$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

דו"חות הדואר חושפים: ההנהלה מעוניינת להתמקד בסחר הבינלאומי באינטרנט

כך עולה מדו"חות החברה שהופצו למחזיקי האג"ח של החברה בסוף השבוע; המלצת ההנהלה מגיעה על רקע הפיכת שירותי דואר רבים ללא רלוונטיים; בשנת 2014 נרשם הפסד נקי של 55.2 מיליון שקל לעומת 6.1 מיליון שקל ב-2013

רחלי בינדמן 14:0631.05.15

חברת דואר ישראל שבבעלות המדינה אולי הגיעה להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח שלה ולהסכמות עם 6,000 עובדיה, אך מצבה הפיננסי רחוק מלהשתפר. דו"חות החברה לשנת 2014 שהופצו רק בסוף השבוע האחרון למחזיקי האג"ח חושפים גירעון בהון החוזר של 317 מיליון שקל כשהחברה מדווחת כי, "בשנים האחרונות חלה שחיקה ברווחיותה וביתרות המזומנים וההשקעות לזמן קצר המשמשים לפעילות שוטפת".

 

החברה מסבירה כי השחיקה ברווחיות נובעת בין היתר מכך שהחברה כפופה להסכמי שכר קיבוציים הגורמים לכך שהוצאות השכר של החברה קשיחות בעיקרן ואינן תואמות לשינויים בפעילות החברה ובהכנסותיה. מהדו"ח ניתן ללמוד כי הנהלת החברה ממליצה להתמקד בתחום הסחר המקוון כמנוע צמיחה מרכזי, זאת נוכח שחיקה ברווחיות פעילות הדואר המסורתית. 

 

תוצאות הדו"חות השנתיים שייכות עדיין למנכ"ל הפורש, חיים אלמוזנינו, שפרש באפריל 2015 כאשר דני גולדשטיין מונה להחליפו.

 

נקודת האור של הדואר: הסדר ההברה עם מחזיקי האג"ח

 

נקודת האור בדו"ח מגיעה מהסדר ההבראה שגובש עם מחזיקי האג"ח, גופים מוסדיים המנהלים כספי ציבור, להם היא חייבת 332 מיליון שקל, ואושר על ידי בית המשפט באפריל האחרון ובמסגרתו מדינת ישראל כבר העבירה בסוף אפריל סכום ראשון של 236 מיליון שקל לתוך הדואר. להערכת ההנהלה והדירקטוריון, לאור הסדר ההבראה יהיו לחברה מספיק מקורות על מנת לעמוד בהתחייבויותיה הנראות לעין.

 

בשורה התחתונה רשמה חברת הדואר הפסד נקי של 55.2 מיליון שקל ב-2014 לעומת הפסד נקי של 6.1 מיליון שקל ב-2013. מעניין כי ברמת הרווח הכולל, שמכליל בתוכו גם 'רווח כולל אחר' (שלא קשור לתחומי הפעילות) נרשם שיפור כשהרווח הכולל עמד על 32.5 מיליון שקל לעומת הפסד כולל של 42.4 מיליון שקל ב-2013. הרווח הכולל האחר עמד על 87.7 מיליון שקל והוא נבע בעיקר מרווח אקטוארי הנובע מהמעבר לשימוש בשיעור תשואה של אג"ח קונצרניות לצורך חישוב התחייבויות (הפנסיוניות) לעובדים לעומת שימוש בשיעור תשואה של אג"ח ממשלתיות אשתקד.

 

יצויין כי בכל הנוגע לשערוך ההתחייבויות הפנסיוניות של גופים המעניקים בדומה לדואר פנסיה תקציבית נתגלעה מחלוקת חריפה בין רשות ני"ע לבנק ישראל ומשרד האוצר כאשר הרשות תמכה בשערוך ההון שעומד מול ההתחייבויות הללו דרך תשואת אג"ח קונצרניות בעוד בנק ישראל ומשרד האוצר העדיפו לשמור על שמרנות ושערוך ההון על בסיס תשואת אג"ח ממשלתית – במקרה של הדואר נבחרה הפרשנות המקלה של רשות ני"ע.

 

חיים אלמוזנינו, מנכ"ל דואר ישראל בתקופת הדו"ח חיים אלמוזנינו, מנכ"ל דואר ישראל בתקופת הדו"ח צילום: עמית שעל

 

ההכנסות ירדו; הוצאות ההנהלה נותרו קשיחות

 

ברמת ההכנסות השנתיות אלו הסתכמו ב-1.77 מיליארד שקל ב-2014, ירידה של כ-3.3% לעומת 2013. הירידה נובעת בעיקרה מירידה בפעילות הליבה של החברה הכוללת את תחום משלוח הדואר ואת תחום השירותים הכספיים, מירידה בהכנסות עקב הפסקת פרויקט ערכות המגן, ומנגד עלייה בהכנסות מקבלת דואר מחו"ל עקב הגדלת פעילות זו.

 

עלות המכירות והשירותים עמדה על 1.73 מיליארד שקל, ירידה קלה של 2% לעומת אשתקד בזכות ירידה בהוצאות השכר כתוצאה מצעדי ייעול שנקטה הנהלת החברה ובכללן קיטון במצבת העובדים, וכתוצאה משביתות העובדים במהלך השנה, וכן מירידה בהוצאות הדלק ומקיטון בהוצאות כתוצאה מצעדי חירום שנקטה ההנהלה כשמנגד עלו הוצאות משלוח דואר לחו"ל בשל גידול בפעילות וכן עליה בהוצאות הפחת בשל כלי רכב בליסינג מימוני.

 

הוצאות המכירה והשיווק נחתכו בצורה אגרסיבית יותר ועמדו על 25.1 מיליון שקל, ירידה של כ-15 מיליון שקל לעומת 2013 בזכות ירידה בהוצאות הפרסום בשל צעדי החירום שנקטה הנהלת החברה. בכל הנוגע להוצאות ההנהלה והכלליות, שם לא התרחש שינוי מהותי ואלו הסתכמו ב-93.9 מיליון שקל, בדומה ל-2013.

 

ברמת התזרים הצליחה חברת הדואר לייצר תזרים חיובי מפעילות שוטפת בהיקף של 62.8 מיליון שקל, זינוק של פי 3.5 לעומת 2013 בזכות עלייה מתונה יותר בחובות הלקוחות בשל עיתוי גביית חוב ממנהל הדואר הסיני ששולם בחודש ינואר 2014 ומגידול בהתחייבויות לעובדים בשל דחיית תשלומי שכר בשיעור של 5% שניתנו לחברה בהסכמה בין נציגות העובדים להנהלה.

 

בגלל הגירעון בהון נדרשה חברת הדואר לפרסם תזרים מזומנים חזוי. במהלך שנת 2015 צופה החברה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 73.4 מיליון שקל והוצאה של 90.8 מיליון שקל לרכישת רכוש קבוע, אך בזכות השקעת המדינה של 236 מיליון השקלים תוכל חברת הדואר לשלם תשלומי אג"ח באותה שנה בגובה 44.1 מיליון שקל ועוד תשלומים עבור חכירת נכסים בגובה 4.2 מיליון שקל ולסיים את 2015 עם מזומנים בגובה 147.4 מיליון שקל. בשנת 2016 כבר צופה הדואר תזרים מזומנים חיובי של 108.2 מיליון שקל שאליו תתווסף הזרמת כספים נוספת של 60 מיליון שקל מצד המדינה. לאחר תשלומים בגין חכירה ופרעון אג"ח ורכישת רכוש קבוע, יוותרו בסוף 2016 לפי הערכות החברה מזומנים בגובה 141.5 מיליון שקל.

 

סניף של דואר ישראל. שירותים רבים מאבדים את הרלוונטיות עם ההתפחות הטכנולוגית סניף של דואר ישראל. שירותים רבים מאבדים את הרלוונטיות עם ההתפחות הטכנולוגית צילום: אלעד גרשגורן

 

הדוח"ות חושפים: ההנהלה מעוניינת בפיתוח מסחר באינטרנט כתחום צמיחה מרכזי

 

לפי הדו"ח בסוף 2014 אישר דירקטוריון החברה את התכנית האסטרטגית שהציגה בפניו ההנהלה. ההנהלה המליצה להתמקד בתחומים שלחברה יש בהם כבר ניסיון רב הכוללים את תחום הסחר הבינלאומי המקוון ואת תחום השירותים הכספיים. הדירקטוריון אישר לחברה להתמקד בפיתוח המסחר המקוון ככיוון צמיחה מרכזי, אך באשר להמלצה בדבר פיתוח השירותים הכספיים החליט הדירקטוריון כי הנושא ידון יחד עם דירקטוריון בנק הדואר.

 

דו"חות החברה מפרטים כיצד שירותי הדואר הרגיל שמספקת חברת דואר ישראל הולכים ונהיים לא רלוונטים – זאת בעיקר בשל התפתחויות טכנולוגיות בתחום העברת המסרים (דואר אלקטרוני, אינטרנט, ושירותי סלולר). עם זאת, לפי הדו"חות, בשירות משלוח חבילות בארץ ובעיקר מחוץ לארץ, חל גידול בפעילות וזאת בין היתר בשל התפתחות השימוש בתשתית האינטרנט לביצוע עסקאות סחר בשירותים ובמוצרים. בשירותי הדואר הרגיל, מדווח הדואר "חלה שחיקה מתמדת ברווחיות וזאת בשל עלייה בעלויות שכר לעובדים, גידול מתמיד באיזורי החלוקה ומספר הנמנעים וכתוצאה מכך בעלויות השירות האוניברסאלי, וחוסר היכולת של החברה להעלות את מחירי השירותים לצרכן עקב פיקוח תעריפים. עם זאת, בעקבות המלצות ועדת רייך שעסקה בתעריפי הדואר, שמדברים על העלאת תעריפי החברה ושינויים בכללי האסדרה החלים עליה, צפויה התמתנות השחיקה ברווחיות בתחום.

 

גם בשירותי הדואר לעסקים חלה שחיקה ברווחיות וזאת נוכח פתיחת שירותי הדואר הכמותי לתחרות מלאה והפעילות השיווקית של המתחרים של חברת הדואר. לפי הדו"ח "התחליפים הטכנולוגיים, הקלות רגולטוריות למדוורים הגדולים והתייעלות הלקוחות במשלוחי דואר" משפיעים על רווחיות החברה מהתחום וכי, "על אף הגידול באוכלוסיה ושינויי המחירים התורמים לגידול בפעילות, המגמה הכללית היא של ירידה בהיקפי הפעילות בעיקר בגלל פעילות המתחרים".

 

חברת הדואר מפרטת גם את היקף נכסי המקרקעין שלה: הדואר בעלים של 35 נכסי מקרקעין ברחבי המדינה בשטח קרקע כולל של 13,726 מ"ר, עליהם בנויים מבנים בהיקף של כ-22,480 מ"ר שטח בנוי. בנוסף ברשותה 353 נכסים בחכירה לדורות ברחבי המדינה בשטח של 124,207 מ"ר עליהם בנויים מבנים בהיקף של 110,965 מ"ר. בנוסף לחברה 13 נכסים בשכירות מוגנת בשטח של 1236 מ"ר ועוד 143 נכסים בשכירות חופשית בשטח של 22036 מ"ר. מאז הקמתה מימשה חברת הדואר את זכויותיה בארבעה נכסים – אחד בשנת 2009 ושלושה נכסים בשנת 2013 תמורהת 11.9 מיליון שקל ברוטו לפנימס. החברה מדווחת כי היא נמצאת במו"מ לביצוע עסקאות קומבינציה בשני נכסים – האחד בהרצליה והאחר בראשל"צ.

 

מצבת כוח האדם של הדואר עמדה נכון לסוף 2014 על 6070 משרות (לעומת 6340 משרות בסוף 2013 וכ-6300 משרות בסוף 2012.

 

חברת הדואר חושפת כי כנגדה עומדות נכון לסוף 2014 תביעות תלויות בגובה מצטבר של 2 מיליארד שקל (לעומת 1.89 מיליארד שקל ב-2013). עם זאת, לדעת הנהלת החברה לא יגרמו לחברה עלויות בגין התביעות הללו מעבר לסכום של 12.7 מיליון שקל שכבר הופרשו בדו"חות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x