שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שאול אמסטרדמסקי

ההצגה הכי מיותרת בעיר: הקרב האמיתי בכלל לא קשור לתקציב או לשכר המינימום

למרבית הפוליטיקאים אין מושג על מה המחלוקות התקציביות, להסתדרות אין סיבה אמיתית להשבית את המשק, ואם נתניהו ירצה בכך התקציב יעבור כמעט בלי בעיות. האמת היא שכולם פשוט רוצים לשמור על המנגנון הקיים

שאול אמסטרדמסקי 08:4818.11.14

1. אוכלי הנבלות מריחים דם

 

התקציב שמונח על שולחן הכנסת הוא פגר; גופה להתעלל בה, נבלה לנעוץ בה שיניים. כשיש פגר על השולחן, כל אוכלי הנבלות מסתערים עליו בלי לחשוב פעמיים. ובפוליטיקה הישראלית אם לא תאכל יאכלו אותך, אז כולם אוכלי נבלות.

 

אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, אורלי לוי־אבקסיס, ניסן סלומינסקי, אלכס מילר, אבי ניסנקורן - כולם רוצים את ליטרת הבשר שלהם. הי, אפילו במערכת הביטחון התחילו להתעורר, כי אפילו שם מצליחים להריח דם.

 

החלק המגוחך בכל ההצגה הפוליטית שמתרחשת בירושלים הוא שלמרבית הפוליטיקאים, בהנחה שיש עוד כמה שמצליחים להיות ישרים עם עצמם, כלל אין מושג על מה המחלוקות התקציביות. הם רבים כי מישהו למעלה אמר להם לריב. האם זה שיושב למעלה יודע על מה רבים?

 

האם אביגדור ליברמן קרא את האותיות הקטנות בחוק ההסדרים, ונדמה לו שבפרק הבריאות, בסעיף 4.ג.(4)(ג)(3) - בחיי, לא המצאתי - המס שמוצע להטיל על אסותא לא צריך להיות 67% אם המחזור יגדל ב־7% בשנה, אלא פחות מזה? הוא באמת התעמק באחרון אחוזי האחוזים האלה? אני מוכן להמר שלא.

 

ליברמן. החקיקה תקועה? אז מה ליברמן. החקיקה תקועה? אז מה צילום: אוראל כהן

 

האם הם יודעים שמשום שהם לא מוכנים לוותר על קק"ל, הם תוקעים חקיקה שאמורה לתת לפקידים במשרד האוצר יותר סמכויות לפקח על יצרניות המזון בניסיון להוריד את יוקר המחיה, חקיקה שרוב החברות והרשתות הגדולות שמחות על כל יום שבו היא לא עולה לדיון? שהם תוקעים חקיקה שאמורה להפוך את המדען הראשי לרשות ממשלתית, חקיקה שהפקידים מחכים לה כדי שיוכלו לעבוד ביתר קלות? שהם תוקעים חקיקה שתקל בהשקעות בסטארט־אפים ישראליים? האם אכפת להם מהדברים האלה בכלל?

 

האם זה עובר להם בראש לרגע? הרי אחרי הבחירות שיהיו, אם יהיו, בדיוק אותו התקציב יוגש לכנסת, עם אותו חוק הסדרים (ואולי חוק ההסדרים בכלל יגדל ויתנפח עד אז, מי יודע). זה בדיוק מה שקרה אחרי הבחירות הקודמות, שגם הן הוקדמו "בגלל התקציב".

 

יש מי שישמח אם התקציב ייפול, דבר שישחק לידי בעלי האינטרסים שרוצים לשמור את המצב הקיים באסותא, בקק”ל, בתעשייה האוויריות ובגופים ותחומים נוספים. אבל הקרב הוא לא באמת בגלל התקציב.

 

זה בגלל כוח, בגלל אינטרסים פוליטיים קטנים ואישיים. נבחרי הציבור רבים רק כי הם זיהו מצב שבו באמצעות ריב יש סיכוי, גם אם לא גדול, שיקבלו יותר ממשהו, שיגנו על האינטרס של מישהו אשר ישמור בעבורם על המנגנון - מנגנון מינוי המקורבים, מנגנון הסיוע בפריימריז. הם לא רבים על התקציבים. הם לא רבים על ערכים. לו היו רוצים, היו יכולים לעשות את זה בדיונים המקצועיים בוועדות הכנסת, אחרי שחוק ההסדרים היה מגיע לדיון. אבל הם אפילו לא שם. הם בעיקר בעיקר סתם. סתם בעד עצמם, סתם לא שמים על הציבור.

 

2. אבי ניסנקורן באמת רוצה שביתה?

 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הצטרף אתמול למעגל. אם הפגר על השולחן, וכולם שולפים ציפורניים, למה שההסתדרות תעמוד מנגד? המטרות שניסנקורן הצהיר עליהן אתמול - בכנס בטיחות וגיהות בעבודה, לא פחות - כולן ראויות: העלאת שכר המינימום, קליטת עובדי קבלן ושילוב עובדים בעלי מוגבלויות. בלי טיפת ציניות, אין מטרות ראויות מאלה.

 

לפיד. תומך בהעלאת שכר המינימום ל-4,500 שקל לפיד. תומך בהעלאת שכר המינימום ל-4,500 שקל

 

אז מה הבעיה? הבעיה כפולה. ראשית, למה דחוף לניסנקורן לעלות על הבמה ולהכריז שאם הממשלה לא תזוז בכיוונים שהצביע עליהם לא יהיה לו מנוס מהשבתה כללית של המשק? הרי הלחץ הציבורי להעלות את שכר המינימום, שנמשך בכנסת זה יותר משנה, כבר נותן את אותותיו. המעסיקים עושים קולות של שיתוף פעולה, אפילו שר האוצר ושר הכלכלה הודיעו שהם בעד, רק בוא נבדוק בדיוק כמה ואיך.

 

שכר המינימום יעלה, אין בזה ספק. וזה הזמן לריב על הסכום ועל הדרך, אין ספק. אבל מכאן ועד לאיים בהשבתת המשק? ההסתדרות באמת מעוניינת להשבית משק שמדשדש סביב מיתון ספק־מיתון? באמת? ואולי זה בכלל קשור למאבקים אחרים של ההסתדרות מול הממשלה? הרפורמה בנמלים, ההגבלות על כוח האדם בממשלה שהאוצר מקדם בחוק ההסדרים, הרפורמה בחברות הממשלתיות, הדיונים המתקרבים מול האוצר על תוספת שכר רוחבית במגזר הציבורי בשנה הבאה.

 

האם באמת נגמרו הדרכים לטפל בנושא החשוב הזה של שכר המינימום, או שמא הפגנת הכוח והכותרת כאן - ההכרזה קבל עם ועולם "גם אני, יו"ר ההסתדרות, בתמונה, ואם כולכם שם רבים בירושלים על השלל, אין מצב שאני אשאר בחוץ, ואם לא עכשיו אז בסיבוב הקרוב" - היו חשובות יותר מכל?

 

ושנית, אם כבר מדברים באמת על שכר המינימום, זו הזדמנות טובה להזכיר משהו. משרד האוצר אינו צדיק גדול, אבל לפחות טענה אחת מבין הטענות שלו בעניין נכונה. אין סיבה להעלות את שכר המינימום למי שמשתכרים הרבה יותר ממנו. זה אולי נשמע מטומטם, אבל כך זה עובד בממשלה. במשרדי הממשלה, נכון לשנת 2012, יש יותר מ־20 אלף עובדים שמקבלים השלמה לשכר המינימום. מדובר בשליש מהעובדים, ואלה רק משרדי הממשלה, לא כולל המגזר הציבורי הרחב (רשויות מקומיות, אוניברסיטאות, חברות ממשלתיות ועוד שורה ארוכה של גופים). כשאנחנו שומעים ששליש מעובדי משרדי הממשלה מקבלים השלמה לשכר המינימום, ניתן להסיק שמדובר בעובדים עניים. אבל הם לא. השכר הממוצע של אותם עובדים שמקבלים השלמה הוא 11,260 שקל בחודש.

 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. תומך בהעלאת שכר המינימום ל-4,700 שקל יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. תומך בהעלאת שכר המינימום ל-4,700 שקל צילום: אורן כהן

 

למה לעזאזל הם מקבלים השלמה לשכר המינימום אם השכר שלהם בפועל גבוה בהרבה מהממוצע במשק? בזה כולם אשמים, היסטורית. גם המדינה וגם העובדים. המדינה דפקה את העובדים במשך שנים, שילמה להם שכר בסיס נמוך בשביל לשלם להם בעתיד פנסיה נמוכה, ועל הבסיס הלבישה המון תוספות שלא נספרות לפנסיה. ההסתדרות תפסה את זה בשלב מסוים והכריחה את המדינה להעלות להם את השכר הבסיסי לשכר המינימום. בינתיים השנים חלפו, כל השכר כבר מחושב לצורכי פנסיה, אבל המבנה המוזר והמעוות הזה נשאר.

 

את שכר המינימום צריך להעלות. שני הורים עם שני ילדים שכל אחד מהם מרוויח 4,300 שקל לחודש מצויים כפסע מעל קו העוני של ביטוח לאומי. עוד ילד אחד והם ממש ייגעו בקו הזה. את השכר הזה צריך להעלות. רק שאם שכר המינימום יעלה, כל אותם עובדים יקבלו תוספת, אף שהשכר שלהם רחוק מרחק רב מאוד משכר המינימום. משרד האוצר טוען, ובצדק, שמשלם המסים לא צריך לסייע דווקא לעובדים אלה, אלא לעובדי שכר המינימום האמיתיים. ההסתדרות, לפחות עד ניסנקורן, לא רצתה לשמוע. נראה אם יו"ר ההסתדרות החדש יהיה מוכן לצעוד בדרך החדשה והאמיצה הזאת או שיעדיף ללכת כמנהג אבותיו, העיקר שיוכל להרוויח עוד כותרת.

 

3. בנימין נתניהו תומך בתקציב?

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו נהנה זמן רב מדימוי ציבורי של מר כלכלה ובמידה מסוימת של מר ביטחון. בשנתיים האחרונות, מאז שהממשלה הזאת קמה, הוא השאיר את לפיד להסתבך בכלכלה ושקע עמוק עמוק בביטחון. הקיץ האחרון קצת ערער את הדימוי הזה. על אף תפקודו המוצלח של ראש הממשלה בזמן המלחמה בעזה, כעת, קצת בחוסר חשק, הוא חוזר לזירה הכלכלית.

 

ואז, כשהוא כבר נאלץ לחזור, פתאום הוא לא מתנהג כמו מר כלכלה ולא כמו ראש ממשלה שהאחריות למשק רובצת על כתפיו, אלא כמו אחרון הפוליטיקאים בספסלי האופוזיציה. פתאום הוא זורק אמירות כמו מה נכון ומה לא נכון לעשות בתקציב, למשל - להוריד מכסים ולהעלות את המיסוי של מחזיקי דירה שלישית. אפילו אם אלה רעיונות טובים, איפה בדיוק היית בזמן דיוני התקציב, אדוני ראש הממשלה?

 

שר הכלכלה נפתלי בנט. תומך בהעלאת שכר המינימום. לא נקב בסכום שר הכלכלה נפתלי בנט. תומך בהעלאת שכר המינימום. לא נקב בסכום צילום: שאול גולן

 

פתאום הוא שולח שליחים לגייס בוועדת השרים רוב להצעת החוק של ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, שלפיה יתאפשר מתן משכנתאות במינוף של 90% (הצעה שהוא היה בוודאי דוחה מכל המדרגות לו היה שר אוצר), רק בשביל לתקוע לשר האוצר אצבע בעין. פתאום הוא מניח לחברי הכנסת של הליכוד לעכב את הדיונים על התקציב וחוק ההסדרים בגלל האינטרסים של קק"ל ושל אסותא.

 

דה־פקטו התשובה לשאלה אם הבחירות יוקדמו תלויה אך ורק ברצונו של ראש הממשלה. לו ירצה, המדינה תלך לבחירות. לו יחליט אחרת, התקציב הזה יעבור והחיילים יסתדרו בשורה (לאחר ויתורים מסוימים. אין ספק, חלק מהסוסים כבר ברחו מהאורווה). השאלה היא רק מה הוא רוצה. זו לא שאלה של משילות ולא של מבנה קואליציוני. זו רק השאלה במה יבחר נתניהו. האם יבחר להעביר תקציב בזמן, להכניס ודאות לפעילות משרדי הממשלה (ולפעילות המשק כולו, שמנסה להתמודד עם האטה בפעילת הכלכלית) או להקריב את כל אלה והעיקר לתקוע ללפיד. או ללבני. או לבנט. או לליברמן. או השד יודע למי עוד.

 

4. ואם יהיו בחירות, רק לא שוב ככה

 

ולבסוף, רק בקשה אחת מהפוליטיקאים. אם באמת פניכם לבחירות, אם מאסתם לחלוטין באינטרס הציבורי ואתם מעדיפים את האינטרס האישי הצר, אם אנחנו כבר בדרך לשם, אז רק בקשה אחת. אנא מכם, לאחר הבחירות, כשתשבו להקים ממשלה, אל תמנו שר אוצר ממפלגה יריבה למפלגתו של ראש הממשלה. בוודאי לא שר שהוא יריב פוליטי אישי של ראש הממשלה, כזה שטוען לכתרו. זה לא עובד. כבר עדיף לנו שר מוחלש א־לה שטייניץ. רק אם אפשר, בלי תקציב דו־שנתי. זה אולי היה קונץ־פטנט פוליטי מוצלח, שמנע מהממשלה להתפרק אחרי תקציב אחד, אבל מבחינה כלכלית זה היה לא פחות ממחדל.

 

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x