$
בארץ

דו"ח השכר

שיאן השכר באוניברסיטאות: מרצה בכיר ברופין - 81,264 שקל ברוטו בחודש

במקום השני - פרופ' חיים שניידרמן מבר אילן עם 75,330 שקל בחודש. אחריהם נשיאי אוניברסיטאות המחקר ויו"ר הות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג

חן פונדק 13:0106.01.13

130 איש משתכרים מעל 50 אלף בהשכלה הגבוהה המתוקצבת, 115 מתוכם מגיעים מהאוניברסיטאות. מעל 40 אלף משתכרים 555 איש מהאקדמיה הציבורית. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר, המציין כמה פעמים את מוסדות ההשכלה הגבוה כמגזר בעל שיעור חריגות השכר הגבוה ביותר במשק הציבורי. האוניברסיטה הטרייה, אריאל, לא מצוינת כלל בדו"ח ואין נתונים על גובה ההשתכרות בה.  

 

 

את רשימת שיאני השכר של ההשכלה הגבוהה המתוקצבת פותחים שני מרצים: רו"ח אייל פאר, מרצה בכיר לכלכלה וחשבונאות מהמרכז האקדמי רופין עם 81,264 שקל ברוטו בחודש ופרופ' חיים שניידרמן, מרצה בחוג המשולב באוניברסיטת בר אילן, עם 75,330 שקל לחודש. אחריהם מופיעים נשיאי אוניברסיטאות המחקר יחד עם יו"ר הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), פרופ' מנואל טרכטנברג.

 

פרופ'  מנואל טרכטנברג פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: מיקי אלון

 

בעוד שניידרמן וטרכטנברג, שניים מהבולטים ברשימת שיאני השכר ב-2010 השתכרו פחות ב-2011 וירדו בדירוג "שיאני השכר", פאר, שקיבל עלייה בשכר של 8,546 שקל, הצליח לקפוץ ברשימה הכללית שיאני השכר ב-11 מקומות למקום ה-17. 

 

במקום השלישי בדירוג שיאני השכר באקדמיה הציבורית נמצא נשיא מכון ויצמן פרופ' דניאל זייפמן עם שכר חודשי ברוטו של 71,777 שקל. אחריו נמצאים נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיא אוניברסיטת חיפה לשעבר פרופ' אהרון בן זאב, נשיאת בן גוריון פרופ' רבקה כרמי, נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת בר אילן פרופ' משה קווה, טרכטנברג - וסוגר את רשימת עשרת שיאני השכר נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן שושן, עם 66,784 שקל ברוטו בחודש. 

 

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון צילום: עמית שעל

 

חריגות שכר נמצאו בכל האוניברסיטאות בארץ, וכן בכמה מכללות מתוקצבות. הדו"ח אף מציין כי המגזר שבו נמצא שיעור החריגות לכאורה הגבוה ביותר הוא הגופים הנתמכים, כאשר רוב הגופים החורגים לכאורה במגזר זה הינם מוסדות להשכלה גבוהה. מדובר בחריגות שכר לכאורה, שכן הדו"ח בדק חריגה כשיעור השינוי בשכר בין 2010 ל-2011 בלבד. לפי הדו"ח, בפועל חריגות השכר בבסיס השכר הן בהיקפים גדולים מאלה הבאים לידי ביטוי בדו"ח.

 

כמו כן 13 מתוך 19 גופים שבהם יש חריגות שכר במשך 4 השנים האחרונות באופן רציף, הם מוסדות להשכלה גבוהה: שבעת אוניברסיטאות המחקר, בצלאל, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מכון טכנולוגי חולון, והמכון האקדמי רופין.

 

שיאנית החריגות - אוניברסיטת בן גוריון

 

שיאנית החריגות היא אוניברסיטת בן גוריון בה נרשמו 26 חריגות. אחריה האוניברסיטה העברית עם 24 חריגות שכר, בהן דיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן עמיתי, ששכרו עלה מ-40,215 שקל ב-2010 ל-52,591 שקל ב-2011. בבר אילן נרשמו 21 חריגות, כולל רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים טייטלבאום ששכרו עלה מ-45,611 שקל ב-2010 ל-63,061 שקל ב-2011.  

 

פרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן-גוריון פרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן-גוריון צילום: דני מכליס

 

 

אולם בעוד מספר החריגות באקדמיה גבוה, החיסכון מפעולות האכיפה נמוך יחסית למגזרים האחרים. בשמונת החודשים הראשונים של 2012 אומדן החיסכון כתוצאה מפעילות האכיפה בבר אילן עומד על חיסכון שנתי של 160 אלף שקל ו-800

אלף חיסכון אקטוארי. לשם השוואה מדובר ב-21 מיליון שקל חיסכון שנתי בחברת החשמל.

 

איפה מרוויחים יותר? באופן צפוי במכון ויצמן מרוויחים בממוצע ההנהלה ושכבת המקבלים שכר גבוה (העובדים המקבלים יותר מ-90% משכר המנכ"ל), יותר מאשר האוניברסיטאות האחרות. השכר הגבוה הממוצע ברוטו עמד על 43,095 שקל, וחברי ההנהלה מרוויחים בממוצע 45,346 שקל ברוטו. בבר אילן בעלי השכר הגבוה מרוויחים 37,658 שקל, באוניברסיטה העברית 36,7100 שקל, באוניברסיטת תל אביב 36,652 שקל, בטכניון 35,369 שקל ובאוניברסיטת בן גוריון 35,056 שקל.

 

‏‏תגובת ועד ראשי האוניברסיטאות: "תנאי השכר של בעלי התפקידים באוניברסיטאות נקבעו על בסיס החלטות של שלוש ועדות ציבוריות.  

ועד ראשי האוניברסיטאות נמצא מזה תקופה ארוכה במו"מ מול הממונה על השכר באוצר, לשם הסדרה מוסכמת של הנושא. האוניברסיטאות הציעו מספר פתרונות והינן נכונות לפעול לקידום ולסגירה של הפרטים. יתרה מכך, עם כניסתו לתפקיד, יו"ר ור"ה החדש, פרופ' מנחם בן ששון, ביקש להאיץ את המו"מ מול האוצר ולסיימו עד סוף החודש. אנו מאמינים שעם נכונות של האוצר נגיע לפתרון מוסכם בתקופה הקרובה".

 

התגובה של המרכז האקדמי רופין בנושא המרצה הבכיר לכלכלה וחשבונאות: שמו של פאר לא אמור להיכלל ברשימה מלכתחילה. פאר מרכז את לימודי שנת ההשלמה ומקבל את רוב שכרו כמרצה בשנה זו שהינה פרטית ואינה נכללת בלימודי תואר ראשון. מדובר בשנת לימודים חוץ תקציבית שאינה ממומנת על ידי כספי ציבור. מרצים בתוכניות אלו באוניברסיטאות ובמכללות מקבלים שכר גבוה יותר, אך מכיוון שלא מדובר בכספי ציבור הם לא נכללים ברשימה. המרכז האקדמי רופין מתוקצב על ידי המדינה ולכן נדרש להעביר דיווחים על שכר העובדים בו לממונה על השכר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x