שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

מציאות מקצועית חדשה: "ההטרדות המיניות עברו לזום"

“ילדים שחולפים בסלון ומפריעים באמצע ישיבת זום הם לא עילה לפיטורים”, קובעת עו”ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס GKH. מאז הקורונה רוב זמנה מוקדש לפניות שנוגעות לדיני עבודה מהבית אך היא מודה שגם המעסיקים וגם העובדים מתמודדים עם מציאות חדשה כשבידם סט כלים ישן

סופי שולמן 11:3129.10.20

מה חשבת כששמעת על ג'פרי טובין, פרשן בכיר ב"ניו יורקר" שהושעה מעבודתו לאחר שנחשף מענג את עצמו לעיני עמיתיו בעת ישיבת מערכת בזום, כשסבר שהמצלמה אינה פועלת?

"רבים עושים זומים עם מכנסיים קצרים וחולצה יפה. זה אמנם לא מאוד שכיח, אבל כבר נתקלתי בחוכמולוגים שאפילו לא לבשו מכנסיים קצרים, אלא רק תחתונים ונעמדו, בכוונה או במקרה, בסוף ישיבת הזום עוד לפני כיבוי הווידאו. זו הטרדה מינית לכל דבר. אנשים מרשים לעצמם יותר כשהם לא יושבים פנים מול פנים. אם חשבנו שהריחוק החברתי יוביל לסביבת עבודה מכבדת יותר, הרי שקרה ההיפך. ההטרדות המיניות עברו לזום ואף נהפכו לנפוצות. אנחנו מוצפים בבקשות של מעסיקים להעביר סדנאות למניעת הטרדות מיניות, גם כחלק מרצון בפעילות משותפת כלשהי לעובדים, אבל גם כי התעוררו סוגיות חדשות. הצחוקים שהעובדים מעבירים ביניהם בזמן שהם נפגשים בזום הרבה פעמים מביכים, יש הרבה הערות סקסיסטיות על איך הקולגות נראים בזום. יש גם הרבה פניות בנוגע לניסוחים ולתוכן ההתכתבויות בווטסאפ בקבוצות שהוקמו לצורך ביצוע עבודה קבוצתית מרחוק. חלק מהעובדים מרגישים שנקלעו לשיחת חבר'ה במילואים. יש משהו שמשחרר עכבות בחוסר התקשורת הפיזית ובשהייה הממושכת בבית. בחיים האמיתיים אף אחד לא היה מעלה על דעתו להגיע לישיבה במשרד בתחתונים, הריחוק מעניק תחושת חופש מזויפת".

 

 

עו"ד יעל דולב עו"ד יעל דולב צילום: אביגיל עוזי

 

 

כשניסה להגן על עצמו, טובין לא עסק בעובדה שבחר לבצע פעילות שלא היה עושה בישיבה פיזית עם קולגות, אלא רק טען ששכח לכבות את הווידאו. זה לגיטימי לכבות את הווידאו במהלך ישיבת זום? במערכת החינוך ובאוניברסיטאות רושמים חיסור למי שלא הפעילו את הווידאו בעת שיעור בזום.

" כמו בשאלות רבות שעולות בחודשים האחרונים עם המעבר לעבודה מהבית עם זום, המבחן הוא תום לב. אם לעובד יש בית שלא מתאים לווידאו והוא מעדכן על כך מראש את מנהליו, ניתן לאפשר לו השתתפות במסך מושחר".

 

היו מקרים שמנהלים גילו שבמהלך ישיבת העבודה העובד אמנם השתתף, אבל בפועל היה בים מותר למעסיק לפטר את העובד במקרה כזה?

"שוב, המבחן כאן הוא תום לב, אם העובד אומר מראש למנהל שהוא ישתתף בישיבת זום, אבל יהיה בים בזמן הזה (אירוע אמיתי שאתו התמודדו במשרד GKH — ס.ש) זה עובר את מבחן תום הלב ואין עילה לפטר את העובד. לעומת זאת, אם העובד לא הודיע מראש, אלא נמצא בים ושם את אחד הרקעים מהסט הקיים של זום כשהמנהל מניח שהוא בבית - זו עילה לפיטורים".

 

ומה לגבי הילדים שמבליחים במהלך ישיבות זום? ישנם מעסיקים שנוזפים בעובדים שרואים את ילדיהם בעת ישיבות זום ואפילו מאיימים בפיטורים. אפשר לפטר מישהו שהילד שלו מפריע בישיבת זום?

"לעובד יש זכות למקום עבודה שמכבד אותו, והמבחן המהותי כאן הוא תום לב. תנאי העבודה השתנו בשל אילוצים והמעסיק הוא זה ששינה את הכללים. עצם העובדה שהעובד כעת עושה את עבודתו מהבית לא הופכת את הבית למשרד אם הבית לא הוכשר במיוחד לכך על ידי המעסיק. ילד מתפרץ לפתע לחדר שבו עובד מקיים ישיבת זום, עובר במבחן של תום לב. מצד שני מעסיק שמעיר לעובד ‘לשלוט בילד שלו שלא ייכנס’, גובל בחוסר תום לב. בניגוד לכך, ילד שמלכתחילה יושב על ברכי ההורה שנמצא באותו זמן בישיבת זום, לא יעבור את מבחן תום הלב מצדו של העובד".

 

מהו בדיוק מבחן של תום לב?

"הבסיס בדיני עבודה פעולה שנעשית חד צדדיות וללא כוונה להרע, אבל בכל זאת יש פרשנות שונה ממשרד למשרד, ואין בינתיים קו מרכזי ואחיד. הכל נפרץ מאז הקורונה. כך למשל, התפיסה עד היום היתה שאי אפשר לעשות פעולות חד צדדיות ביחסי עובד־מעביד. כל פעולה שיש בה פגיעה בעובד מחייבת שימוע: החל מהוצאה לחל"ת ועד הורדת שכר או העברה מתפקיד לתפקיד. בהייטק היו רגילים עוד לפני הקורונה לעשות הרבה מזה באמצעות תקשורת ווידאו, אבל במחצית השנה האחרונה גם במגזר זה עולות שאלות רבות שלא תמיד יש להן תשובה פשוטה". 

 

 צילום: שאטרסטוק

 

“מעסיק רוצה לדעת מה עושה העובד”

 

היום ניתן לקיים אירוע פיטורים המוני בזום, כפי שעשו ממש בתחילת המגפה בחברת הקורקינטים בירד כשהודיעו ל־400 עובדים בו זמנית שהם מפוטרים?

"מבחינה משפטית אין בכך בעיה. בתנאי שאת השימוע לעובד עושים באופן פרטי ואחד על אחד כמובן. אם עושים ישיבת ממשלה בזום, ניתן גם לקיים שימוע לעובד בזום. עם זאת, לא כל עורכי הדין מסכימים עם הקביעה הזאת ובעיקר בהסתדרות העובדים סבורים כי חייבים בכל זאת להמתין לאפשרות לפגוש את העובד פנים מול פנים כדי להודיע לו על פיטוריו. אגב, בהייטק, שם לעתים קרובות ההנהלה יושבת באזור גיאוגרפי שונה מחלק גדול מהעובדים, לא מדובר באירוע חריג".

 

אחד הפתרונות, שמצאו מעסיקים כדי לוודא שהעובדים אכן עובדים מרחוק בזמן שהם בבית עם הילדים הם אמצעי שליטה ופיקוח שמותקנים על מחשבי העובדים. אמנם עובדים רבים קיבלו בתקופה האחרונה ציוד כגון מחשבים או כיסאות על חשבון המעסיקים כדי להבטיח תנאי עבודה נאותים מרחוק. האם זה אומר שהמעסיק יכול להתקין אמצעי מעקב במחשב?

"אנחנו נתקלים בלא מעט מנהלים ומעסיקים שרוצים להתקין אמצעי מעקב במחשבים שניתנים לעובדים הביתה. הם אומרים, 'אני רוצה לוודא שהוא לא משתמש במחשב הזה כדי לצפות בסרטים למשל על חשבון שעות העבודה', אבל מתן מחשב לעובד לא אומר אוטומטית שמותר לבצע מעקב.

 

“לפי הפסיקה אסור לשים תוכנות מעקב אחרי מיילים של העובדים וגם תוכנת מעקב אחרי הקלקות היא בעייתית מבחינת החוק. יש הרבה פניות אלינו בעניין, אבל ההנחיה בשלב זה היא שהעובד חייב לדעת ולהסכים להתקנה של כל תוכנת מעקב מתוך הבנה כי יש פה פגיעה בוטה בפרטיות”.

 

“מעסיק זכאי לבטל הוצאות נסיעה”

 

אלה שכבר קיבלו את המחשב מעבודה הם הזוכים המאושרים ומשתייכים לרוב למגזר ההייטק, אבל מהן זכויות העובדים שהועברו לעבודה מרחוק בכל קשור לקבלת ציוד עבודה מתאים?

"אם בעבר ישב העובד שעה בערב לבדוק את המיילים, זה לא נורא שהוא יעשה זאת על הכיסא במטבח או בפינת אוכל, אבל אם עכשיו הוא יושב יום עבודה מלא של תשע שעות, הוא לא יכול להמשיך לשבת על כיסא לא מתאים. יש מקומות שפשוט שלחו מחשבים ניידים למי שהיה צריך הביתה ונתנו תקציב לקנות כיסא טוב או מסך. אבל יש חברות שלא הקצו לכך תקציבים והעובדים נאלצו ללכת להצטייד לבד.

 

“בחברות הייטק המעסיקים השתתפו בכל ההוצאות, זה הפך למאוד נפוץ כמה חודשים אחרי הסגר. אבל עדיין יש המון מקומות שהעלויות האלה הפכו לעלויות נוספות של העובד של הקמת מעין משרד ביתי. זה נכון גם לגבי הוצאות כמו חשמל בבית שצריכתו עולה מאז המגפה והמעבר לעבודה מהבית, ואפילו לגבי הוצאות מזון: יש לא מעט חברות שביטלו לעובדיהן את שירות ‘תן ביס’ בסגר הראשון, אבל עכשיו מתחילות להחזיר לנוכח התנגדות משמעותית של העובדים. בעניין החשמל בינתיים אין דרישה גורפת של העובדים לקבל החזר".

 

מעסיקים רבים הבינו מן הסתם שהעובדים מזמינים באמצעות “תן ביס” גם ארוחות לבני המשפחה שנמצאים אתם בבית.

"’תן ביס’ זה בסוף תוספת למשכורת, אם אני מזמינה כך גם אוכל לילדים זה בסדר. הרי העובד גם נושא בעלויות היקפיות כמו למשל הזמנת בייביסיטר לשעות שבהן הוא חייב לעבוד. יש לא מעט עובדים שהשכר שלהם נפגע בכל מקרה משום שהמעסיקים הפסיקו לשלם החזר נסיעות. התשלום מוגדר כ’החזר’ נסיעות ולכן כשהעובד נמצא בבית ולא נוסע, מעסיקים רבים הפסיקו לשלם את ההוצאה — וזה חוקי".

 

לסיום, אחת הסוגיות המורכבות והבוערות ביותר היא ימי החופש בעבודה מהבית. עובדים רבים הפסיקו לקחת ימי חופש כי הם עושים סידורים בזמן השהייה בבית ומצד שני המעסיקים מרגישים את ימי החופש נערמים ומכבידים על המאזנים.

"נושא ימי החופש עולה הרבה בחודש האחרון, כמו גם ימי מחלה הקשורים לבידודים, וזה נושא שאמור לעבור חקיקה השבוע. האם עובד שחולה בקורונה, אבל אסימפטומטי, חייב לקחת ימי מחלה או יכול לעבוד? מדוע שמישהו בריא אבל חייב לשהות בבידוד, לא יעבוד, אלא ינצל ימי מחלה? שאלות רבות נוספות עולות סביב מי שעובד, למשל, רוב היום, אבל באמצע היו שעתיים שלא עבד: האם הוא צריך לקחת רבע יום חופש?

 

“החוקים הרגילים כמו שהם לא מתאימים לסיטואציה שנוצרה”, מסכמת עורכת הדין יעל דולב. “הגבולות בין שעות העבודה והפנאי מטושטשים. שני הצדדים מנסים לנצל את המצב לטובתם, החל מהעובד שעושה זום מהבית ועד המעסיק ששולח עובד לחל"ת ומבקש ממנו לעזור בעבודה בכל זאת. צורת העבודה הנוכחית לא הוסדרה בשום מקום ומה שמכתיב את כללי ההתנהלות החדשים הם החיים”.

x