שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: 2 מיליון איש על סף פיצוץ

תושבי עזה מקבלים חשמל לסירוגין. שמונה שעות יש ושמונה שעות אין. וזו הבעיה הכי קטנה שלהם

דני רובינשטיין 07:5731.01.17

בשבוע שעבר נרשמה הקלה במשבר החשמל בעזה. עד כה תושבי הרצועה נאלצו להסתפק בארבע שעות של חשמל ביממה. כעת הם מקבלים את החשמל לסירוגין: שמונה שעות יש ושמונה שעות אין. לבעלי אמצעים יש גנרטור פרטי, אבל הרוב ממתינים שעות על גבי שעות כדי להתרחץ (אספקת המים תלויה במשאבות חשמליות), לכבס, לקרוא בערב, לחמם את הבית, להטעין טלפונים ומחשבים ניידים ולעבוד בבתי מלאכה. בקיצור: כדי לחיות. ההקלה הגיעה בזכות סיוע כספי מטורקיה וקטאר, איך אין ביטחון שזה יימשך לאורך זמן.

 

מחפשים אחראי

 

החשמל הוא רק חלק מסיפור התשתיות הקורסות של עזה. רוב המים מזוהמים, הביוב זורם ברחובות, מערכת הבריאות עלובה והתקשורת מקרטעת בשל מחסור בתדרים. הייצור מצומצם מאוד, שיעור האבטלה הוא הגבוה בעולם, אין כמעט יצוא והכלכלה בנויה למעשה על קיבוץ נדבות.

 

מי אחראי לכל זה? מי שולט בכלכלה, בשירותים ובחייהם של כ־2 מיליון תושבי עזה? ארגון גישה, העוסק בחופש התנועה של האוכלוסייה הפלסטינית, מנסה לענות על שאלה זו בשורה של מסמכים שפרסם.

 

הגורם הראשון שעולה על הדעת הוא חמאס. לממשלת חמאס יש משרדים שאמורים לטפל בכל מערכות החיים, אך ישראל ורבות ממדינות העולם רואות בחמאס תנועת טרור ומחרימות אותה, דבר המקשה על הממשלה בעזה לתפקד בצורה נורמלית. העובדה שפעיליה עסוקים בבניין מנהרות ופיתוח אמצעים למאבק בישראל גם היא לא מסייעת.

 

הגורם השני הוא הרשות הפלסטינית (בהנהגת תנועת הפתח) השולטת בגדה, ולה ממשלה ברמאללה. הרשות מפעילה את מערכות השירותים הממשלתיים גם ברצועה, ובראשם מערכות החינוך והבריאות. זוהי מעמסה כספית אדירה על הממשלה ברמאללה, אבל ההוצאה הכספית במקרה זה לא מקנה לממשלת רמאללה שליטה בעזה.

ישנם שורה של ארגונים בינלאומיים המפעילים שירותים ציבוריים בעזה, ובראשם האו"ם. לאלה אין שום יומרות לשלוט ברצועה.

הפסקת חשמל בעזה. חיים מהמתנה להמתנה הפסקת חשמל בעזה. חיים מהמתנה להמתנה צילום: אי פי איי

 

תקועים בין ישראל למצרים

 

וישנה כמובן ממשלת ישראל, ששליטתה מתבטאת בכך שאין יוצא ואין נכנס לעזה ללא אישור שלה. לא אנשים ולא סחורות. השליטה על גבולות עזה ביבשה, בים ובאוויר הופכת את ישראל במידה רבה לשותפה באחריות על הנעשה שם. יש פתח אחד בגבול, מעבר רפיח, שנמצא בשליטה מצרית, אבל הוא מוגבל לאנשים בלבד ולימים בודדים בחודש. לכאורה יכולות מצרים וחמאס להסכים ביניהן על מעבר חופשי ברפיח, אבל ישראל מתנגדת וגם המצרים לא מתלהבים מכך, בלשון המעטה. יש להם חשבונות משלהם עם חמאס.

 

התוצאה היא שרצועת עזה, האזור הצפוף ביותר בעולם, נתונה במצור מתמשך ובמצוקה גוברת והולכת. השיפור באספקת החשמל מקל את הסבל, אבל בשורה התחתונה המצב נותר בלתי אפשרי.

 

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x