שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

הממשלה שילמה 169 מיליון שקל על ייעוץ אסטרטגי בשנה

משרדי הממשלה אולי אמורים לעסוק בעצמם בתכנון מדיניות, אבל ב־2015 הוציאו מאות מיליוני שקלים על התקשרויות עם חברות חיצוניות. "כלכליסט" חושף את עומק התלות של השלטון בחברות פרטיות שלעתים קרובות נמצאות בניגודי עניינים

שחר אילן 06:5714.11.16

ממשלת ישראל אישרה ב־2015 התקשרויות לצורכי ייעוץ אסטרטגי, תכנון מדיניות וייעוץ אחר בהיקף של 169 מיליון שקל. כך עולה מנתוני הסדנא לידע ציבורי ומנתונים שריכזה ועיבדה יו"ר ועדת השקיפות של הכנסת ח"כ סתיו שפיר מהמחנה הציוני. הפרטה בתחום זה נחשבת לאחת הבעיות הקשות של השירות הציבורי בשנים האחרונות, משום שהיא גורמת לאובדן ידע ויכולת קבלת החלטות ויוצרת תלות של הממשלה במשרדים הפרטיים.

 

"עובדי ממשלה אמרו לי שאחרי שנים שהמשרד עובד עם חברת ייעוץ פרטית, הם חוששים שאם יום אחד החברה הזו לא תהיה שם, המשרד לא יידע לקבל את ההחלטות הכי פשוטות", אמרה ח"כ שפיר. "ככה נשארת לנו ממשלה בלי מוח, ידע, צבירת ניסיון ובלי יכולות תכנון ואסטרטגיה".

 

 

ובמקום הראשון: משרד האוצר

 

בראש הרשימה עם היקף ההתקשרויות הגבוה ביותר לענייני ייעוץ נמצאים משרד האוצר עם 35.9 מיליון שקל ומשרד הכלכלה עם 32.7 מיליון שקל. משרדי הבינוי, התחבורה, החינוך והמשרד לביטחון פנים ביצעו גם הם התקשרויות ייעוץ בהיקף של 5–8 מיליון שקל כל אחד. מקבילותיהם ברשויות הממשלתיות הן רשות המים והביוב, שהתקשרה ב־2015 עם חברות חיצוניות בסך 18.6 מיליון שקל, ורשות מקרקעי ישראל, עם 17.7 מיליון.

 

מפעילת המסלקה הפנסיונית סוויפטנס בע"מ שמנהל עמיר טל היא הספקית שקיבלה את סכום ההתקשרויות הגדול ביותר למטרות ייעוץ מהממשלה ומוסדותיה בהיקף של 9.9 מיליון שקל מהלקוח הממשלתי היחידי שלה — משרד האוצר. אחריה עדליא ייעוץ כלכלי בע"מ בראשות אמנון אייכלברג, עם 6.1 מיליון שקל. עדליא מפעילה את הרפורמה בתחבורה הציבורית, ורוב ייעוצה לממשלה הוא למשרדי התחבורה והחקלאות, שממנו קיבלה 2.7 מיליון שקל.

 

קבוצת הייעוץ האסטרטגי פארטו בע"מ, בראשות יוני דניאלי ופרופ' דורון לביא, נמצאת במקום השלישי עם התקשרויות בהיקף של 5.1 מיליון שקל. החברה מספקת, בין היתר, שירותים לנציבות שירות המדינה, למשרד הבינוי והשיכון ולרשות מקרקעי ישראל, ששילמה 1.5 מיליון שקל תמורת שירותיה. למקום הרביעי הגיעה אדן טכנולוגיה וייעוץ כלכלי, שמספקת שירותים לרשות המים והביוב ולמשרד הפנים, עם התקשרויות בהיקף של 4.2 מיליון שקל, מתוכן 1.7 מהרשות. אחריה חברת יישומי התוכנה העסקיים סאפ ישראל שרשות מקרקעי ישראל התקשרה איתה ב־2015 בהיקף של 3.8 מיליון.

 

עדליא ופארטו בלטו בהתקשרויות בהיקף רחב גם בשנים קודמות. עדליא, כך דווח ב"כלכליסט", קיבלה בשנים 2015–2008 התקשרויות ממשרדי הממשלה של 23 מיליון שקל, קרוב לשלושה מיליון שקל לשנה בממוצע, ופארטו קיבלה התקשרויות בהיקף של 34 מיליון, כ־3.25 מיליון שקל בממוצע לשנה.

 

 

משרדי הביטחון, החוץ והרווחה לא מדווחים

 

חובת פרסום נתוני ההתקשרויות חלה על משרדי הממשלה מתחילת 2015, וזהו הפרסום המקיף הראשון. אבל למרות הניסיון של הסדנא לידע ציבורי לחשוף את היקפי ההתקשרויות של כלל משרדי הממשלה, נתונים אלו הם חלקיים. משרדי הביטחון, החוץ והרווחה פטורים מפרסום הנתונים ויתחילו לדווח רק בשנים הבאות, ומשרד ראש הממשלה פשוט מתעלם מהנוהל ולא מפרסם את נתוני ההתקשרויות שלו. סביר להניח שפרסום הנתונים המלאים היה מביא את היקף ההתקשרויות לכרבע מיליארד שקל ואף יותר. גם במשרדים המדווחים כלל לא בטוח שהדו"חות מלאים. כך, למשל, באוגוסט 2015 אושרה התקשרות של רשות החברות הממשלתיות בפטור ממכרז בהיקף של 34 מיליון שקל עם החברות מקינזי וגיזה למטרת ייעוץ בהפרטת החברות הגדולות. ההתקשרות הזו מופיעה בדיווחי האוצר רק ב־2016 ומשום מה רק בהיקף של 350 אלף שקל. מקינזי, כך דווח ב"כלכליסט", סיפקה בשנים האחרונות גם שירותי ייעוץ לצה"ל בהיקף של יותר מ־100 מיליון שקל. השנה התקשרו השניים בהיקף של 20 מיליון לייעוץ במיזוג אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה עם זרוע היבשה.

 

בין הדוגמאות להתקשרויות שנוגעות להתמחויות הבסיסיות ביותר של המשרדים ניתן למצוא את ברייטמן אלמגור זוהר ושות' שתייעץ השנה לאגף החשב הכללי במשרד האוצר בנושא הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל בתמורה ל־1.2 מיליון שקל. ב־2015 ייעצה החברה לאגף בנושא ניהול סיכונים רוחביים תמורת 300 אלף שקל. משרד החינוך שילם השנה 200 אלף שקל לאורית ריזל לייעוץ לענייני המשא ומתן עם ארגוני המורים, ועוד 300 אלף שקל לייעוץ בענייני הערכות תקציבית בעקבות הרפורמה בחינוך.

 

גם מבקר המדינה לא פסח על הפרטת השירותים, וב־2013 ביקר בחריפות את משרד התחבורה כי לא ידע להסביר את ההסכמים שחתם עם אגד משום שעדליא וחברה נוספת טיפלו בנושא במקום פקידיו.

 

משרדי הממשלה "מפריטים את ההפרטה"

 

בעיה נוספת שעולה מהתקשרויות המשרדים הממשלתיים עם חברות חיצוניות טמונה בחשש לניגוד אינטרסים אפשרי. חברות הייעוץ האסטרטגי מספקות שירותים הן למגזר הציבורי ולמקבלי ההחלטות והן למגזר הפרטי. כך, למשל, קבוצת פארטו מספקת על פי האתר שלה שירותים למשרד הבינוי והשיכון וכן לחברת שיכון ובינוי של קבוצת אריסון; היא התקשרה עם משרדי האוצר והכלכלה ובמקביל עם בנק דיסקונט, עם משרד התחבורה וכן עם אגד. 

 

לצורך ייעוץ אסטרטגי, חברות אלו מתקשרות עם משרדי ממשלה במכרז או בפטור ממכרז. אלא שמתברר שאחד מהתחומים שבהם משרדי הממשלה שוכרים את שירותיהן הוא כתיבת מכרזים וליווי שלהם. ח"כ שפיר מגדירה זאת "מפריטים את ההפרטה". משרד הבינוי והשיכון, למשל, התקשר בהיקף של 600 אלף שקל עם חברת מטאור למטרת "ייעוץ להכנת מכרז מיקור חוץ", וב־2015 אושרו לא פחות מ־29 התקשרויות מסוג זה ב־4.3 מיליון שקל.

 

דוברת רשות מקרקעי ישראל מסרה בתגובה: "הרשות מעסיקה חברות חיצוניות על מנת לשפר את הביצועים והשירותים של הארגון לציבור באמצעות שימוש בכוח אדם איכותי ומקצועי. חברת סאפ מספקת שירותי מידע וטכנולוגיה לאגף המידע. פארטו אינה מספקת שירותי יעוץ אלא שירותי בקרה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x