שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2020

בחירות 2020

ניר ברקת: האיש שנחוש להיות יותר ביבי מביבי

אנליטי, דורסני, חדור מטרה, אופורטוניסט, דובר אנגלית רהוטה, חובב הנאות החיים, אמריקנולוג, עשיר עם אפיל אליטיסטי שמבקש לפנות לשכבות הנמוכות. גם אם ניר ברקת לא יהפוך ל"שר האוצר הבא של נתניהו", זה לא יפגע בתוכנית הגדולה שלו, להפוך לנתניהו

עמיר קורץ 19:2820.02.20

עם הכרזתו השבוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ניר ברקת הוא מועמדו לתפקיד שר האוצר, עלה במשרד האוצר שטף של זיכרונות מסריחים — במשמעות המילולית של המילה. ריח האשפה שהמשאיות של עיריית ירושלים פרקו לפני שלוש שנים בכניסה למשרד בהוראה ישירה של ראש העיר אז ברקת, עדיין לא שכך. גם לא היום שבו ניתקו אנשי העירייה את זרם המים במשרד, וגררו את אנשי האוצר להגיש תלונה במשטרה על המהלך הכוחני. העיר הושבתה כליל, הוצפה בשלטים נגד שר האוצר משה כחלון ש"מפקיר את ירושלים", וברקת הוציא את עובדי העירייה השובתים להפגנה ושלהב אותם בקריאותיו במגאפון.  

 

זו היתה כבר הפעם השנייה בתוך שנה שברקת יצא בקמפיין ישיר נגד שר האוצר, בטענה שמשיקולים פוליטיים הוא נמנע מלהעביר לעיר מאות מיליוני שקלים. זה נגמר רק אחרי התערבות ראש הממשלה שהוריד את ברקת מהעץ. השבוע, הצלקות שנותרו מאז במשרד האוצר נפתחו מחדש.

 

"זה היה קמפיין מוטרף ומגעיל שמטרתו היתה לקדם פוליטית את ברקת", אומר גורם שהיה קשור למאבק מצד האוצר. "הוא רצה למצוא יריב מהליגה של הגדולים כדי לתפוס כותרות ולהראות שהוא קיים, כהכנה למעבר שלו ללכת לפוליטיקה הארצית. בכל פעם הוא היה מפוצץ את המשא ומתן על שטויות, רק כדי להמשיך בקמפיין. אנשי אגף התקציבים סירבו אז לתת לו כסף 'לא צבוע', מחשש שהוא ישחוק אותו בארועי יחצ"נות ומיתוג. הם רצו למנות לו חשב מלווה, כי אמרו שהוא ראש עיר כושל שדרדר אותה. לא שמעתי אותם מעולם מדברים על מישהו בזלזול כמו על ברקת. הוא הכפיש את אנשי האוצר שירושלים לא מעניינת אותם, והם לא יסלחו לו על זה. קשה לראות את הפקידים מסתדרים איתו כשר אוצר".

 

"העימות איתו היה אירוע הזוי של שבירת כלים", אומר גורם נוסף באוצר. "יכולת לצפות לדבר כזה מראש עיר כמו רון קובי, אבל לא ממישהו שמתכוון להיות שר אוצר. מדובר בחוסר הבנה של איך עובדים עם מערכות, וזה היה מהלך שנעשה כדי לעשות רעש וצלצולים".

 

"אני גאה במלחמה שעשיתי" אומר מנגד ברקת ל"כלכליסט", "לא קיבלתי מנדט להיות נחמד, אלא להביא תוצאות לירושלים, ולא הייתי מוכן לוותר. נאבקתי וקיבלתי את המשאבים שדרשתי".

 

רב עם כל השרים, לא מצליח לשתף פעולה עם הדרג המדיני

 

לא רק באוצר נרעשו בשבוע האחרון. גם בכירי הליכוד היו נסערים לנוכח המהלך של נתניהו. ברקת, הזכירו שם, היה זה שלפני כמה שנים חגג במטה קדימה את מפלת הליכוד. "כשנתניהו בוחר לקדם דווקא אותו, זה צעד מלוכלך שעוקץ את הבכירים ומזכיר שוב מה ביבי חושב על ההליך הדמוקרטי ועל רשימת הליכוד", התבטאו בשיחות סגורות.

 

ניר ברקת ובנימין נתניהו השבוע ניר ברקת ובנימין נתניהו השבוע צילום: שאול גולן

 

לגופו של אדם, צפו השבוע טענות רבות בנוגע לחוסר ניסיונו של ברקת במערכת הפוליטית הארצית. "להצניח אותו למשרד האוצר זה כמו לתת למישהו שסיים טירונות לפקד על סיירת מטכ"ל", אומר בכיר בשרות הציבורי. ברקת דחה את הביקורת באומרו: "לנהל את ירושלים זה כמו ניהול אחד ממשרדי הממשלה הכי בכירים: תקציב של 9 מיליארד שקל, 900 אלף תושבים, כל הסוגיות האפשריות - מצוקות, עוני, הייטק, חילוניים-חרדים, ערבים-יהודים, עבדתי מול כל משרדי הממשלה ואני מכיר היטב את כל האתגרים".

 

גורמים אחרים הסבירו כי "כדי להצליח כשר אוצר צריך להבין היטב פוליטיקה, זה השר שמעביר את רוב הרפורמות והצעות החוק הממשלתיות. הוא חייב לדעת לשתף פעולה עם כולם".

 

"כחלון לא היה הראשון שניר התעמת איתו. הוא עלה על מסלול התנגשות ורב כמעט עם כל השרים", מספר אדם שעבד בעבר בצמוד לברקת. "היחסים שלו עם רוב משרדי הממשלה לא היו טובים ולדעתי הפספוס הכי גדול שלו זה שהוא לא הצליח לגייס בצורה טובה את הדרג הממשלתי לשיתופי פעולה, למרות שהצליח להעלות את התקציב שירושלים תקבל מהמדינה".

 

"זה יהיה בדיוק האתגר שלו ברמה הארצית", אומר גורם אחר שעבד בעבר עם ברקת. "עד עכשיו ניר היה רגיל לעבוד כשהוא בראש, תמיד היה מעל, ועכשיו יצטרך ללמוד לעבוד עם קולגות ושרים אחרים. עד היום הוא לא הצטיין בזה".

 

לדברי חבר מועצה לשעבר בירושלים, "ניר מאוד ריכוזי, לא משחרר את החבל, לא נותן לאנשים לפרוח תחתיו. אם הוא ייכנס לאוצר, זה יוביל לעימות מול האגפים השונים. הוא לא איש של עבודת צוות, אין לו את הענווה של מי שבא ללמוד. את מועצת העיר הוא ניהל באופן שלי נראה לא דמוקרטי, שלט ביד רמה כמי שמחליט הכל. בישיבות מועצה הוא סגר מיקרופונים לאנשים, היה נקמן בדברים קטנים. אם אתה לא איתו - אתה שרוף אצלו".

 

 

בנימין נתניהו ומשה כחלון בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

 

גורמים בעירייה מספרים כי ברקת גיבש סביבו כוורת של מקורבים, הכניס אותם לעירייה, תוך דילוג על מחזיקי התיקים מקרב חברי המועצה. "הוא הגדיל את המטה שלו, ושיבץ את אנשיו בתפקידים בתוך העירייה, ובאופן זה הוא שלט בכל מה שנעשה".

 

מקורב לברקת מסביר ש"בניגוד לקודמיו שניהלו את העירייה כמו ממשלה, ניר עבד דרך הדרג המקצועי. הוא אמר לחברי המועצה שהוא רואה אותם יותר כדירקטורים בחברה ציבורית מאשר מנהלים. הוא הרגיל את המערכת לעבוד כמו במגזר הפרטי, עם יעדים בני ביצוע, מדידה והערכת מנהלים".

 

"ניר לא היה טים פלייר, היה לו חשוב לקחת את הקרדיט", אומרת סגניתו אז בעירייה רחל עזריה, שבהמשך הפכה לחברת כנסת מטעם כולנו. "הוא לא נתן לך בכלל לעבוד. אין לו כישרון בינאישי גבוה, והוא נכנס לעימותים במקומות מיותרים על אגו ומיתוג וקרדיט. במובן הזה הוא מאוד מזכיר את ביבי".

 

הפוליטיקאי העשיר בישראל מונע מתוך נחישות להשיג את מטרתו

 

הדמיון לנתניהו שב ועלה בשיחות רבות שנערכו לצורך הכתבה. על דבר אחד כולם מסכימים: מזמן לא היה בזירה הפוליטית מישהו שכל כך הזכיר את ראש הממשלה, ושגם מתאמץ למכור את עצמו ככזה. "תואם ביבי", "מיני ביבי", "רפליקה של ביבי", היו חלק מהכינויים שקיבל ברקת ממקורבים ומיריבים כאחד.

בדומה לנתניהו, הם מתארים את ברקת כ"נחוש, יסודי, אדם שאין לו אלוהים וגבולות ולא רואה ממטר בדרך להשגת היעד". וכשהיעד קודם לכל, כמו שתיארו חלק מהמרואיינים, הדרך לאופורטוניזם קצרה - כפי שבא לידי ביטוי בכהונה בירושלים. "בקדנציה הראשונה שלו הוא נבחר על הטיקט החילוני וקידם את הפלורליזם בעיר", אומר חבר מועצה לשעבר בירושלים, "אולם בקדנציה השנייה, משיקולים פוליטיים, נטה הרבה יותר לכיוון החרדים. ברגע שהוא התקבע על הפוליטיקה הלאומית, הוא ויתר על הצורך להיות מיושר עם קהלים שלא מצביעים לו בליכוד".

 

 

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט צילום: עמית שעל

 

אירוע שממחיש את הנחישות הבלתי מתפשרת, גם במחיר של הליכה על הסף האתי, התרחש ב־2007, לפני הבחירות לראשות העירייה. ברקת חשש שניצב מיקי לוי, אז נציג המשטרה בוושינגטון, יתמודד מולו, ושכר חוקרים פרטיים לאסוף עליו מידע. שני חוקרים טסו לארצות הברית והחלו לבלוש אחרי לוי ובני משפחתו. אחרי שהחלו לרחרח ולשאול שאלות את בתו, את הספר של אשתו ואת עובדי המרכול השכונתי, לוי החל לחשוד. הוא אסף צילומי אבטחה והודיע למשטרה בארץ, שעצרו את השניים לחקירה מיד כשירדו מהמטוס. בחקירה התברר שברקת שכר אותם, תמורת 19 אלף דולר. "ברקת טען שזה לא הוא, אלא העוזר שלו. התיק נסגר כי הם לא עברו על החוק", מספר גורם הבקיא בפרטים. ברקת הגיב אז כי "אם נעשו דברים, הם לא בידיעתי ולא על דעתי".

 

ברקת מזכיר את נתניהו גם באנגלית המצוינת שרכש בילדותו בארצות הברית במסגרת שליחות של אביו, וגם בההערצה המופגנת לפרופסורים אמריקאים. אחד מהם הוא פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, שברקת מתגאה בתוכניות הכלכליות שהכין עבורו. "מספרים מרגיעים אותו", אומרים בסביבתו.

הקמפיינים שלו, כמו של נתניהו, מבוססים על צוות מקצועי ושימוש במאגר נתונים רחב ומערכות IT משוכללות.

 

 

זבל שהושלך מול משרד האוצר בירושלים ב-2017 זבל שהושלך מול משרד האוצר בירושלים ב-2017 צילום: דוברות האוצר

 

כפוליטיקאי העשיר בישראל, שהונו הוערך בעבר בקרוב לחצי מיליארד שקל, יש לברקת את המשאבים. "בכל תחום הוא לקח את טובי היועצים שכסף יודע לקנות, כדי להשתפר במה שלא בא לו באופן טבעי, למשל כנואם. הוא השקיע בזה המון זמן וכסף, והוא נהנה מתכונה נדירה: היכולת להגיד שהוא לא יודע משהו ושהוא רוצה ללמוד", מספר גורם שעבד עמו צמוד.

 

כחלק מהתכנון קדימה ברקת פרסם באחרונה את הביוגרפיה שלו "רץ למרחקים ארוכים". הספר הושק באירוע מופק לעילא, שבין היתר כלל הופעה של שרית חדד ששרה לו את "אתה תותח" ־ בדיוק כפי ששרה בעבר לנתניהו. "זה היה אירוע עם הבנייה אמריקאית לכל דבר", אומר אחד ממקורביו, "מהמיתוג, דרך הנאומים ועד הנראות. הוא שידר אמריקה. זה מזכיר את נתניהו כשהגיע בזמנו לארץ. כמוהו, גם ניר הצליח בפריימריז הראשון שלו להיכנס לעשיריה הראשונה".

 

נהנה להיות חלק ממועדון אקסקלוסיבי של בעלי הון ומנפנף בכך

 

עקב האכילס בדמיון לנתניהו הוא האפיל של אצולה אשכנזית אליטיסטית ועשירה. זה ניכר השבוע בראיון לגל"צ, שבו ברקת לא ידע להשיב מה מחיר כיכר לחם אחיד וקרטון חלב ונתפס כ"מנותק". גם הבחירה לקיים דווקא בבורסה את האירוע שבו הוכרז ברקת כ"שר האוצר הבא" לא הוסיפה בעניין הזה. "איזה שר אוצר משיק את עצמו בבורסה, מרכז וסמל ההון של תל אביב? כמה מנותק אתה יכול להיות? האיש לא יודע מה זה מחסור ועוני, ומדגיש את זה עוד יותר", אומר גורם במערכת הציבורית.

 

בסביבת ברקת טוענים כי "בסוף הציבור אוהב אנשים חזקים, מצליחנים ולא לוזרים. את הכסף שלו ניר עשה בעשר אצבעותיו, ויש בציבור טולרנטיות להייטקיסטים. בשונה מאנשי נדל"ן או פיננסיירים, אנשי הייטק הם קצת 'פרות קדושות'".

 

 

רחל עזריה , לשעבר חכ"ית מכולנו וסגנית ראש העירייה ברקת רחל עזריה , לשעבר חכ"ית מכולנו וסגנית ראש העירייה ברקת צילום: באדיבות לשכת ח"כ רחל עזריה

 

 

בהקשר הזה, גורם בהנהלת עיריית ירושלים לשעבר מספר שברקת נהג לחלוק איתם בישיבות את חוויות החופשה שלו. "פעם הוא סיפר איך הוא יוצא לצוד דגי טונה ביפן. יושבים שם עובדי עירייה, שומעים ממנו על החופשות המטורפות שלו, איך הם ירגישו? הוא לא מצניע את זה, לא נבוך מהכסף שלו, להיפך. הוא מנפנף בו ונהנה להיות חלק מהמועדון האקסקלוסיבי של בעלי ההון.

 

"כך הוא גם ינהג כשר אוצר. המילייה שלו הם עשירים ושועי עולם, פרופסורים לכלכלה ובעלי הון. הוא מדבר בשפה כלכלית של אנשי עסקים, לא יודע לראות את החיים של האנשים עצמם. זה 180 מעלות מכחלון, למשל.

 

"כשהיו מגעים לאיחוד בין הפועל קטמון להפועל ירושלים בכדורגל, והעניין נכשל בגלל חוב של קטמון, ניר התפלא איך אין להם יכולת לארגן כמה מיליונים לכיסוי החוב. הוא אמר שם למישהו 'מה, בשביל כמה מיליונים תפוצץ עסקה'? זה כאילו היה קטן עליו".

 

כמה חברי מועצה לשעבר בירושלים מביאים המחשה נוספת לחוסר רגישות כלכלי־חברתי: הוצאת מכתבי פיטורים — לא כאיום, אלא בפועל — למאות עובדי עירייה, כחלק ממאבק באוצר, הליך שחזר מספר פעמים במהלך השנים. "ניר עשה שימוש ציני בעובדים ככלי משחק. הוא הוציא מכתבי פיטורים, למשל, לעובדים סוציאלים שעסקו בקידום נוער, והם נדרשו כבר להיפרד מהמטופלים שלהם. בסופו של דבר הם לא פוטרו, אבל כמה ציני אתה יכול להיות?". אנשיו של ברקת טוענים מנגד שהיה מדובר באיום אמיתי, עקב הצורך בקיצוץ, משום שהאוצר לא העביר לעירייה כספים.

 

עשה את הונו בעצמו, עם אקזיט ענק בחברת צ'ק פוינט

 

ברקת (60), בן לאב פרופ' לאסטרופיזיקה ואמא מורה לחינוך גופני, שירת בצנחנים כקצין, ואף נפצע בלבנון. הוא תיאר בספרו כיצד התחיל את חייו המשותפים עם אשתו בברלי, בת השכנים, בדירת חדר וחצי בשכונת פסגת זאב ושבמקום לשלם לוועד הבית שטף את חדר המדרגות. "היינו תפרנים", הוא כתב.

 

את הכסף הגדול שלו עשה מהשקעה מוצלחת מאוד בחברת צ'ק פוינט באמצעות חברת ההשקעות BRM שהקים ביחד עם אחיו אלי ועם שני חברים מהאוניברסיטה — יובל רכבי ועמרי מן (ראשי התיבות של שמות המשפחה נתנו את השם לחברה). ברקת למד אז לתואר שני במינהל עסקים "והוא היה האיש עם הראש העסקי", אומר רכבי. "מההיסטוריה הארוכה עם ניר, הכרתי אדם ישר כמו סרגל, לא ראיתי אותו עושה שום טריק כדי לסבן את המערכת, והוא אדם אופטימיסט חסר תקנה".

 

בשנות התשעים BRM הלוותה 400 אלף דולר לצ'ק פוינט של גיל שוויד, שאותו הכירו מגיל צעיר, תמורת 50% מהמניות, וברקת כיהן כיו"ר הראשון של החברה. "ניר, בחור חזק, סחב את תחנות העבודה על הגב כשהם יצאו לארה"ב למצוא משווק", אומר רכבי. אט אט החברה התפתחה והפכה לענקית אבטחה שהונפקה בנאסד"ק, תוך כדי ש־BRM מוכרת בהדרגה את מניותיה ועושה אקזיט של מאות מיליוני דולרים. "צ'ק פוינט היה האקזיט הגדול", אומר רכבי. "היה לניר משפט: אם אנחנו בונים עסק שאנו לא יכולים לצאת לחודש חופש ממנו, אז זה עסק לא טוב. היתה לו בגרות עסקית כבר בגיל צעיר, והוא זה שבישל את העסקה למכירת 20% מהאחזקות לשתי קרנות אמריקאיות. עסקה מופלאה".

 

אולם לצד ההצלחה הגדולה עם צ'ק פוינט שברקת כה מתגאה בה, ל־BRM היתה גם השקעה כושלת בחברת בקווב, שעסקה בטכנולוגיית דחיפת מידע ונוהלה על ידי האח אלי. "שרפנו שם הרבה כסף", אומר רכבי.

 

"הם לקחו את החברה להנפקה והפסידו הרבה כסף, פישלו בגדול ומחקו מאות מיליונים", נזכר גורם בשוק ההון סיכון, "כך שלא הייתי ממליץ לניר להגיד משהו על הכישלון של בני גנץ עם הממד החמישי, כי בבקווב הם ממש הפסידו את התחתונים".

 

עם ההון שעשה, ברקת החליט להיכנס לפילנתרופיה בתחום החינוך והקים את עמותת סנונית לחינוך מתוקשר, שמיחשבה כיתות בבתי ספר בירושלים. בדיעבד, זה היה הצעד הראשון לכיוון הפוליטיקה.

 

הוא התמודד בבחירות לראשות העיר ב־2003 והפסיד לאורי לופליאנסקי. ברקת ישב חמש שנים באופוזיציה כחבר מועצה, למד את המערכת הפוליטית והכין תוכניות.

 

באותן שנים ברקת גם נחשף לציבור דרך תוכנית הטלוויזיה "הכרישים". "זה הפך אותו למוכר וסיפק לו מקפצה", אומר אחד ממכריו.

 

ב־2008 ניצח ברקת בבחירות את מנחם פורוש ומונה לראש עיר, וב־2013 נבחר לקדנציה שנייה. אחרי הבחירות נקנסה סיעתו על ידי מבקר המדינה ב־407 אלף שקל, אחרי שברקת הוציא הרבה כסף בקרב הצמוד מול משה ליאון, וחרג מהסכום המותר. "קשה להתחרות מול מישהו שמוציא סכומים דמיוניים כאלה", אומרים יריביו הפוליטיים, "הוא שפך כסף בלי גבול, וזה אלמנט מכריע בקמפיינים".

 

קידם את ירושלים - אך העיר צנחה בדירוג הסוציו־אקונומי

 

ברקת נאלץ השבוע להתמודד עם טענות מקטרגיו, לפיהן בתקופת כהונתו צנחה ירושלים בדירוג הסוציו־אקונומי. הוא מצדו טוען שהמדד לא משקף את המצב בפועל ואינו רלוונטי, ונובע מסיבות דמוגרפיות. "אני החלפתי אותו במדדים פרקטיים", הוא אומר. "הצבתי יעד להגדיל את התיירות והתרבות בירושלים ועמדתי בזה. מ־9,000 חדרי מלון כשנכנסתי לתפקיד צמח המספר ל־17 אלף כיום, עם תפוסה של 70%. מספר הסטארט־אפים זינק מ־200 ל־650, יצרנו תמריצים שהביאו לכך שירושלים היא מספר אחת בפתיחת עסקים חדשים ובשרידותם. קיבלתי עיר עם תקציב של 3 מיליארד שקל והבאתי אותה ל־6 מיליארד שקל ועוד 3 מיליארד שקל בתקציבי פיתוח. אם היינו קודם בעיר של דובים, היום אנחנו בעיר של שוורים", הוא חותם בהמחשה מעולם שוקי ההון.

 

לדברי רחל עזריה, "נכון שהעיר במצב טוב יותר מזה שהיתה בו לפני עשור ויש הרבה דברים חיוביים שהוא עשה - כמו בנושאי תרבות, תיירות וספורט, או העיר עצמה שהוא קיבל במצב גרוע. אבל ברקת לא בנה באמת לטווח ארוך. ניר השקיע בעיקר במיתוג העיר ובמיתוג עצמי, עם המון לוביסטים ואנשי יחסי ציבור. יש הבדל בין לעשות עבודת עומק ולהביא לכך שאנשים לא יעזבו את העיר, לבין לעשות דברים שנראים טוב כמו מרתון או פורמולה 1 או מימון פרסום בעיתון עבור מוסדות תרבות".

 

זוכה לזמן מסך ומתכונן ליום שבו נתניהו כבר לא יהיה בתמונה

 

ההתקרבות בין נתניהו לברקת בשבועות האחרונים נבנתה בפגישות בבלפור עם היועצים הקרובים. ברקת הציג לראש הממשלה את התוכנית של פורטר, שעלתה קרוב למיליון דולר (לדברי אנשי ברקת, הכסף הגיע משני תורמים עיקריים, ודרך פורום קהלת). בנוסף הציג ברקת לנתניהו סקרים שמראים כי הוא יביא עוד מנדטים לליכוד כשר אוצר, ושפנים חדשות בקידמת הבמה עם העלאת סדר יום כלכלי לכותרות יסייעו לקמפיין. בשבוע החולף הוא כבר היה צמוד לנתניהו.

 

במערכת הפוליטית רבים המשוכנעים שנתניהו לא יקיים את הבטחתו לברקת, גם אם ירכיב ממשלה. כמה מהגורמים מספרים שלברקת כבר היתה ב־2015 הבטחה מנתניהו להתמנות לשר לענייני ירושלים, אולם לבסוף הוא דילג עליו ומינה את זאב אלקין. מבחינת ברקת, לא בטוח שזה באמת משנה. "בתוך תוכו הוא מאמין שביבי יקיים את ההבטחה", אומר מקורב אליו, "אבל גם אם לא, ניר כבר הרוויח: מיצוב, זמן מסך, צבירת ביטחון. אין לו מה להפסיד. כשהוא עמד השבוע ליד ביבי זה היה כמו טקס הכתרה, ולא רק לשר אוצר — אלא ליום שבו ביבי כבר לא יהיה בתמונה".

x