סגור

מנדלבליט לבג"ץ: לדחות את העתירה להכריז על נבצרות נתניהו

לטענת היועמ"ש בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, "מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מנתניהו למלא את תפקידו"

כצפוי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע הערב (ב') לבג"ץ שיש לדחות את העתירה של התנועה לאיכות השלטון שדורשת ממנו להכריז על נבצרות רה"מ בנימין נתניהו.

מנדלבליט, באמצעות ראש מחלקת בג"צים עו"ד ענר הלמן, מסכים ש"לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים". אבל, הוא טוען ש"מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מהמשיב 1 (נתניהו) למלא את תפקידו".
מבין הנסיבות הוא מונה שלוש: חומרת כתב האישום "כתב האישום שהוגש נגד המשיב 1 חמור ביותר"; "התבטאויות חריפות של המשיב 1 נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, דבר שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכות החוק והמשפט"; "עמידתו של נאשם בראשות הממשלה – אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת – אכן מעוררת קשיים משמעותיים".

1 צפייה בגלריה
מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט
(צילומים: יואב דודקביץ, יאיר שגיא)
את טענת ניגוד העניינים מסיר היועץ מעל הפרק, בעיקר בגלל שנחה דעתו של בית המשפט העליון. "הסדר ניגוד העניינים נמצא על-ידי בית המשפט הנכבד כאמצעי מידתי שבכפוף לו המשיב 1 יכול לכהן כראש ממשלה, ועל כן יש קושי יסודי בניסיונה של העותרת להיתלות בהסדר ניגוד העניינים כדי לקבוע כי נבצר מהמשיב 1 מלכהן כראש ממשלה".
אי מינוי שרים
לעניין אחר, אי מינוי שרים, התייחס היועץ בתגובה לעתירה אחרת שהוגשה בעניין זה על ידי התנועה לאיכות השלטון. היועץ מתייחס בחומרה רבה להימנעות מאיוש משרות השרים, ביניהם שר המשפטים. "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה", כותבים עוה"ד מוריה פרימן ואודי איתן ממחלקת הבג"צים, "ככל שיתארך משך הזמן שבו בראש מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה לא מכהנים שרים – באופן שיביא להחרפת הפגיעה בתפקודה השוטף של הממשלה, ובאינטרסים ציבורים חיוניים הנגזרים מכך – עלול יהיה הדבר להביא לכך שהימנעות הממשלה מאיוש משרות שרים תיחשב להתנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, כך שתקום חובה משפטית לאייש משרות אלו."
ולמרות החומרה שגובלת באי סבירות קיצונית, מעדיף היועץ לבקש אורכה "בשים לב לכך שסוגיית מינוי שרים היא בעיקרה פוליטית באופייה; ומאחר שלפי הודעת לשכת ראש הממשלה, הסוגיות המתעוררות בעתירה עשויות להיפתר בשדה הפוליטי בעת הקרובה".
היועץ מסכים להוצאת צו על תנאי בעתירה זו, אך מבקש ארכה להגשת תשובה מעודכנת עד תחילת מאי. בג"ץ החליט שלא להמתין, וקבע דיון בעתירה ליום חמשי הקרוב.