סגור
חיפוש

הגירעון ממשיך לרדת: עמד באפריל על 11.2% מהתוצר

זאת לאחר שבמרץ נרשמה לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה ירידה בגירעון, ל-12.1% מהתוצר; הכנסות המדינה הסתכמו בכ-35.5 מיליארד שקל באפריל - 10% מתחזית ההכנסות ל-2021

הגירעון הממשלתי ממשיך לרדת, והסתכם ב-11.2% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020-אפריל 2021); זאת לאחר שבמרץ נרשמה לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה ירידה לעומת החודש הקודם - ל-12.1%.

הכנסות המדינה הסתכמו בכ-35.5 מיליארד שקל באפריל (31.4 מיליארד שקל מהן - הכנסות ממסים). מדובר בכ-10% מתחזית הכנסות המדינה ל-2021.
גיוס ההון של המדינה עמד (ברוטו) באפריל על כ-16.8 מיליארד שקל בשוק המקומי, ועל כ-400 מיליון שקל בחו"ל. באפריל נפרעו 10.3 מיליארד שקל מסך החוב, כך שהחוב גדל ב-6.9 מיליארד שקל. תשלומי הריבית על החוב עמדו בחודש זה על 1.4 מיליארד שקל.
1 צפייה בגלריה
ישראל כץ אולפן ynet פברואר 2021
ישראל כץ אולפן ynet פברואר 2021
ישראל כץ, שר האוצר
(קובי קואנקס)

עמידה במסגרות התקציביות

לרשות הממשלה עומדות כעת שתי מסגרות הוצאה. מסגרת הוצאה המשכית, העומדת על כ-420 מיליארד שקל, מסגרת זו היא הקרויה 'תקציב המשכי', מחולקת ל-12, כך שבכל חודש ניתן להוציא כ-35 מיליארד שקל. לצד זה, ישנה מסגרת הוצאה ייחודית עבור הקורונה, המכונה גם 'התוכנית הכלכלית', תקציב מסגרת זו לשנת 2021 עומד על כ-68 מיליארד שקל. סך הכל כ-488 מיליארד שקל.
בשליש הראשון של השנה (ינואר-אפריל) הוציאה הממשלה כ-160 מיליארד שקל, מתוכם כ-21.1 מיליארד על החוב הממשלתי (ריבית על החוב הממשלתי, ופרעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי). משרדי הממשלה הוציאו בשליש זה של השנה, כ-138.3 מיליארד שקל. כש-26.7 מיליארד מתוכם בגין 'התכנית הכלכלית של הקורונה'. בניטרול התכנית הכלכלית, ההוצאה במשרדים האזרחיים גדלה ב-4.2%, ובמערכת הבטחון ב-0.8% לעומת אשתקד.
ההוצאה במשרדי הממשלה לעומת השנה הקודמת – בניכוי התכנית הכלכלית – עלתה ב-3.5%, אך כלל ההוצאה עלתה בכ-3.8%. הפרש זה של 0.3% מבטא את הגידול בהוצאות על החוב לעומת השנה הקודמת. כזכור, העריך החשב הכללי, את תשלומי הריבית הנוספים בשנת 2021 בכ-3 מיליארד שקל.
נכון לעכשיו, הוצאות הממשלה עומדות במסגרות התקציביות על פי החוק. בשליש הראשון של השנה הוצאו 133 מיליארד שקל מתוך 140 מיליארד שקל שעמדו לרשותה בתקציב ההמשכי, וכ-26.7 מתוך ה-68 מיליארד שקל שעמדו לרשותה בתקציב הקורונה.

הגירעון וגיוס החוב

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020-אפריל 2021) עומד על 11.2% תוצר, נתון המבטא שיפור לעומת הנתון בחודש הקודם (אפריל 2020- מרץ 2021) אז הגרעון ל-12 החודשים האחרונים עמד על כ-12.1% תוצר. הגרעון הוא ביטוי לפער שבין הכנסות המדינה לבין הוצאות המדינה, משבר הקורונה הביא לגידול הפער הזה משני הכיוונים, הכנסות המדינה קטנו, והוצאות המדינה גדלו. כל חודש שאנו מתקדמים דוחק את החודשים הגרועים ביותר משנת 2020.
על אף החוב הגבוה של ישראל שהגיע למספר הסמלי של טריליון שקל, גם בחודש אפריל המשיכה הממשלה לגייס חוב ולתחזק אותו. כך שגיוס ההון של המדינה עמד (ברוטו) באפריל על כ-16.8 מיליארד שקל בשוק המקומי, ועל כ-400 מליון שקל בחו"ל. באפריל, נפרעו 10.3 מיליארד שקל מסך החוב, כך שהחוב גדל ב-6.9 מיליארד שקל. תשלומי הריבית על החוב עמדו בחודש זה על 1.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה גויסו כ-82 מיליארד שקל, ונפרעו כ-31.2 מיליארד שקל, גידול של 50 מיליארד שקל בחוב. וכעת החוב הממשלתי עומד על כ-1034 מיליארד שקל, חוב המשקף יחס חוב תוצר של כ-75% (בהתבסס על תחזית התוצר של בנק ישראל ל-2021).

הכנסות המדינה

כיוון שהוצאות הממשלה לא קטנו באופן מהותי, הקיטון בגירעון מלמד על הגידול בהכנסות המדינה בשליש הראשון של השנה. הכלכלנית הראשית צפתה בפברואר תחזית הכנסות של 355.5 מיליארד שקל, מהם כ-331 מיליארד שקל ממיסים.
עד כה הכנסות הממשלה עומדות על כ-132 מיליארד שקל. וכ-122.6 מיליארד שקל מתוכם הם הכנסות ממסים. שהם כ-37% מן התחזית לשנה כולה. ועל פניו נראה, כי אם יימשך קצב הגבייה הזה, הרי שההכנסות ממסים יגדלו על התחזית. ההכנסות באפריל ממס הכנסה, רכוש, ומסים עקיפים הוא הגבוה ביותר מאז ינואר. אך הגבייה בינואר היתה גבוהה מזו של החודש הנוכחי, בעיקר בסיגמנט המיסים הישירים. זאת על אף שבינואר היה סגר ברמה כזו או אחרת על האוכולוסיה בישראל.