$
בארץ

הפיקוח על הבנקים: לא הועלו ריביות לעסקים ולמשקי בית - למעט משכנתאות

נתונים שהציג הפיקוח על הבנקים בדיון וועדת הכספים מצביעים על כך שהמערכת הבנקאית לא ייקרה את הריביות ואף דחתה החזרי הלוואות בהיקף של כמעט 5 מיליארד שקלים. סגן המפקחת: "ענפי המזון, הטקסטיל והתיירות יתקשו לקבל הלוואות מהקרן בערבות מדינה"

רחלי בינדמן 10:1126.04.20

דיון סוער התקיים ביום ראשון בוועדת הכספים של הכנסת של התנהלות הבנקים במשבר הקורונה. חברי הכנסת הטיחו בבנקים טענות לפיהן המערכת הבנקאית מייקרת ריביות ואף מרוויחה על חשבון העסקים ומשקי הבית ומסרבת לבקשות לדחיית אשראי ללקוחות ולמתן אשראים חדשים.

  

נציג הפיקוח על הבנקים בדיון היה דני חחיאשווילי, סגן המפקחת על הבנקים חדוה בר, שנמצאת באבל על מות אביה. חחיאשווילי הציג נתונים לפיהם המערכת הבנקאית דוחה בהיקפים משמעותיים החזרי הלוואות וכי מאז פרוץ המשבר ועד ה-19.4 דחתה המערכת הבנקאית אשראים בהיקף של 4.65 מיליארד שקלים של כ-357 אלף לווים.

 

מהנתונים עולה כי הבנקים דחו ל-120 אלף משקי בית החזרי משכנתאות בהיקף של 1.6 מיליארד שקלים, ל-148 משקי בית נדחו החזרי הלוואות צרכניות בהיקף של 613 מיליון שקל ועוד 83,736 אלף החזרי הלוואות לעסקים קטנים בהיקף של כמעט 1.5 מיליארד שקלים. ל- 4,657 עסקים מסחריים וגדולים נדחו החזרים בהיקף של 906 מיליון שקלים.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר המפקחת על הבנקים, חדוה בר צילום: רונן פדידה

 

חברי הכנסת טענו כי המערכת הבנקאית מנצלת את המשבר כדי לייקר ריביות, אך מנתונים שהציג הפיקוח אין לכך אינדיקציות, למעט בתחום המשכנתאות שם עלתה הריבית בכ-0.6%. בפיקוח טוענים כי מדובר בעלייה שמקורה בייקור עלויות המימון בשוק ההון וכי בעקבות התערבות בנק ישראל ורכישת האג"חים שביצע, המרווחים נסגרו והריביות ישובו ויירדו.

 

הפיקוח הציג נתונים על ממוצע הריביות בתחומי האשראי השונים והראה כיצד הריבית על האשראי לעסקים קטנים והריבית על האשראי הצרכני נמצאת במגמת ירידה ואילו הריבית לאשראי מסחרי נותרה כמעט ללא שינוי.

 

באשר לריבית המשכנתאות, שבה כאמור נרשמה עליה מסוימת, כותבים בפיקוח כי "העלייה שנרשמה במחירי המשכנתאות הצמודות משקפת עסקאות שבוצעו לפני כשבועיים, בשיא הטלטלה בשוקי ההון שהובילה להתייקרות עלויות הגיוס. לאור ירידת התנודתיות בשוק ההון והצעדים השונים שננקטו על ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, הריביות צפויות לרדת".

 

מהנתונים עולה עוד כי היקף האשראי שהעניקו הבנקים למשק עלה במונחים שנתיים בחודש מרץ ב-28% וגדל ב-24.3 מיליארד שקלים. העלייה החדה ביותר נרשמה באשראי לעסקים מסחריים וגדולים (67% במונחים שנתיים). כמו כן הייתה עלייה של 14% במונחים שנתיים במשכנתאות בהיקף תוספת של 4.7 מיליארד שקלים לצד ירידה של 10% במונחים שנתיים לאשראי לעסקים קטנים שבמונחים שנתיים ירד ב- 900 מיליון שקל.

 

הח"כים טענו הפיקוח כי הירידה משקפת סגירת ברזים מצד הבנקים אולם לטענת הפיקוח הדבר נובע מהמתנה של עסקים קטנים לקרן האשראי בערבות מדינה המציעה אשראי מסובסד. באשראי צרכני נרשמה ירידה של 8% במונחים שנתיים, כלומר כמיליארד שקל פחות אשראים במונחים שנתיים בהשוואה לתקופה המקבילה.

 

חברי הכנסת לא קיבלו את הנתונים ודרשו מהפיקוח להתחזות לבעלי עסקים ולהתקשר לבנקים כדי לנסות ולקבל אשראי וכן לקיים בדיקות עם עסקים שטוענים כי הריבות שהוצעו להם התייקרו.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות מיצו את תקרות האשראי שקיבלו במסגרת קרן האשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה ואישרו כל אחד אשראי בהיקף של כמיליארד שקלים.

 

לאומי פנה לאוצר בבקשה להגדיל את המכסה שלו ל-5 מיליארד שקלים (הקרן כולה היא בהיקף של 8 מיליארד שקלים ומשתתפים בה שישה בנקים) אך סורב והמכסה שלו עלתה ב-200 מיליון שקלים בלבד.

 

כל הבנקים למעשה הגיעו לתקרת המכסות שהוקצו להם וביקשו להגדילן. גם אם האוצר יפתח קרן לעסקים גדולים וקרן לעסקים מסוכנים עם הקצאה של 8 מיליארד שקל נוספים, עדיין כ-40% מהכספים המבוקשים על ידי עסקים צפויים להידחות שכן כבר כעת מדובר בפניות בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים.

 

בדיון השתתף בשיחת זום גם הראל ויזל, בעלי רשת פוקס, שתקף את משרד האוצר על כך שאינו מגלה נכונות לסייע גם לרשתות הגדולות ולעסקים הגדולים במשק המעסיקים אלפי עובדים, בניגוד לכאורה, לטענתו, להבטחות שהעניק היועץ הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון.

 

חחיאשווילי אמר בדיון כי עסקים בתחומי המזון, הטקסטיל והתיירות יתקשו לקבל אשראי במסגרת הקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה בגלל הסיכון הגבוה הגלום בהם וכי על האוצר לבחון הגדלת ערבות המדינה כדי לסייע לעסקים אלו במתן הלוואות.

 

 

x