• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

החטיבה להתיישבות בזבזה פי 5 מהתקציב שלה ב־2015

בעקבות הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות היא נאלצה להיענות לבקשת כלכליסט ולמסור לראשונה את ההתקשרויות שלה. בדו"ח מודה החטיבה שהסכום שמופיע בספר התקציב לא משקף את התקציב שהיא מקבלת וכיצד הוציאה על תמיכות - בעיקר בהתנחלויות - הרבה מעבר לסכום שהוקצה לה. בנוסף, בניגוד להצהרה כי יופסק תקצוב גרעינים תורניים חושף הדו"ח כיצד עברו 21 מיליון שקל לגרעינים ועמותות דתיים שמזוהים בעיקר עם הבית היהודי

רוני זינגר 06:5324.04.16

חברת הקבלנים פילו ובניו — בנייה והשקעות בע"מ היא חברה עסוקה מאוד. ממסמכי ההתקשרות של החטיבה להתיישבות ל־2015, שנחשפים כעת לראשונה, עולה כי בשנה האחרונה היא ביצעה 22 עבודות תשתית שונות שקיבלה לידיה באמצעות מכרזי החטיבה. כך ביצעה החברה פיתוח מבנה חדר אוכל בשדמות מחולה, הנחת תשתיות לצנרת ביוב בתקוע, שיקום תשתיות ביוב בגבעות, בניית מגרש כדורגל במגרון, שיפוץ מבנים בטלמון, פיתוח בית כנסת בשבות, הנחת תשתיות למועדון במכמש ועוד שורה ארוכה של פרויקטים — כולם בהתנחלויות.

בסך הכל זכתה חברת פילו ובניו, שנמצאת בבעלות אדיב פילו, תושב ההתנחלות גבע־בנימין, בפרויקטים בהיקף של קצת יותר מ־3 מיליון שקל בזכות החטיבה להתיישבות. 2014 היתה שנה טובה יותר — אז זכתה החברה בפרויקטים של החטיבה בהיקף של 11.5 מיליון שקל — וזאת משום שפילו היה הקבלן היחיד שנבחר במכרז של החטיבה מ־2011 שאליו ניגשו כ־50 קבלנים. לדבריו, ההנחה הגדולה שהציע היא שהביאה לו את הזכייה, ומאז הוא הקבלן הבלעדי שעובד עבור החטיבה ביהודה ושומרון. "זכיתי ב־2011 בחוזה מסגרת לחמש שנים כי נתתי את ההנחה הכי טובה", אמר פילו ל"כלכליסט". "אולי זה שאני מהאזור ומכיר אותו נותן לי יתרון. בכל זאת, זה אזור מסוכן, ולא כל אחד רוצה לעבוד פה", הוא מוסיף. לדבריו, "שנה שעברה באמת היתה טובה יותר, אבל לעבוד עם החטיבה להתיישבות זה בסך הכל בסדר".

 

תקציב בסיס פלוס תוספות

 

את העבודות שבהן זכתה פילו ובניו, כמו גם הוצאות נוספות של החטיבה, ניתן לראות במידע שהיא נאלצה למסור לראשונה במסגרת חוק חופש המידע. בסוף חודש דצמבר האחרון אישרה הכנסת חוק שמסדיר את מעמדה של החטיבה להתיישבות, ובמסגרתו הוחל עליה גם חוק חופש המידע. עם אישור החוק הגישה התנועה לחופש המידע עבור "כלכליסט" בקשה לגילוי תקציבי ההתקשרויות והתמיכה של החטיבה בשנים האחרונות, וכך נחשפים לראשונה תקציביה ל־2015. 

 

תקציבה הבסיסי של החטיבה בתקציב המדינה עומד על פי רוב סביב 60 מיליון שקל, אך מדי שנה נוהגת הממשלה להגדיל את תקציבה במאות אחוזים. כך, למשל, בסוף 2014 תקציב החטיבה הסתכם ב־864 מיליון שקל. כעת מתברר מהחומר שהעביר סמנכ"ל החטיבה ירון שיינין לידי התנועה לחופש המידע, כי בניגוד לדברי אנשי החטיבה, תקציבה הבסיסי הוא למעשה 110 מיליון שקל: "60 מיליון שקל בבסיס תקציב המדינה ו־50 מיליון שקל תוספת לפי הסכם עם משרד האוצר".

 

ב־2015 עמד תקציב החטיבה לפי ספר התקציב המקורי על 33 מיליון שקל בלבד — סכום נמוך וחריג. לדברי שיינין, הדבר נבע מכך ש"ב־2015 לא היה לחטיבה תקציב בעקבות חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר (לפיה יש להפסיק את תקצובה של החטיבה — ר"ז), כך שלאורך כל השנה עבדנו לפי תקציב של 1/12, כשכל חודש התקציב קיבל את אישורה של החשבת הכללית באוצר מיכל עבדי־בויאנג'ו". אך למרות זאת, לפי ההתקשרויות שנחתמו ושנחשפות כעת, בשנה זו הוציאה החטיבה כ־180 מיליון שקל — פי 5 מהתקציב שהוקצה לה בספר התקציב. כמו כן נכתב במסמכים שהעבירה החטיבה כי בתוספת כספים שמתקבלים בעקבות החלטות ממשלה וכספים קואליציוניים תקציב החטיבה בשנים האחרונות עומד בפועל על 300–400 מיליון שקל בשנה.

 

שיינין טען כי תקציבי החטיבה "מחולקים שווה בשווה — שליש־שליש־שליש — לכל מרחב בישראל (דרום, מרכז וצפון — ר"ז). בכל פעם נטען כלפינו שאנחנו נותנים יותר למרחב מרכז (שבו מרוכזות מרבית ההתנחלויות — ר"ז), וזה פשוט לא נכון". אך עם זאת, ב־2015 הרוב המוחלט של 113 הגופים שנהנו מתקציב התמיכות בגרעינים קהילתיים ותורניים של החטיבה, שעמד על כ־21 מיליון שקל, היה לעמותות דתיות או כאלו שמזוהות עם הציונות הדתית.  

שר החקלאות אורי אריאל. אחראי על החטיבה שר החקלאות אורי אריאל. אחראי על החטיבה

 

כך, למשל, עמותת קהילת ראשית מרמת השרון, שמטרתה "הפצת תורה בלב גוש דן", קיבלה תמיכה בהיקף של 120 אלף שקל; הגרעין התורני בלוד, שבראשו עומד הרב ישראל סמט, אשר היה חתום לפי הבחירות הכלליות האחרונות על מסמך שקרא לתמוך בבית היהודי, קיבל תמיכה בהיקף של 207 אלף שקל; והגרעין התורני מגן דוד בדימונה, שבראשו עומד איש הבית היהודי הרב דוד תורג'מן, קיבל בשנה החולפת כספי תמיכה בהיקף של כמעט 279 אלף שקל וכו'.

 

תחקיר של מרכז מולד להתחדשות הדמוקרטיה חשף כי גם בעבר העמותות הדתיות היו הנהנות העיקריות מכספי התמיכה של החטיבה. בימים אלה מצוי משרד מבקר המדינה בסיומו של הכנת דו"ח ביקורת חריף, הנוגע להקצאת התקציבים הלא תקינה של החטיבה להתיישבות לעמותות הללו.

 

אולם בשיחה עם "כלכליסט" טוען שיינין כי למעשה היחידה שעוסקת בגרעינים בחטיבה פורקה. לדבריו, "התקציב פשוט נגמר ולכן היא פורקה". אך ככל הנראה הסיבה לפירוק, הרשמי לכל הפחות, היא אותו דו"ח של מבקר המדינה שעומד בקנה. סיבה נוספת היא העובדה שתקציב התמיכה בגרעינים מעולם לא היה חלק מבסיס התקציב של החטיבה, אלא תקציב שהתבסס על הזרמת כספים לחטיבה בעקבות החלטות ממשלה.

 

על כך יש להוסיף את החלטות הממשלה השונות שהתקבלו במהלך השנה והזרימו כספים דרך החטיבה ליישובי יהודה ושומרון, רמת הגולן ועוטף עזה ששינו את החלוקה הבסיסית של "שווה בשווה".

 

הרוב מגיע להתנחלויות

 

לפי הנתונים של החטיבה ל־2015, גם השנה מרחב מרכז זכה לקבל את היקף הכספים הגדול ביותר. מרחב זה כולל בתוכו למעשה את כל ההתנחלויות שביהודה ושומרון. לפי נתוני ההתקשרויות, החטיבה התחייבה להעביר ב־2015 כספים בהיקף של כ־19.3 מיליון שקל למועצות האזוריות במרחב וליישובי יהודה ושומרון.

 

תחת הסעיף חברה וקליטה קיבלה מועצה אזורית שומרון כ־688 אלף שקל בשנה החולפת; מועצה אזורית גוש עציון קיבלה 511.5 אלף שקל; ומועצה אזורית מטה בנימין קיבלה כ־702 אלף שקל. גם היישובים אבנת, חיננית ומיגרון קיבלו עשרות אלפי שקלים כל אחד במסגרת הסעיף הזה.

 

בסך הכל העבירה החטיבה כ־9 מיליון שקל ליישובי יהודה ושומרון באמצעות סעיף זה. מדובר בתקציבים שהתקבלו רק במסגרת סעיף חברה וקליטה, והכספים האלו הועברו ישירות למועצות עצמן. ההתנחלויות זוכות לתמיכות תקציביות ישירות נוספות. כך, למשל, תקציב רב עובר להתנחלויות השונות עבור שיפוץ, בינוי, תשתיות, רכש ועוד. תקציב כזה, לדוגמה, הוא תקציב האכלוס שמשמש את החטיבה להתיישבות לביצוע עבודות שיפוץ והוספת ממ"דים ביישובים שונים שבהם היא הציבה מבנים יבילים לתושבים. עיקר המבנים הללו הוצבו בהתנחלויות וביישובים שבהם מתגוררים מפוני גוש קטיף.

 

ב־2015 בוצעו עבודות רבות מסוג זה, בעיקר ביישובים מיגרון (18 עבודות), כפר אדומים (13 עבודות), חמדת, איתמר, בית אל, כוכב יעקב וקדומים. עד נובמבר 2015 בוצעו עבודות כאלו בהיקף של כמיליון שקל. לשם השוואה, באותה התקופה הושקעו במרחב צפון במסגרת תקציב האכלוס כ־373 אלף שקל בלבד.

 

במרחב דרום הושקעו כ־1.5 מיליון שקל במסגרת סעיף זה. מרב העבודות — 18 — בוצעו במושב אמציה שחלק גדול מתושביו הם מפוני גוש קטיף. אחריו נמצא מושב בני נצרים, שהוקם על ידי תושבים שפונו מנצרים בגוף קטיף (15 עבודות), ואחריו בצמרת נמצאים היישוב הדתי רתמים, מושב ניר עקיבא שקלט אליו את מפוני כפר דרום מגוש קטיף והיישוב חירן. על תקציב האכלוס אמר שיינין כי לצורך העניין החטיבה להתיישבות היא חברת דיור ציבורי. אנחנו משכירים את המבנים ודואגים להם לטובת הדיירים".

 

הנתונים גם מצביעים על הזרמת תקציבים גדולה מצד החטיבה למרחב דרום. בחטיבה להתיישבות מדגישים את החלוקה השווה לטענתם בין שלושת המרחבים בהתאם למטרתה הרשמית של החטיבה: פיתוח המרחב הכפרי בפריפריה של מדינת ישראל. אלא שניתוח מדוקדק של הנתונים מעלה כי רובם של הכספים שהוזרמו למרחב דרום מקורם בתקציב שהתקבל כתוצאה מהחלטת ממשלה לתמיכה בעוטף עזה בעקבות מבצע צוק איתן. וכך התקבלו בחטיבה כ־52 מיליון שקל לטובת "שיקום תשתיות עוטף עזה".

אך למרות זאת, בחודשים האחרונים טענו אנשי החטיבה בפני ראשי רשויות בדרום כי אין תקציב לתמיכה בעוטף עזה בשל חוות הדעת של זילבר. לאור טענות אלו של אנשי החטיבה הבהירה החשבת הכללית באוצר לראשי הרשויות כי הכסף שהובטח להם ישולם.

 

בניכוי תקציב השיקום המיוחד, היקף הכספים שהעבירה החטיבה לרשויות בדרום הסתכם ב־13.6 מיליון שקל ב־2015. גם במסגרת הזאת לא נפקד מקומן של רשויות המזוהות עם הציונות הדתית. כך, במסגרת תקציב שנקרא חברה וקליטה קיבלה המועצה האזורית אשכול, שספגה פגיעה קשה בצוק איתן, כ־145 אלף שקל מהחטיבה — הסכום הגבוה במרחב. אולם במקום השני ניצבת מועצה אזורית הר חברון, שקיבלה 133 אלף שקל תחת הסעיף הזה ב־2015. לשם השוואה, מועצה אזורית שדות נגב ומועצה אזורית שער הנגב קיבלו כל אחת רק 18 אלף שקל באמצעות סעיף זה.

 

לחטיבה יש גם סעיפי תמיכה מיוחדים עבור תושבים חדשים העוברים לאזורים הכפריים בפריפריה ומבקשים לפתוח עסקים. תחת סעיף סה"מ — סכום התיישבותי מותנה — ניתן לקבל סיוע של עד 100 אלף שקל. מהמידע שמסרה החטיבה עולה כי כך קיבל תושב היישוב איתמר המגדל אדמוניות סיוע בסך של כ־80 אלף שקל; משפחה בעלת עסק לייצור סבונים טבעיים מכוכב השחר קיבלה סיוע של 70 אלף שקל; יצרנית סבונים מכפר תפוח קיבלה 40 אלף שקל; יינן ממעלה עמוס קיבל 45 אלף שקל; בעלי חדרי אירוח בנופי פרת זכו ל־45 אלף שקל; בעל טחנת קמח ביצהר קיבל 100 אלף שקל; ובעל חנות תבלינים בהתנחלות יקיר קיבל כ־77 אלף שקל. גם תושבי הערבה נהנו מסיוע דומה — תושבים מהיישובים חצבה, עין יהב, צופר, עין הבשור ולוטן זכו לקבל מענקים של עד 100 אלף שקל מהחטיבה.

 

"כתבות כאלה פוגעות בנו"

 

מאז פרסמה זילבר את חוות הדעת שלה הוקמה ועדה לבחינת מעמדה של החטיבה, ובינתיים הוא הוסדר בחוק. החטיבה מסונפת להסתדרות הציונית, ובשנים האחרונות העומד בראשה מזוהה עם הציונות הדתית. כיום היו"ר הוא גאל גרינוולד המזוהה עם הבית היהודי. החטיבה נמצאת באחריות שר החקלאות אורי אריאל ותקציבה אמור להיגזר מתקציב המשרד, אך נכון להיום הוא עדיין לא סוכם.

 

שיינין אמר ל"כלכליסט" כי "אנחנו לא מחליטים לאן להעביר את התקציבים. אנחנו זרוע ביצועית. אידיאולוגיה היא לא מילה גסה. הכל שקוף ואנחנו עושים את עבודתנו על הצד הטוב ביותר. הכתבות האלה רק פוגעות בנו".

 

מנכ״לית התנועה לחופש המידע עו"ד נירית בלייר מסרה: התנועה מברכת על החלת החוק על החטיבה להתיישבות. אין ספק שגוף שמקבל סכומי עתק כמו החטיבה חייב להתנהל בשקיפות מירבית. בשנתיים האחרונות מימנה כל משפחה בישראל את החטיבה בכ- 500 שקל מכיסה הפרטי ומכאן זכות כל אחד ואחת מאיתנו לדעת מה עושים עם הכסף הזה. גוף המחזיק בסכומים כאלה ללא פיקוח ציבורי, אין דרך לדעת האם מנהל את הכסף שלנו באופן ראוי בעיקר כשמדובר סכומים כל כך גדולים המנוהלים במחשכים."

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x