שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מעקב כלכליסט

לאן נעלמו עבודות הייעוץ של מקינזי עבור הממשלה

הממשלה התקשרה עם חברת הייעוץ ביותר מ־50 מיליון שקל ב־2015, אבל לא דיווחה על כך

שחר אילן 08:2415.11.16

התעלומה הגדולה של רשימת ההתקשרויות של משרדי הממשלה למטרות ייעוץ ותכנון היא דווקא מי שנעדרת ממנה - חברת הייעוץ מקינזי אנד קומפני, שבהחלט יכול להיות שהיתה צריכה להופיע בראש הטבלה שנחשפה אתמול ב"כלכליסט".

 

בשנים 2008—2015, לפי הערכות, זכתה החברה בהתקשרויות ייעוץ בהיקף של כ־150 מיליון שקל, כלומר כ־18 מיליון שקל בשנה בממוצע. ב־2015 למשל האוצר התקשר עם החברות מקינזי וגיזה בהיקף של 34 מיליון שקל לקבלת ייעוץ בעניין הפרטת החברות הגדולות, אבל ברשימת ההתקשרויות הרשמית של השנתיים האחרונות, כפי שאספו ועיבדו בסדנא לידע ציבורי ובוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר, מקינזי לא מופיעה כלל. באותה שנה התקשרה רשות המסים עם מקינזי בנושא המאבק במעלימי מס, וגם ההתקשרות הזאת לא מופיעה ברישומים ובדו"חות.

 

 

אחת הסיבות להיעדר הרישום, והמוצדקת שבהן, היא שעל כמה משרדים — בהם משרד הביטחון — לא הוחלה חובת מסירת התקשרויות. זה מסביר מדוע לא מופיעים נתוני ההתקשרות מהשנה בין צה"ל למקינזי בהיקף של 20 מיליון שקל לליווי המיזוג בין זרוע הלוגיסטיקה ומפקדת זרוע היבשה. סיבה נוספת ובעייתית יותר היא שמשרד ראש הממשלה לא פרסם את נתוני ההתקשרות שלו, אף שעליו כן חלה החובה לעשות זאת. מתברר אם כן שבשלב זה מדינת ישראל מספקת שקיפות חלקית, חלקית מאוד, של ההתקשרויות שלה, אף שמהשנה שעברה חלה על המשרדים חובת דיווח בעניין.

 

הסיפור של מקינזי ממחיש היטב את המצב בו התקשרויות עם חברות ייעוץ הופך לעניין קבוע. למשל, העובדה שהיא ליוותה את תהליך ההתייעלות של צה"ל בעקבות דו"ח ברודט היא אחת הסיבות להתקשרות החדשה בנושא איחוד הזרועות, לצד זאת שעובדיה כבר עברו תחקירים ביטחוניים.

 

דוגמה נוספת למה שאפשר לכנות הפרטת המוח הממשלתי אפשר למצוא בדיון שהתקיים לפני שבוע בוועדת הכלכלה בנושא מאגר נתוני אשראי. החוק קובע שבנק ישראל יפעיל את המאגר, אך הבנק פרסם מכרז למטרה זו. בדיון טען מנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו שהמאגר לא יופרט אלא ימוקם בבנק, שגם יהיה אחראי לאבטחתו.

אבל גם אחרי כל זה, עדיין לא ברור מי ינהל את המאגר ומה המשמעות של מיקומו הפיזי בבנק ישראל אם ניהולו יימסר לגוף פרטי.

 

ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת אמר בתגובה ש"ראוי להיעזר במומחים בעלי ניסיון בהקמת המאגר, אך מטרת המהלך צריכה להיות רכישת ידע רב ערך שיישמר וישמש בתוך המנגנון הממשלתי". תחקירן הסדנא לידע ציבורי סער אלון ברקת אמר בתגובה ש"השימוש המתרחב בחברות ייעוץ מעורר דאגה. הממשלה מאבדת את היכולת לאסוף נתונים, לגבש חלופות מדיניות ולהעריך אותן".

 

מהאוצר לא נמסרה תגובה. מרשות המסים נמסר שתיערך בדיקה במערכת המחשוב כדי לברר מדוע ההתקשרות לא פורסמה.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x