פרויקט כלכליסט: סימנים ראשונים של סוף מיתון
שורת סימנים מעודדים כבר מאפשרת לראות את קץ המיתון באופק, כמו זינוק ברכישת הדירות והתעוררות בתעשייה. עם זאת, נתוני התעסוקה והרכישות עדיין לא מלמדים על התאוששות
שורת סימנים מעודדים כבר מאפשרת לראות את קץ המיתון באופק: גביית המסים ביולי צפויה להיות גבוהה בהרבה מהתחזיות, זינוק נרשם ברכישת דירות, הבורסה חזרה לרמות שלפני המשבר ובענפי תעשייה רבים נרשמת התעוררות. גם בכירי המשק משדרים אופטימיות זהירה. הערת אזהרה: נתוני התעסוקה והרכישות הקמעונאיות בחודשים האחרונים עדיין לא מלמדים על התאוששות.
- אוכל: "אנשים נרגעו מהפאניקה ומתחילים לחזור לנורמליות"
- מיסוי: "יש ניצוצות של התעוררות, מקווים גם לעלייה ריאלית"
- רכב: "כשיבואן מכריז על מבצע, הלקוחות באים גם במיתון"
- תיירות: "טסים כמעט כרגיל, אבל בזול"
- הייטק: "החברות ששורדות הן הזולות, לא בהכרח הטובות"
- פרסום: "סופו של המשבר הכלכלי מתחיל בהלך רוח חיובי"
- בכלכלה האמריקאית: המיתון נגמר - מה עושים עכשיו?
אוצר: גביית המסים ביולי גבוהה ב-1.5 מיליארד שקל מהתחזית
תפנית דרמטית מסתמנת בגביית המסים בישראל: ל"כלכליסט" נודע שבחודש יולי עתידות הכנסות המדינה ממסים להסתכם ביותר מ-17 מיליארד שקל - כ-1.5 מיליארד שקל יותר מהתחזיות המוקדמות של רשות המסים. בשלב זה מדובר בהערכות המסתמכות על נתוני גבייה לא סופיים. את הנתון הרשמי עתיד האוצר לפרסם רק בעוד כעשרה ימים. יתרה מזאת: אם התחזיות המוקדמות יתאמתו, תהיה גביית המסים ביולי השנה גדולה יותר גם מזו שנרשמה ביולי שנה שעברה (16.9 מיליארד שקל). זו תהיה גם הפעם הראשונה שבה נרשמת עלייה חודשית בגביית המסים מאז דצמבר 2007.
השיפור בהכנסות המדינה ממסים עתיד להירשם גם בגביית המסים הישירים (מס הכנסה, מסי מקרקעין ומס רווחי הון) וגם בגביית המסים העקיפים (מע"מ, מסי קנייה, מסי יבוא ומס על דלק וסיגריות). היקף גביית מס החברות עלה כבר בחודש שעבר, מה שעשוי להצביע על שינוי המגמה בכלל המשק. למשל ביולי 2007 נרשמה תפנית לרעה בגביית מס החברות - מה שהיה סימן ראשון למשבר הכלכלי שהתרחש יותר משנה לאחר מכן.
כתוצאה מהעלייה הלא צפויה בגביית המסים, יירשם החודש גירעון נמוך יחסית בתקציב המדינה. זאת לעומת הגירעונות הגדולים במיוחד שרשמה הממשלה בחמשת החודשים האחרונים, ברמה חודשית של כ־3.8 מיליארד שקל בממוצע.
אך האם המשק באמת משנה כיוון? את הסנונית הראשונה שיגר נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. "הדיווחים הצפויים של החברות במשק הישראלי לתוצאות הרבעון השני של השנה", אמר הנגיד בדברים שנשא בפורום קיסריה בתחילת החודש, "מעלים שהמצב טוב יותר מאשר ברבעון הראשון. כמה מהחברות אפילו חושבות שברבעון השלישי הן תחזורנה לצמוח, ולכן יכול להיות שנראה צמיחה עוד לפני סוף השנה". בהמשך דבריו, הוסיף פישר את ההסתייגות הבלתי נמנעת: "אין ספק שהאבטלה תמשיך לעלות. כך ייצא שאנחנו נגיד שיש צמיחה, אבל הציבור לא ירגיש אותה. זו תופעה שתמיד חוזרת על עצמה בסוף מיתון".
גם בתחילת השבוע, בנאום שנשא בפורום המנהלים של המגזר החרדי בירושלים, הפגין פישר אופטימיות זהירה. "מצב המשק הישראלי מתחיל להשתפר וכעת ברור שהוא טוב יותר מזה שהיה בסוף השנה שעברה". מנגד הזכיר הנגיד כי "אין צורך להגזים בטיב הנתונים החיוביים שפורסמו לאחרונה ואנחנו עדיין איננו יודעים מתי ישוב המשק לפסים של צמיחה. עדיין ניצבים לפנינו ימים קשים, בעיקר בתחום האבטלה".
אופטימי יותר נשמע אתמול מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל. לדבריו, אינדיקטורים שונים מראים שהירידה בפעילות הכלכלית ברבעון השני הרבה יותר נמוכה מזו שברבעון הראשון, וייתכן שאף נעצרה כליל. "ביוני הנתונים מעט טובים יותר מאלה של החודשים הקודמים", אמר אתמול סטרסצ'ינסקי ל"כלכליסט". "נוסף על כך, לראשונה אנחנו מקבלים גם אינדיקטורים מחו"ל שמתחילים להעיד על התייצבות בפעילות הכלכלית, וכל זה מצביע על אפשרות שנראה את תחילת ההתאוששות כבר לקראת סוף השנה".
גם מנכ"ל האוצר ירום אריאב נשמע אופטימי. "עוד ועוד סימנים מעידים שהגענו אל נקודת השפל במשבר, שממנה אפשר כבר להתחיל ולעלות", אמר אתמול אריאב ל"כלכליסט". לדבריו, "אמנם ברבעון השני עדיין תירשם צמיחה שלילית, אבל ברבעונים השלישי והרביעי כבר נתחיל לראות התייצבות".בדומה לנגיד פישר, גם אריאב מסייג את דבריו: "צריך גם לזכור שכבר היו משברים גדולים וחריפים שבהם עליות בפעילות לא סימנו בהכרח את תחילת ההתאוששות".
תעשייה: התאוששות בענפי היהלומים, הפלסטיק ומוצרי הצריכה
"מוקדם לקפוץ משמחה, אבל בחודש וחצי האחרונים אנחנו רואים תזוזה חיובית בתעשיית היהלומים", כך אומר נשיא הבורסה ליהלומים אבי פז. תעשיית היהלומים גררה במחצית הראשונה של 2009 את היצוא הכולל של ישראל כלפי מטה, כשנחתכה בחדות ב־55%. "אך למרות הרוחות היותר אופטימיות שמנשבות, חשוב לזכור שלא חזרנו למספר העסקאות של תחילת 2008", מסכם פז.
התאוששות מסוימת צפויה גם בכלל התעשייה הישראלית. היצוא אמנם ירד במחצית הראשונה בשיעור דרסטי של 34%, אך לפי מכון היצוא היקפו צפוי להתאושש ולסיים את השנה בירידה של 20% - הירידה השנתית הראשונה בתולדות ישראל.
לדברי התעשיין הוותיק גד פרופר, יו"ר קרליין ויו"ר איגוד תעשיית הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים, ישנה התעוררות, אך היא נובעת בעיקר מהעובדה שבחודשים האחרונים החברות שחקו את המלאים שלהן, ועתה הן מחדשות אותם. "אחד השווקים שעדיין סובל משמעותית הוא שוק הבנייה ומוצרי הצריכה הנלווים אליו. יש בזה הרבה פסיכולוגיה, ומכיוון שהיום מומנטום החשיבה הוא יותר חיובי, אני מקווה שאולי הפעם הפסיכולוגיה תעבוד לטובתנו. עם זאת, עצירת הפיטורים וגלי הגיוסים הם תמיד מאוחרים בכמה חודשים לסיום המשבר", אומר פרופר.
"המיתון עדיין כאן", אומר מנכ"ל פלאפון גיל שרון, "אם כי אפשר לראות כמה אינדיקטורים שמצביעים על מגמה חיובית, ואולי באמת שוק ההון, כמו שנוהגים לומר, מסמן את המגמה. בהתייחס לשוק התקשורת אומר שרון כי "לא היתה פגיעה קשה כתוצאה מהמיתון. הביקוש היה ונותר קשיח".
גם תעשיית הפלסטיק והתעשייה הקיבוצית, שסבלו מאוד מהמשבר הכלכלי, מדווחות על שיפור. לדברי טובה פוזנר חנקין, מנכ"ל פלסאון של קיבוץ מעגן מיכאל, "מגמת הירידה שינתה כיוון. היא לא נבלמה לגמרי אבל יש בהחלט תפנית קלה". לדברי יונתן מלמד, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, הגיע הזמן להיערך לצמיחה: "בין היתר על ידי הכנת כמויות מתאימות של מלאי חומרי גלם, גיוס מקורות לחידוש ההון החוזר וכוח אדם לייצור".
את הניתוח הפסימי מספק הפעם יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. לדבריו, "אין עדיין מה לדבר על התאוששות. חשוב להבין שמה שקורה בימים האחרונים בשוק ההון לא קשור לשוק הריאלי, עדיין יש מיתון ועדיין יש ירידה רוחבית של כ־20% בביקושים במרבית ענפי התעשייה.
"גם אם בחלקת האלוהים הקטנה שלנו אנחנו רואים שהיצואנים מבקשים יותר ערבויות או הלוואות, ושמפטרים 14 אלף עובדים בחודש במקום 18 אלף, זה עדיין לא אומר שמשהו השתנה".
עבודה: גל הפיטורים עבר, אבל לא יהיה שיפור לפני 2010
הפיטורים הגדולים מאחורינו, אולם ככל הנראה המצב בשוק העבודה לא ישתפר עד סוף 2009; כך מעריכים בשוק העבודה. "התחזיות שלנו עדיין מתייחסות לאבטלה של 9% לקראת סוף השנה, לעומת 8.4% במאי", אומרת מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני. "שוק העבודה תמיד מגיב בטווחי זמן ארוכים משאר השווקים במשק, כך שגם השיפור יגיע אל העובדים רק לאחר שנצא מהמיתון ממש".
לדברי דומיניסיני, הראשונים שנפגעו מהמשבר צפויים להיות גם הראשונים לצאת ממנו - כלומר עובדי ההייטק והפיננסים. לדבריה, מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה התייצב בחודשים האחרונים על כ־19 אלף תביעות בחודש, לאחר שיא של יותר מ־21 אלף תביעות חדשות במרץ.
צילום: טל שחר
ארנה סגל, מנכ"לית מנפאואר, סבורה גם היא ששוק העבודה מתחיל לראות סימני התאוששות. "יש דרישה הולכת וגדלה למשרות, גם אם לא חזרנו לשיא של 2008. זה החודש השני שאנחנו רואים גידול בדרישה שנובע לא רק מתחלופה של עובדים, אלא מגידול אמיתי במספר המשרות. יותר חברות מעוניינות בעובדים, לאחר חודשים של קיפאון".
בני פפרמן, ראש מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, שומר על אופטימיות זהירה. מנתונים שפרסם המינהל עולה כי ברבעון השני של 2009 נרשם ממוצע המשרות הפנויות היומי הנמוך ביותר זה 12 שנה - 15.6 אלף משרות בלבד. עם זאת, אומר פפרמן, "אנחנו רואים הטבה בתחום הפיטורים. אנחנו עוד לא יודעים אם אנחנו בנקודת הפיתול שממנה נצא לכיוונים חיוביים, אבל אני אופטימי מכך שהמצב לא נעשה יותר גרוע".
רפי אלימלך, מנכ"ל חברת כוח האדם ל.מ, אומר כי "המשבר לא חלף לחלוטין, אבל בהחלט ניתן לראות סימני התאוששות בהיצע המשרות, בעיקר בענפי התקשורת, התעשייה והריטייל. לעומתם בתחומי הבנקאות ושוק ההון והביטוח היצע המשרות עדיין נמוך לעומת התקופה שלפני המשבר".
נדל"ן: "אנשים חזרו לקנות דירות כשראו שהמחירים לא יורדים"
שוק הדירות ממשיך להתאושש: לפי נתוני משרד השיכון נמכרו ביוני 438 דירות חדשות במסגרת בנייה ציבורית, עלייה של כ־23% לעומת מכירות חודש מאי. מדובר בבנייה על קרקעות שנמכרו במכרזי משרד השיכון, המהווה בין רבע לשליש מכלל הדירות שנמכרות בישראל. היקף המכירות של כלל שוק הדירות ביוני טרם פורסם, אך ההערכות הן כי תירשם עלייה דרמטית בנתונים.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, אומר כי ביוני נרשם ביקוש גבוה מאוד לדירות גם בהשוואה למכירות טרום המשבר. לדבריו, הסיבה לכך היא שציבור הרוכשים הבין שמחירי הדירות עולים, ומחזרה לרכישת דירות להשקעה. לדבריו, "רוכשים רבים הקדימו רכישות ליוני כדי להימנע מעליית המע"מ בתחילת יולי".
"האינדיקטורים מהשטח בארבעת החודשים האחרונים היו גבוהים בהשוואה לנתוני השנה שעברה, הן בהיקפי המכירה והן במחירים", אומר תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן. "אלו נתונים גורפים מכל אתרי המכירה שלנו ברחבי הארץ. חלק משינוי המגמה קשור לתנאי המשכנתאות הנמוכים". לדבריו, מחירי הדירות עלו בחצי השנה האחרונה ב־3%–10% ריאלית, וקצב המכירות גבוה ב־10%-20% בהשוואה לשנה שעברה.
"בחודשים האחרונים אנחנו מזהים שינוי בתנועה במשרדי המכירות ובמחירים, במיוחד בדירות שמחירן עד 1.6 מיליון שקל", אומר גילי דקל מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים. "חלק מהרוכשים העריכו שהמחירים יצנחו ב־20%–30% והתחילו לקנות כשראו שזה לא קורה".
קמעונאות - נילסן: שוק מוצרי הצריכה ירד רק ב-1% ברבעון השני
אם המיתון נגמר, בשוק המזון לא שמעו על כך: נתוני המאקרו של נילסן שנחשפים לראשונה ב"כלכליסט" מגלים האטה בשוק מוצרי הצריכה ברבעון השני. לראשונה זה שנים, שוק מוצרי הצריכה רשם ירידה כספית של 1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועלייה כמותית של 0.5%.
לעומת הרבעון השני ב־2008, מכירות המזון ירדו ב־1.2% והמשקאות ירדו ב־2.5%, בחישוב כספי. מבחינה כמותית, שוק המזון עלה ב־0.9%, בעיקר הודות למבצעים האגרסיביים של הרשתות. שוק המשקאות, לעומת זאת, ירד גם בחישוב כמותי ב־1%.
"מאינדיקציות שלנו, אנחנו עדיין נמצאים בתוך המיתון ומעריכים שהשוק ייצא ממנו רק ב־2010", אומר גדי לסין, מנכ"ל קבוצת שטראוס. "ענף המזון הוא האחרון להיכנס למיתון והאחרון גם לצאת ממנו. לפי כל המדדים, הענף ירד ב־3% במחצית הראשונה של 2009 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ביוני היתה אפילו ירידה גדולה יותר לעומת 2008. השוק נמצא באי־ודאות מתמדת, וכיצרנים - הדבר גם בא לידי ביטוי בתנודתיות של מחיר חומרי הגלם".
"באווירה של מיתון אנשים עושים קניות בצורה יותר חכמה. זה לא משהו שישתנה בן לילה", אומר אלי גידור, סמנכ"ל הסחר והשיווק בשופרסל. "המיתון עוד לא מאחורינו וייקח זמן עד שהוא יחלוף. התקופה הנוכחית אמנם מתבטאת ביציבות בקנייה, אבל הלקוחות שומרים על ההרגלים שרכשו במיתון: קונים מותגים פרטיים זולים יותר, מוצרי יסוד ומוצרים במבצע. זו תרבות שלא נצא ממנה מהר".
נתוני נילסן מלמדים על צמיחה כספית של 0.8% וצמיחה כמותית של 1.7% במחצית הראשונה של השנה. אלו משקפים את המלחמה על לקוחות שהחריפה בתחילת השנה עם השקת תת־הרשת מגה בול, והגעתו של רמי לוי למרכז. גם שוק האופנה לא רווה נחת: התקווה של רוב החברות היא לסיים את 2009 כמו 2008. "השנה כל יום הוא מלחמה חדשה להצליח להדביק את היום המקביל אשתקד", אומר גורם בשוק. נתוני מערכת ריס הבודקת את מכירות הרשתות בקניונים מצביעים על ירידה של 5.4% במכירות הקניונים לעומת המחצית הראשונה ב־2008. מכירות האופנה ירדו ב־7%. נתוני יוני מצביעים על תחילת התאוששות אפשרית, עם ירידה של 0.9% במכירות המרכזים וירידה של 3.6% במכירות האופנה לעומת החודש המקביל.
איתן גולדמן, מנכ"ל דיזנגוף סנטר: "בכלל לא היינו במיתון. ברבעון הראשון ירדו המכירות שלנו ב־6%, אבל הרבעון השני פיצה על כך ויש לנו עלייה של 3%-2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד".
רונן אשכנזי, מנכ"ל גזית גלוב, מסכים: "מה שראינו כאן זה לא מיתון אלא תיקון, שבו שחקנים חלשים יצאו מהשוק. בקניוני גזית גלוב לא הרגשנו האטה במכירות או פנייה מסוחרים שביקשו לצאת. גם אם בכמה חודשים היתה ירידה, היא תוקנה בהמשך".
אסף בן דב, מנכ"ל המשביר לצרכן: "ההתעסקות ביציאה מהמיתון בכלל לא רלבנטית. הבורסה אינה משקפת את תחום הריטייל. אנחנו מרגישים צמיחה מתחילת השנה, אך היא קשורה לפעילות שיווקות אגרסיבית ולפתיחת סניפים ולא לסיום המיתון. יולי היה חודש לא פשוט עבורנו, וייקח עוד זמן רב עד שנראה לקוחות שועטים למרכזי הקניות".
בהכנת הידיעה השתתפו אמנון אטד, נעמה סיקולר, מיקי פלד, דותן לוי, שי פאוזנר, גלי ברגר ואורנה יפת
