1.5 מיליארד שקל

השבוע החלו בתי ההשקעות לפרסם תחזיות לקראת 2014, עם מסר דומה: למרות שהבורסה ברמת שיא, ב־2014 שוק המניות ימשיך לעלות. לאחר תקופת עליות באפיק הקונצרני - הכספים זורמים לאפיק המנייתי והקרנות המנייתיות נמצאות במומנטום של גיוסים. בתוך אפיק הקרנות המנייתיות, קרנות מניות היתר מנהלות 1.5 מיליארד שקל.  

לכאורה מדובר על נתח קטן מתוך שוק קרנות הנאמנות המנהל כ־230 מיליארד שקל, ואף בנתח לא מהותי מתוך 8.8 מיליארד שקל שמנהלות הקרנות המנייתיות, אלא שעבור מניות היתר מדובר בסכום עתק.

בחמש השנים האחרונות רשם מדד מניות היתר - המרכז את המניות הקטנות בבורסה בתל אביב - זינוק של 240%. העלייה של מדד היתר והתשואה העודפת שהוא השיג לעומת שאר מדדי המניות, מיוחסות לאופי המניות הקטנות שמספקות - לפחות לפי התיאוריה - צמיחה גבוהה במיוחד בתקופות של עליות.

אין כמו קרן נאמנות לשמש כברומטר לרחשי הלב של הציבור בתחום ההשקעות. הגיוסים המסיביים לקרנות היתר והשתתפות הציבור בחגיגה באו על רקע הריבית האפסית שגורמת לציבור לחפש אלטרנטיבות להשקעה. היקפי המסחר הנמוכים במניות היתר, שווי השוק היחסית נמוך שלהן והאחזקות הגדולות יחסית של בעלי השליטה בחברות אלו לא מותירים הרבה "סחורה בשוק". כשההיצע מוגבל, והכסף שזורם לקרנות מקפיץ את הביקוש, מניות היתר רושמות ביצועים מרשימים בהשוואה לשאר מדדי המניות בבורסה.

הבעיה עלולה להתעורר דווקא ביציאה - קרנות נאמנות של מאות מיליוני שקלים בשוק מניות היתר הן כמו פיל בחנות חרסינה. מטבע הדברים, למניות היתר קל להיכנס בתקופות של גאות, וקשה לצאת בשפל.

צילום: שאטרסטוק

בקרב קרנות הנאמנות המתמחות במניות היתר גדלו להם כבר כמה פילים: קרן היתר של ילין לפידות כמעט שילשה את גודלה בשנה אחרונה, וכך גם שאר הקרנות, שנהנו מעלייה מסיבית בנכסים - הן בגלל העליות במניות והן בגלל הגיוסים בשנה האחרונה.

בזמן של משבר, התכונה שסוחר הכי רוצה שתהיה לנייר ערך כלשהו היא נזילות. כלומר, נפח מסחר גבוה. בקרנות נאמנות המנגנון ברור: כשהקרן מגייסת - הכסף זורם לקרן ומנהליה מחויבים לקרנות ני"ע כדי לעמוד בהתחייבות התשקיפית. זו מדיניות מחייבת, וכך, לדוגמה, אם קרן מוגדרת כך ש־50% מנכסיה יושקעו במניות היתר - על כל שקל שנכנס אליה, מנהל הקרן מחויב להשקיע במניות היתר חצי שקל, ללא קשר לשיקול דעתו האם זה הזמן למכור או לקנות מניות. אותו מנגנון עובד הפוך בעת פדיונות - כשהציבור פודה כסף מהקרנות, מנהלי הקרנות מחויבים למכור את המניות ולקבל מזומנים כדי לאפשר למשקיעים לפדות את הקרן.

כשיגיע היום שבו הציבור יחליט להוציא את הכסף מהקרנות, לא בטוח שכולם יספיקו לצאת בזמן - ואז אותן קרנות של מניות קטנות עלולות להתיז את שברי החרסינה לכל עבר.