• תפריט
דעות

רפורמה במשק המים? רק אל תגישו לנו את החשבון

אין מחלוקת על כך שהמבנה הנוכחי של משק המים הכולל 55 גופים שונים אינו יעיל, אך כדאי למובילי הרפורמה לוודא כי אינם פותרים בעיה אחת ומייצרים במקביל בעיות חדשות שישיפיעו לרעה על כיסו של האזרח

אייל טבת 08:3626.12.14

הוועדה שהקימו שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ושר האוצר לפני כחצי שנה לייעול משק המים קרובה לסיים את עבודתה, כך לפי פרסומים. המלצתה העיקרית תהיה להחליף בהדרגה את 55 תאגידי המים בחברה ממשלתית אחת. החברה החדשה, כך פורסם, תהיה חברה קטנה שתוציא החוצה את מרבית פעולותיה. תחילה תנהל החברה החדשה את משק המים של רשויות שלא הקימו תאגיד. בהמשך, כל רשות שתרצה לפרק את תאגיד המים שלה ולהצטרף לחברה הממשלתית תוכל לעשות זאת, ותקבל תמורה על הנכסים שהיא תעביר לחברה הממשלתית וגם תהיה זכאית לדיבידנדים מרווחיה.

 

אין מחלוקת שהמבנה הנוכחי מרובה התאגידים אינו יעיל, אך בכל פעם שמזכירים עובדה זו מתעלמים מהשאלה החשובה - איך הגענו למבנה זה? מדובר במבנה בזבזני שהטיל מעמסה כבדה הן על התקציב הלאומי והן על משקי הבית הפרטיים והוא תולדה של 14 השנים האחרונות – לא מאוחר לדרוש ממבקר המדינה לבדוק סוגיה זו.

 

לעצם העניין, ההצעה להקים חברה ממשלתית אחת הנה הצעה מעניינת שיש לבחון אותה בהשוואה ליתרונות הגלומים בצמצום ניכר של מספר התאגידים ברוח המלצות וועדות אחרות שהוקמו על ידי רשות המים והגישו את המלצותיהם בתחילת השנה. אולם אסור להסכים שפעם נוספת תשולם תמורה לרשויות המקומיות על הסכמתם להצטרף לחברה הממשלתית החדשה.

 

החל משנת 2001, משרד האוצר קנה בכסף את הסכמת השלטון המקומי לתאגד את ענייני המים והביוב, הן באמצעות תמריצים כספיים ישירים והן בדרך של מתן תמריצים עקיפים. גם אנחנו, האזרחים שילמנו באופן ישיר עבור הסכמת הרשויות המקומיות לתיאגוד. בעת הקמת התאגידים מכרו הרשויות המקומיות את התשתיות שמומנו בכספי התושבים לתאגידי המים ורשמו 30%-40% משוויים כאשראי. הריבית והחזר האשראי לרשות המקומית הינו חלק מתעריף המים. אם תאומץ המלצה זו נדרש לשלם בשלישית עבור אותן תשתיות.

 

 צילום: shutterstock

 

גם ההמלצה שהחברה הממשלתית תחלק דיבידנדים מרווחיה לרשויות המקומיות בעייתית והיא נוגעת לשאלה עקרונית-ערכית: מדוע משק המים צריך להיות ריווחי לחברות המתפעלות אותו? העיקרון המנחה בקביעת מחיר המים הינו עיקרון העלות המוכרת, כיסוי מלוא עלויות ייצור או הפקה, הולכה, חלוקה ואספקה של המים לכל השימושים על ידי המשתמשים – כיסוי עלויות ולא מקור לעשיית רווחים. בהזדמנות זו ראוי לשוב ולבחון גם את מהות ההחלטה לפיה משק המים מתנהל כמשק סגור. כמו שפיתוח מסילות הרכבת, רכישת הקרונות וכיוצא בזה אינו מכוסה במלואו על ידי ציבור המשתמשים ברכבת בלבד, כך אין להטיל את מלוא הוצאות משק המים על המשתמשים ובוודאי אין לממן את הסבסוד הצולב הקיים במשק המים באמצעות משקי הבית.

 

אם כבר מוזילים, למה רק ב-10%?

 

בינתיים, עד שתבוצע רפורמה במשק המים העירוני שתוזיל באופן משמעותי את תעריפי המים, יופחתו תעריפי המים בתחילת חודש ינואר ב-10%. ממשרד התשתיות הלאומיות נמסר כי ההוזלה נובעת בין היתר מהתייעלות נוספת בתאגידי המים, עדכון תעריפים למגזרים שונים ומהתחשבנות עם חברת מקורות. יש לברך את משרד התשתיות הלאומיות ואת רשות המים על כך. אולם, האם לא ניתן להוזיל את מחיר המים בשיעור גבוה יותר?

 

לפני כחודש הודיע שר התשתיות האנרגיה והמים סילבן שלום שתעריפי החשמל יוזלו בינואר ב-15%. החשמל שמחירו יוזל במקביל להוזלה בתעריף המים מהווה כ- 40%-35% מהתשומות במקטע הפקת המים והולכתם. מדוע חיסכון תפעולי זה לא מקבל ביטוי גם בהפחתת התעריף.

 

בנוסף, תעריפי המים למגזר הביתי נקבעו בעת מחסור כתעריפים מדורגים: המדרגה הראשונה כוללת כמות מים בסיסית בתעריף נמוך יחסית. המדרגה השנייה כוללת כמות נוספת ומחירה גבוה בהרבה. כעת, באין מחסור במים האם לא הגיעה העת לשוב ולבחון את כמות המים שתוקצבה ככמות בסיסית ולהגדילה?

 

לסיכום, עד לרפורמה המיוחלת במשק המים יש עוד דרכים רבות שניתן לבחון על מנת להוזיל את חשבון המים מבלי לפגוע בהישגי השנים האחרונות – הישגים להם היו שותפים גם תאגידי המים.

 

הכותב הוא חוקר ומנהל אקדמי שותף בפרויקט הפרטה ורגולציה במרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x