיר ואז הצלחה לעומת 29% באירופה; איך זה נראה ביומיום והאם בכלל אפשר וצריך לעודד עובדים להיכשל על מנת להיות חדשניים יותר

מי שלא מנסה לא טועה; כדי להצליח צריך לדעת להיכשל - המשפטים האלה, שכל כך נוכחים במקומות עבודה בישראל הם חלק, כך מסתבר, מסוד ההצלחה של חברות הטכנולוגיה הישראליות. הדבר הזה, ה-X פקטור שגורם להן להתבלט, להיות חדשניות יותר ויצירתיות יותר קשור בכלל לכישלון, כך עולה ממחקר שערכה חברת Dell Technologies.
לפי המחקר, שנערך בקרב 5,400 עובדים מ-23 מדינות, אחד ההבדלים בין ישראל לשאר המדינות הוא עידוד הכישלון בצורה אקטיבית וחוסר הפחד מכישלון. 40% מהמשיבים הישראלים לעומת 29% בממוצע האירופי טוענים שהחברה שלהם מעודד כישלון מהיר ואז הצלחה. אבל איך מעודדים כישלון? וכיצד הכישלון מוביל להצלחה? איך זה נראה ביומיום?

2 צפייה בגלריה
אבי סלמון אינטל
אבי סלמון אינטל
אבי סלמון, מנהל החדשנות באינטל
(דוברות אינטל)

"אני חושב שאף אחד לא מעודד כישלון אלא מעודדים חדשנות ולא מפחדים מכישלון. היו אצלנו מנהלים שאמרו – אם לא נכשלת לא עשית. אנחנו לא מדברים על איזה כיף זה להיכשל אלא מאפשרים לעסוק בחדשנות", אומר אבי סלמון, מנהל החדשנות של אינטל. "בתעשיית ההייטק אנחנו עוסקים במה שלא קיים, מפתחים את העתיד והקטע בעתיד הוא שהוא לא ידוע, אז ברור שיהיו דברים שלא יצליחו. כשאנחנו בודקים את המוצרים אנחנו מגלים באגים, ואם אין מספיק באגים אנחנו יודעים שאנחנו במצב לא טוב. אנשים מקבלים פרסים על מציאת באגים – זה כישלון. זה אומר שמישהו כתב לא טוב את מה שהיה צריך. זו המהות שלנו".

2 צפייה בגלריה
ליאור פוני, מנכ"ל Dell ישראל
ליאור פוני, מנכ"ל Dell ישראל
ליאור פוני, מנכ"ל Dell ישראל
(אוהד רומנו)
עידוד הכישלון הוא בעצם הפתיחות של החברה לניסיונות, גם אם הם לא מצליחים. "כישראלים אנחנו מביאים מעולם הצבא הרבה יכולות להיות חדשניים ובעלי יכולת אילתור, בין אם זה מעולמות הטכנולוגיה או משדה הקרב. כמו כן, יש חשיבה ויישום של תחקיר לפני ואחרי פעולות שעושים. כשאנחנו מסיימים פרוייקט של פיתוח או מכירה אנחנו עושים 'פוסט-מורטם': מנסים לחשוב מה עשינו, מה גרם לנו להצליח או להיכשל ואנחנו לא מחפשים את האשם, להיפך. אנחנו אומרים בואו נהיה מספיק פתוחים בשביל להגיד איך היינו עושים את זה אחרת", אומר ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל.
הייתרון בכישלון מהיר הוא שהוא מאפשר גם הצלחה מהירה. "כל הרעיון מאחורי לעודד כישלון כדי להשיג הצלחה מהירה נובע מכך שאם זה לא קורה חברות ממשיכות באותה הדרך למרות שמשהו לא הצליח. אנחנו שמים נקודות בדיקה לאורך כל התהליך כי לתקן שנתיים אחורה זה הרבה יותר קשה. אם מישהו כתב קוד שנתיים אבל הוא לא עובד זו בעיה שמאוד קשה לתקן ולכן צריך לבצע עצירות ולשאול מה עובד ומה לא", אומר איציק רייך, VP Technologists, Dell.
"יש מקומות בעולם שבהם כישלון זה מכת מוות. בקוריאה למשל, לפני הרבה שנים סיפרו לי שיזם שנכשל מתבקש לפעמים להחזיר את הכסף שקיבל ולא מתקבל למקומות עבודה טובים ולכן זה איום ונורא. ביפן ההתייחסות לכישלון היא נוראה ולכן יפני ממוצע יעדיף לא להסתכן וללכת בשביל המרכזי – בשביל לא לעשות איזו טעות שבעקבותיה מצופה ממנו לעשות חרקירי. בעולם המערבי כולם מבינים שכישלון זה חלק מהתהליך, אבל להגיד שישראל טובה באופן בולט או שונה מארה"ב ביכולת 'לספוג כישלונות' זו אמירה שגוייה לדעתי. היו לי הצלחות וגם כישלונות. קרה שנתקלתי בגורמים פיננסיים שאמרו, רגע, אבל היו לך גם כשלונות ולא רק הצלחות ולכן לא נשקיע בך", אומר דב מורן, שותף מנהל, קרן הון סיכון Grove Ventures.
לדבריו מה שמיוחד בישראל הוא שחי פה עם שבדנ"א שלו יש הרבה יזמות. "דנ"א של יזמות זו שריטה, כי ביזמות לא הכל נפלא ונהדר. יזם שנכשל ומפסיד את כספו וכספי המשקיעים שלו ומאכזב את עובדיו זה לא טריוויאלי ולא בהכרח טוב. אבל היזמות זה משהו שטבוע בדנ"א שלנו. למה אנחנו יותר יזמים מעמים אחרים? העם היהודי, חלק נכבד מאזרחי המדינה, היה 2000 שנה בגלות ולא ניתן לו לעבד אדמה בתקופה בה רוב האנשים עסקו בחקלאות. לא יכלנו לשרת את המלך, מפעם לפעם זרקו אותנו מארץ לארץ, פרעות, חוסר פרנסה, וברגע שאתה לא עובד ואתה לא חקלאי אתה במאבק קיומי. למצוא פרנסה היה דבר מאוד קשה ולכן מי ששרד זה היזמים, אלה שיודעים לחשוב מחוץ לקופסא, לסדר משהו, "לעשות קומבינה". יזמות לפני 1,000 שנה זה לא היה להקים חברה. אבל זה כן היה לעבוד מהעיר הזאת לעיר אחרת לפני שיפרצו הפרעות, וכן להצליח למצוא עבודה, למצוא סחורה במקום הזה, למכור בעיר האחרת – זו היזמות של פעם. מי שהיה יזם פשוט נשאר בחיים. מי שהיה פחות יזם – מת. נוצר מצב שהאומה היהודית היא אומה יזמית. אני לא חושב שיש כאן גוון גזעני, כי אני לא חושב שהיהודים חכמים יותר מאחרים, אבל יהודים - יזמים.
פי 2 יותר האקתונים
בישראל כמעט פי 2 יותר חברות מאשר באירופה מארחות האקתונים או משתמשות בטכנולוגיות שרק הושקו ויוצרות עבור העובדים פעילויות המטפחות יצירתיות ותרבות דיגיטלית חדשנית, כך עולה מהמחקר של Dell Technologies. המטרה של ההאקתונים היא בעיקר לייצר אווירה של חדשנות.
"אני מוצא קורלציה מאוד חזקה בין האנשים שמשתתפים בהאקתונים לבין אלה שמתקדמים בארגון ברמה הטכנית ומובילים יוזמות חדשות", אומר סלמון. לדבריו, "יש היום מגמה שהאקתון נגמר במצגות ולדעתי מהות ההאקתון היא להתנפל על משהו ולגרום לו לעבוד. זו מגמה לא טובה של פוקוס על הביזנס במקום על הטכנולוגיה".
האקתונים גם מאפשרים לאנשים חדשים יחסית בארגון הזדמנות להתבלט בזמן קצר ובארגונים בינלאומיים גם לאנשים מכל העולם לעבוד על אותו הדבר שלו מוקדש ההאקתון.
"צריך לזכור שריבוי ההאקתונים הוא לא בהכרח רק משום האהבה לחדשנות אלא שישראלים גם אוהבים להיות ביחד ולהגיע להרבה האקתונים. מעבר לכך, כפי שהזכרתי קודם, אנחנו מדינה עם הרבה יזמים. אז גם עם הרבה האקתונים", אומר מורן. "האם האקתונים מעודדים חדשנות? השאלה היא מה הסיבה ומה המסובב. לא בגלל האקתונים נהיינו אומת הסטארט-אפים. האקתונים הם חלק מהתופעה של מדינה עם אנשים עם דנ"א של יזמות".