שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

הדור האבוד

דור הצעירים מתקשה לקבל את המציאות שהשתנתה מאז נולדו, ודור המבוגרים יוצר דעות קדומות נגד הדור החדש, ומדחיק את העובדה שכשנכנס לשוק העבודה, היו בו הרבה פחות מתחרים

דליה מור 08:1718.10.13

הרבה מאוד צעירים מסתובבים מתוסכלים בימים אלה. עבורם התואר הראשון הוא לא מה שהבטיחו להם. לתומם הם חשבו שבסיומן של שלוש שנים (ולפעמים יותר) של לימודים קדחתניים, למידה לבחינות בעיניים טרוטות, כתיבת הררי מילים בעבודת סמינריוניות, עבודה בשכר מינימום ומגורים בדירות רעועות, יקבלו פיצוי בדמות משרה קורצת ששכר נאה בצדה.

 

כשהמציאות הפוכה בתכלית נוצרים מצד אותו דור תחושות של מרמור וכעס. "החיים הם לא מה שהבטיחו לנו" זועמים אותם סטודנטים בדימוס שהפכו למובטלים במקרה הרע ולעובדים זוטרים במקרה הטוב, ונענים מצד הדור הבוגר יותר בקריאות "מפונקים נמאסתם" ו"במקום לבכות, תתאמצו, אז אולי תצליחו".

 

סטודנטים. מה מצפה להם מחוץ לכותלי האוניברסיטה? סטודנטים. מה מצפה להם מחוץ לכותלי האוניברסיטה? צילום: עמית שעל

 

המציאות כמו בלא מעט מקרים מורכבת יותר, דור הצעירים מתקשה לקבל את המציאות שהשתנתה מאז נולדו, ודור המבוגרים מתקשה לקבל את המנטאליות החדשה, יוצר דעות קדומות נגד הדור החדש, ומדחיק את העובדה שכשנכנס לשוק העבודה, היו בו הרבה פחות מתחרים. חוסר הנכונות של הדור החדש להכיר במגבלות שוק העבודה (היעדר מקומות, חוסר אופק שיתאים לצרכיהם, אי ניצול יכולותיהם, שכר שאינו מספיק גבוה), גורם לחברה כולה להפסיד מכך.

 

דור הצעירים של היום הוא דור שגדל לתוך עולם שבו הכול סובב סביבו. אם בעבר ילדים נאלצו להסתפק במועט, נתבעו לעמוד במשמעת קפדנית, וקיבלו ביקורת שוצפת אם לא עמדו בציפיות הוריהם, הרי שהיום הילדים הם מרכז המשפחה, ורצונותיהם וצרכיהם כמעט ואינם נתקלים בסירוב. הם מקבלים מרגע לידתם שבחים על היותם מושלמים, מקסימים, מיוחדים וחכמים. בכל הזדמנות מורעפות עליהם מתנות. כשהילד מקבל חלילה נזיפה מהמורה, מיד יתייצב ההורה להגן עליו בלא היסוס, ובזמן השירות הצבאי, ההורה יתגייס בכל מאודו על מנת לוודא שהילד לא יישרט חלילה, לא יטורטר ושיקבל אוכל טוב, ממש כמו בבית.

 

אין הכוונה לעשות אידיאליזציה לנורמות שהיו בעבר. ישנן נורמות ודרכי התנהגות שטוב שפסו מהעולם, אך כשילדים חיים במציאות שבה הם המרכז, הם מתקשים לצאת אל העולם החיצוני, בו יש מי שאומר להם "לא", וסבור, בניגוד לאימא ואבא, שהם אינם האנשים המוכשרים והחכמים בתבל. הפער בין הדרך שבה התייחסו אליהם בבית, לבין הדרך שבה מקבל אותם העולם החיצון היא שגורמת בסופו של דבר לאותו תסכול. הם חשים כי בניגוד לסיסמה "אם תלמד, תצליח", לעיתים אין די בכך, ויש לעשות הרבה יותר, בכדי לצלוח את שוק העבודה שבשנים האחרונות הולך ונעשה נוקשה

 

צחוק הגורל הוא שדור המעסיקים, בני החמישים והשישים, הלועג לאותו דור של צעירים, הוא שנמנה גם על דור ההורים שהרעיף כל טוב על ילדיו, ומיעט להגביל אותם. אותו דור פעל גם בסביבה שהייתה פחות תחרותית. אם בעבר על אותה משרה שהצריכה תואר ראשון התמודדו מתי מעט, הרי שהסטודנט, בן הדור של היום, מתמודד עם עשרות ולעיתים מאות בוגרים, כולם מוכשרים כמוהו, לפחות.

 

בסופו של דבר יצטרכו שני הדורות לשנות את תפיסותיהם והתנהלותם. הדור הצעיר יצטרך להפנים את השינויים שחלו בחברה בעקבות ריבוי התארים האקדמיים, ולהבין כי אין די בתואר ראשון (השווה היום בערכו לתעודת הבגרות של לפני 30 שנה), ולפעמים גם לא בתואר שני, בכדי להתבסס כלכלית ותעסוקתית בשוק העבודה. בדרך לשם הוא יצטרך לעבור דרך ארוכה, שבה יעבוד במשרות אפורות ובשכר נמוך שלא תמיד יצדיק את ההשכלה שרכש.

 

נציגי דור המעסיקים יצטרכו להפנים כי זלזול ב"דור המפונקים" איננו פתרון, ויצטרך לבנות אפיקי קידום עבור אותם צעירים המתחרים בשוק העבודה, כדי לא להפסיד את הטובים שבהם. שוק העבודה והמעסיקים טועה כשהוא אינו מנצל את כישוריהם הייחודיים של דור הצעירים שרמתם הטכנולוגית גבוהה לאין שיעור מזו של אלו שקדמו להם, ובכך מונע מהם להשתלב במערכות שבבוא היום יהיו הצעירים אלו שינהלו אותן.

 

שוק העבודה נמצא היום בעידן חדש, וטוב יהיה אם הדור המבוגר והצעיר יפנים ומהר את השינויים אל מול ההזדמנויות הגלומות בו.

 

הכותבת היא ראש בית הספר למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי המכללה למינהל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x