$
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: הרצון להתפרנס מתגבר על החומה

גדר ההפרדה הקשתה על חיי הפלסטינים, אך הם למדו לעקוף אותה בקלות כדי לעבוד בישראל

דני רובינשטיין 08:1502.09.13

בימים הקרובים ימלאו עשר שנים להחלטת הממשלה על תחילת העבודות להקמת גדר ההפרדה בין יהודה ושומרון לישראל. הרקע להקמת הגדר היה ביטחוני, אך יש לו גם השלכות כלכליות מעניינות. העשור שחלף מוכיח שהפלסטינים למדו להתמודד עם הגדר ולהיכנס לשטחי ישראל בקלות די מפתיעה.

 

אחת הסיבות העיקריות לכך היא שבניית הגדר, שעלות הקמתה עד היום מוערכת ב־10 מיליארד שקל, לא הושלמה. הגדר תוכננה להיבנות לאורך 845 ק"מ, אך על פי אל"מ (במיל') שאול אריאלי, שחיבר ספר בנושא, עד היום הושלמו כ־500 ק"מ. הסיבה העיקרית לכך היא גושי התנחלויות, שהקפתם בגדר יוצרת בעיות משפטיות, טכניות ופוליטיות.

קל להיכנס, קל לחזור

 

אי־השלמת הגדר יצרה לפחות ארבע פרצות גדולות שדרכן תושבי הגדה יכולים להיכנס לישראל. פלסטיני מנפות בית לחם וחברון, למשל, יכול להגיע בלי בעיות לאחד הכפרים הערביים הגדולים הגובלים בצפון גוש עציון ומשם להיכנס לאזור ירושלים. אפשרות נוספת היא שימוש במבריחי גבול מקצועיים, ישראלים ופלסטינים, שגובים כ־120 שקל ממי שרוצה להיכנס לישראל.

המסתננים הם בדרך כלל פלסטינים שלא מוצאים עבודה בגדה, או כאלה שלא עומדים בקריטריונים ובפרוצדורות המתישות של כניסה במעברים הרשמיים. רובם הגדול הם בעלי מקצוע בתחום הבניין. לעומתם, פועלים פועלים פשוטים כבר כמעט לא נכנסים, מפני שהקבלנים הישראלים מעסיקים מהגרי העבודה מאפריקה בשכר נמוך יותר.

 

 צילום: עמית שעל

 

שכרו של פועל מקצועי מהגדה יגיע בישראל לכ־300 שקל ביום. בגדה הוא ירוויח כשליש מזה, אם ימצא עבודה. הפועלים המקצועיים לא עוברים בכל יום. בעלי משפחות עוברים לכמה ימים ומוצאים מסתור ללילות בעזרת המעביד הישראלי; רווקים נשארים בישראל שבועות ולפעמים יותר, בדרך כלל בשכונות וביישובים של ערביי ישראל. לחזור מישראל לגדה אין שום בעיה - המעברים פתוחים ואין בהם כל בדיקות.

 

סחר לא חוקי בביצים ובעופות

 

על פי הנתונים הרשמיים, כ־100 אלף פלסטינים עובדים בישראל ובהתנחלויות באופן חוקי. באופן לא חוקי מועסקים עוד כמה עשרות אלפים: לפי אומדני המשטרה וצה"ל, מספרם נע בין 30 ל־50 אלף איש.

 

גם הסחר במוצרים הוא נרחב: לפי סקר שנערך לפני כשנתיים, כמחצית מהמוצרים הפלסטיניים שנכנסים מהגדה הם מוברחים. מדובר בעיקר בתוצרת חקלאית כמו ביצים ועופות, שהרווח מהברחתם גדול. המסקנה ממציאות זו היא שבמקרים רבים הרצון להתפרנס ולהרוויח כסף מנצח את חומות ההפרדה, וגם את שיקולי הביטחון.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x