שומר על נבחרי הציבור: סלומינסקי מעכב יישום דרישות בינ"ל למאבק בהלבנת הון

יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי סירב אתמול לאשר את השינוי בצו איסור הלבנת הון לחברי הבורסה שאינם בנקים, כמו חלק מבתי ההשקעות, הקובע כי חשבונות של אישי ציבור (בעלי תפקיד ציבורי בכיר בהווה או בעבר, שותפים עסקיים או יועצים בכירים) יזוהו על ידי הגופים עצמם ככאלה במסגרת הליך הכרת הלקוח, ובמקרה הצורך יסווגו על ידי אותם גופים כחשבונות בעלי סיכון גבוה. הזיהוי נדרש בחשבונות אלה שכן אלו אותם אנשים שעלולים לקבל שוחד, אחת מהעבירות המזוהות עם הלבנת הון. חשבון שיסווג כבעל סיכון גבוה יידרש לביקורת ופיקוח צמודים יותר.

בדיון, שאליו לא טרח להגיע איש מחברי הוועדה מלבד סלומינסקי, ניסו לשכנע ארוכות נציגי הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים והרשות לניירות ערך את סלומינסקי לאשר את הצו, אולם זה סירב בטענה כי בעייתי לשים תווית של חשודים בשוחד נגד כל בכירי המגזר הציבורי, במיוחד מכיוון שגם בני משפחתם של אותם בכירים נחשבים למזוהים גם כן (שכן כפי שכבר נחשף בפרשיות רבות, שוחד יכול להינתן גם דרך קרובי משפחה).

היוזמה להידוק הפיקוח של הגופים הפיננסיים על החשבונות שלהם היא לא יוזמה מקומית אלא דרישה של גוף הפיקוח של המועצה האירופית שאחראי לוודא כי יאכפו הכללים הבינלאומיים שנקבעו על ידי ארגון ה־FATF (Financial Action Task, בביקורת שעשה הארגון ב־2013 בישראל נמצאו ליקויים רבים, ולקראת ביקורת נוספת של הארגון מבקשים כעת ברשות לאיסור הלבנת הון לתקן כמה הערות.

ישראל נמצאת בימים אלו בהליכי קבלה לארגון ואם לא תשנה את צו איסור הלבנת הון שלה בהתאם לסטנדרטים שלו היא עלולה לא להתקבל בסופו של דבר, ואף להחשב למדינה שלא עומדת בתנאים, מה שעלול לפגוע במוניטין הפיננסי שלה.

ח"כ ניסן סלומינסקי צילום: עטא עוויסאת

רק בשבוע שעבר אישרה ועדת החוקה תיקון בצו הקובע כי אישי ציבור זרים יידרשו לאותם תנאים, זאת מתוך החשש שעולה כי דמות ציבורית בכירה ממדינה מסוימת (במיוחד ממדינות עולם שלישי) שבוחרת להפקיד את כספה דווקא במדינה אחרת, ייתכן ומנסה להסתיר אותו. עבור הבנקים, אגב, הצו העוסק באנשי ציבור ישראלים אושר כבר על ידי המפקחת על הבנקים חדוה בר, וייכנס לתוקף בתחילת 2018.

סלומינסקי טוען כי בסופו של דבר יביא לאישור הצו לאחר שיימצא נוסח שיוכל לחיות איתו, כמו למשל הכללת קבוצות נוספות שנמצאות בסיכון, זאת מתוך הבנה כי יש להילחם בהון השחור, שמוערך לדבריו בכ־130 מיליארד שקל בשנה. סלומינסקי כיו"ר הוועדה הביא בשנה שעברה לאישור החוק הקובע כי עבירות מס חמורות יהיו עבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון מה שמחמיר משמעותית את האכיפה והענישה עליהן – מהלך שרשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון ניסו לקדם בעבר כאשר יו"ר הוועדה היה דוד רותם מישראל ביתנו, ללא הצלחה.