בארץ

"בקשת הממשלה להוספת עובדים זרים פוגעת במשק"

ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, יוצא נגד כוונת משרדי הביטחון, החקלאות והשיכון להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענפי הבניין והחקלאות

מיקי פלד 09:1014.09.14

בזמן ששלושה משרדי ממשלה מתכוננים להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענפי הבניין והחקלאות, תוקף אותם ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי במילים חריפות ומאיים שאם הממשלה תאשר את בקשתם, הדבר יחריף את ההאטה במשק. במכתב שנשלח בשבוע שעבר למנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ושהגיע לידי "כלכליסט" כותב לוי: "יוזמת הממשלה להגדלת מספר העובדים הזרים תוריד את הצמיחה ותביא להמשך הקיפאון בשכר".

 

האמירה של לוי מעניינת במיוחד משום שמי שעומד בראש קבינט הדיור הוא שר האוצר יאיר לפיד, שמעוניין, מצד אחד, בהאצה של התחלות הבנייה כדי להוריד את מחירי הדיור, ומצד שני צריך לדאוג גם לצמיחה במשק ולהורדת האבטלה. לוי חושף אולי את מה שעד כה נאמר בדיונים סגורים בלבד, כאשר הוא כותב כי "יוזמות אלו בעייתיות במיוחד בשל הסכנה הממשית של כניסה להאטה כלכלית", וכי אם בישראל היה שיעור עובדים זרים דומה לזה של מדינות ה־OECD — 6.7% מהעובדים במשק במקום 9% כיום — היתה עבודה לעוד 80 אלף מובטלים ישראלים.

 

במכתב לוי מגלה כי שלושה משרדי ממשלה — הביטחון, החקלאות והשיכון — עובדים בימים אלו על שלוש הצעות נפרדות שיובאו בקרוב לאישור הממשלה, שמאפשרות להביא עוד 300 עובדים זרים לבניית עיר הבה"דים בנגב, עוד 410 עובדים זרים לחקלאי עוטף עזה ועוד 5,000 פלסטינים שיוכלו לעבוד בישראל בבניין. במקרה של עיר הבה"דים ועוטף עזה, ההסדר הוא צורך נקודתי וזמני — מחסור בכוח אדם מיומן בעבודות רטובות בבניין לצורך השלמת פרויקט הדגל של משרד הביטחון ושיקום הנזק לחקלאים בעקבות מבצע צוק איתן.

 

 

"סכנה של המשך ההאטה"

 

לוי קורא לממשלה להתנגד להגדלת מכסות העובדים הזרים והפלסטינים, או לפחות לדחות את יישומה "נוכח הסכנה הכבדה של המשך האטת הצמיחה בסקטור העסקי בכלל ובמספר המשרות בסקטור העסקי בפרט". אגב, במקרה של עיר הבה"דים הכוונה המקורית במכרז לבניית הבסיס היא שיועסקו בו עובדים ישראלים בלבד, אך לפני שלושה חודשים אישרה הממשלה למשרד הביטחון להביא 300 עובדים זרים לצורך השלמת עבודות הגמר, בטענה כי ללא הידיים העובדות הפרויקט לא יעמוד בלוחות הזמנים של אכלוס בתחילת השנה הבאה. עתה מבקש משרד הביטחון להקצות 300 עובדים זרים בשכר רגיל, שכן לטענתו ההחלטה הקודמת אפשרה הבאת עובדים זרים שישתכרו רק 18 אלף שקל ברוטו בחודש ומעלה, ומשום כך אף עובד זר לא הגיע לעבוד בעיר הבה"דים.

 

אפשר להתווכח אם הצורך הנקודתי מוצדק או לא, אך הבעיה היא שאותם צרכים נקודתיים הם לא תופעה נקודתית כלל, וכך, לאט לאט ובעקביות, נסדקת המדיניות של כל הממשלות בנוגע לעובדים הזרים. הנה לדוגמה מה שקורה בשנים האחרונות בתחום החקלאות. במאי 2009 קיבלה הממשלה החלטה על צמצום הדרגתי של מספר העובדים הזרים בענף החקלאות, אך בשנים שלאחר מכן שוב ושוב נעשו תיקונים להצעה, עד שלבסוף הוסכם שמ־24 אלף עובדים זרים בחקלאות בינואר 2013 היו אמורים להישאר עכשיו רק 21,600 עובדים זרים בענף החקלאות ופחות מ־19 אלף בעוד שנה מהיום. אלא שהחלטות ממשלה לחוד ומציאות לחוד. בדצמבר שעבר אישרה הממשלה את בקשת משרד החקלאות להוסיף 3,499 מכסות של עובדים זרים בחקלאות. בפועל המתווה להורדת מספר העובדים הזרים פשוט נפל.

 

אמיר לוי אמיר לוי צילום: נמרוד גליקמן

 

עוד עובדים, בכל פעם קצת

 

בענף הבניין המדיניות שונתה באופן חריף יותר. בתוכנית המקורית של הממשלה, לפני כעשור, כבר ב־2010 מספר העובדים הזרים בענף הבניין, לא כולל פלסטינים, אמור היה לעמוד על 0. אבל אז לחץ מצד הקבלנים — שטענו כי הם לא יכולים להסתמך על עובדים פלסטינים עקב סגר תכוף על השטחים — הוביל לשינוי המתווה, בכל פעם קצת, עד שביוני האחרון הוחלט להביא עוד 15 אלף עובדים זרים, הפעם רק עד 2019.

 

ממשרד השיכון נמסר עוד כי "ההחלטה על הוספת 5,000 עובדים פלסטינים היתה אמורה לבוא לאישור הממשלה, אך בעקבות חטיפת הנערים היא הוקפאה ועכשיו אנחנו מביאים אותה שוב. ישנו מחסור גדול בפועלים בענף הבנייה”.

 

ממשרד הביטחון נמסר כי "כ־70% מהמועסקים היום בפרויקט הם ישראלים תושבי הנגב. לנוכח העיכוב המסתמן בפרויקט והחששות שהעלה הזכיין כי לא יצליח לעמוד במחויבויותיו פנה המשרד בבקשה להקצות עובדים זרים לתקופה קצובה של כמה חודשים".

 

ממשרד החקלאות נמסר כי "במסגרת התוכנית לחיזוק חקלאי עוטף עזה הוחלט להקצות להם תוספת זמנית של 410 עובדים זרים למשך שנתיים, כדי לסייע בידיהם להתגבר על נזקי הלחימה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x