בארץ

פישר: עברנו את נקודת השפל של המשבר הפיננסי; ייתכן ונראה צמיחה עוד לפני סוף השנה

נגיד בנק ישראל נשא דברים בפורום קיסריה הנערך באילת ובעניין הויכוח עם האוצר בנושא הפיקוח על השכר בבנק אמר פישר: "שרי אוצר לא אוהבים נגידים, נגידים 'תמיד אוהבים' שרי אוצר. הייתי מעדיף שהפיקוח על השכר בבנק ישראל יהיה בדירקטוריון שלו, אבל אני מבין שזה לא יכול להיות בארץ"

אמנון אטד ושאול אמסטרדמסקי 14:0502.07.09

"הדיווחים הצפויים", אמר פישר, "של החברות במשק הישראלי לגבי תוצאות הרבעון השני, מעלים כי המצב טוב יותר מאשר ברבעון הראשון. חלקן אפילו חושבות שברבעון השלישי הן תחזורנה לצמוח. לכן, יכול להיות שנראה צמיחה עוד לפני סוף השנה". כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בדברים שנשא בפורום קיסריה הנערך באילת. 

 

עם זאת, אמר פישר: "אין ספק שהאבטלה תמשיך לעלות. כך ייצא שאנחנו נגיד שיש צמיחה, אבל הציבור לא ירגיש אותה. זו תופעה שתמיד חוזרת על עצמה בסוף מיתון".

 

  • לצפייה בשידור החי של דיוני פורום קיסריה בכלכליסט - לחצו כאן

 

לדבריו, "עברנו את נקודת השפל של המשבר בתחום הפיננסי. בדיעבד, נקודת השפל הייתה בסוף 2008, אבל המשבר הריאלי ממשיך".

הנגיד פישר. שינוי ברמת המחירים זו לא אינפלציה הנגיד פישר. שינוי ברמת המחירים זו לא אינפלציה צילום: בועז אופנהיים

 

"הרבעון השני היה עבור הבורסות הרבעון הטוב ביותר בעשרים השנים האחרונות. הפאניקה, שהייתה החמורה ביותר שיצא לי לראות, ושכנראה הייתה הפאניקה הגדולה ביותר מאז שנות ה-30', הייתה מסוכנת יותר ממה שקרה בעבר, משום שהמערכת הפיננסית היום מסובכת יותר מאשר פעם", אמר הנגיד.

 

פישר הוסיף, כי "יש לציין את הפעולות חסרות התקדים של הפד האמריקני ושל הבנקים המרכזיים באירופה וביפן. הם הזרימו נזילות בסכומים חסרי תקדים. תוך חודשיים, הזרים הפד למשק סכום שווה ערך ל-10% מהתמ"ג השנתי. ההזרמות הללו אכן סייעו לשווקים הפיננסיים, אבל המשבר הריאלי, כאמור, נמשך.

 

"אנחנו עוד לא יודעים אם עברנו את נקודת המפנה גם בצד הריאלי", אמר הנגיד. "מתחילים להניח שזה יקרה במחצית השנייה של 2009 או ברבעון הראשון של השנה הבאה. זה לא כל כך טוב, אבל אם נחזור חצי שנה אחרונה, נבין שזה מצב טוב יותר ממה שצפינו לראשונה".

 

"אין אפשרות כרגע לממן מדיניות פיסקלית מרחיבה"

 

באשר לתקציב המדינה אמר נגיד בנק ישראל, כי "התקציב לשנים 2009-2010 נותן למייצבים האוטומטיים לפעול ולא יותר. לא משום שהגענו למסקנה שלתת למייצבים האוטומטיים לעבוד זו המדיניות הטובה ביותר, אלא משום שאנחנו כל הזמן צריכים לקחת בחשבון את היכולת שלנו לממן את הגירעון. אנחנו רוצים להפעיל מדיניות פיסקלית מרחיבה, אבל אין לנו יכולת לממן את זה, בעיקר בגלל היחס הגבוה בין החוב לתוצר.

 

"יעד הגירעון שנקבע לשנתיים הקרובות הוא יעד אחראי וגם ישים. צריך גם לזכור, שבמחצית הראשונה של השנה לא היה לנו תקציב ולא היינו יכולים להוציא כסף במהירות גדולה. לכן, במחצית השנייה יהיה גידול של 6% בקצב ההוצאה הציבורית.

 

"אם האוצר יוציא את הכסף מהכיס, דבר שהוא לא עושה בקלות, וינצל את התקציב במלואו, יהיה לנו תמריץ פיסקלי משמעותי וחיובי. עם זאת, לפי הניתוח של בנק ישראל, יהיו בעיות בתקציב החל משנת 2011, בהן נצטרך לטפל בשנים הבאות.

 

"נעקוב אחרי השינוי ברמת המחירים"

 

יש אנשים שדואגים, כי בקרוב נתחיל לראות שוב אינפלציה", אמר פישר. "אבל כל עוד הצמיחה מאד איטית, לא צפויה עלייה באינפלציה. אבל אצלנו יש סיבה נוספת לדאוג לאינפלציה: בגלל העלאת המסים, צפויה עליית מחירים בחודשיים הקרובים. אבל זה שינוי ברמת המחירים, זה לא אינפלציה. זו תוצאה של פעולות הממשלה. לרוב, בנקים מרכזיים לא אמורים להגיב לעליית מחירים בשלב הראשון.

 

"אבל אם הבנק המרכזי מזהה זליגה של עליית מחירים למוצרים אחרים, אזי צריך לבחון את העניין. אם נראה שזה מחלחל לכל המשק, אז נצטרך לטפל בזה. אנחנו צריכים להיות בטוחים, שבתוך שנה נחזור לאמצע יעד יציבות המחירים, כלומר לאינפלציה שנתית של 2%. אם יהיה צורך, ננקוט בצעדים להתמודדות עם האינפלציה".

 

פעם בנק ישראל היה מעין אגף של האוצר; המצב השתנה

 

בהתייחסו לחוק בנק ישראל החדש, שהביא בשבועות האחרונים למשבר עם האוצר, סביב סוגיית הפיקוח על השכר בבנק, אמר פישר, כי "חלפו 55 שנה מאז שנחקק חוק בנק ישראל, שהיה מאד טוב לתקופתו. אבל אז היה עידן אחר ומאז הייתה התקדמות רבה בהבנה של תפקידו של הבנק המרכזי ושל פעולותיו. באותן שנים, היה הבנק המרכזי מעין אגף של האוצר. היום כולם מבינים את חשיבות עצמאותו של הבנק המרכזי וזו אחת הסיבות לצורך בחוק החדש, אבל לא הסיבה היחידה".

 

בהתייחס לשאלת הפיקוח על השכר אמר הנגיד: "זה הנושא שקיבל את מירב תשומת הלב בתקשורת. ברוב הבנקים המרכזיים בעולם שכר העובדים נקבע על ידי הבנק עצמו, כאשר המגבלה האפקטיבית על כך היא דעת הקהל הציבורית. אבל אני מבין שישראל היא לא כמו העולם, ושהיו בעיות בעבר בעניין השכר.

 

"הבעיה המרכזית היא שהאוצר מפקח על השכר בבנק ישראל. זה לא מצב בריא, משום שיש מתח מבני בין שני המוסדות הללו. אנחנו עובדים באותו תחום. שרי אוצר לא אוהבים נגידים, נגידים תמיד אוהבים שרי אוצר. העובדה היא שיש בידיים של אחד משני המוסדות האלה את הכוח לנהל את הבנק וזה לא בריא. אנחנו לא מתנגדים לפיקוח חיצוני על שכר העובדים בבנק והצענו מנגנון פיקוח עם אנשים מקצועיים, שיפקחו על השכר בבנק ישראל.

 

"ראש הממשלה, בעזרתו של מנכ"ל משרדו, אייל גבאי, היו מעורבים בחודש האחרון בגיבוש פשרה שהגענו אליה לבסוף, שתהיה כלולה בחוק. זו פשרה הוגנת והיא לא משמחת לא אותי ולא את האוצר", אמר פישר והוסיף: "אני מקווה שכולנו נוכל לחיות עם זה. הייתי מעדיף שהסמכות הזו הייתה במקומה הטבעי, בדירקטוריון של הבנק, אבל אני מבין שזה לא יכול להיות בארץ".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x