ברק: "אני לא בטוח שהניסיון של תקציב דו שנתי יימשך"
שר הביטחון בוועידת המנהלים של המרכז הישראלי לניהול התייחס לרמיזות בסביבתו של שר האוצר על-פיהם יש לשקול הנחת תקציב דו-שנתי גם לשנים 2011 ו-2012
"אני לא בטוח שהניסיון של תקציב דו שנתי יימשך", כך אמר היום שר הבטחון אהוד ברק, בוועידת המנהלים של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל).
ברק הוסיף, כי גם הביקורת של ה-OECD התייחסה לכך. שר הביטחון התייחס לרמיזות שונות בסביבתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, על-פיהם יש לשקול שוב הנחת תקציב דו-שנתי גם לשנים 2011 ו-2012.
ברק אמר עוד "המרכיב השולט בסופה של החלטה מנהיגותית הוא הפעולה בסביבה של אי-ודאות עמוקה. חוסר היכולת להעריך את מה שיקרה בעתיד או היכולת לפעול נכון בסביבה כזו הוא גורם מרכזי במנהיגות עסקית או צבאית".
"לא ניתן לחזות את עתיד החברות, אבל כשיש מודיעין על הזירה וכשמנתחים את המידע ויודעים לזהות מגמות או כיוונים מתחת ומעל פני השטח, לשמור על גמישות אבל גם עם קשר עין עם המטרות - היכולת לקיים מעגל כזה הוא מה שמפריד בין חברות שנעלמות לחברות שמצליחות", אמר ברק.
ברק הוסיף, כי "שנת 2009 היתה טובה יותר לכלכלה מאשר כל התחזיות. אני מייחס את זה לעובדה כי לא נשמרה השמרנות הפיסקלית, אלא דווקא משום שנקטנו במדיניות קיינסיאנית מרחיבה.
"בסוף מדובר בבני אדם ובמפעלים וחשוב להבטיח את הרציפות הכלכלית, גם אם זה אומר שהמגזר הציבורי יתרחב באחוז או שניים. אנחנו צריכים להמשיך ולקיים משא-ומתן בין כל הצדדים במשק על-מנת להבטיח את המשך הצמיחה.
ברק אמר בנוסף, כי "יש להשקיע בתשתיות ובמו"פ, צריכים להשקיע בהגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, בעיקר בקרב החרדים ונשים ערביות ומתן דגש על החינוך".
"האיראנים היתלו בעולם"
ברק הוסיף בנושאים הביטחוניים, כי אסור לתת אפשרות לאיראן את האפשרות להעשיר אורניום על שטחה. "האתר שהתגלה לאחרונה בקום צריך לגרום ללחץ שיוביל לסגירתו והסנקציות על משמרות המהפכה צריכות להיות אפקטיביות".
לדבריו, "האיראנים לוקחים דוגמאות מצפון קוריאה ופקיסטן, שיש להן כבר נשק גרעיני, והן היתלו בעולם בנחישות עד שהשיגו זאת".
אבו מאזן צילום: עמית שאבי
ברק הוסיף, כי "כאשר אבו-מאזן הצהיר בריאיון שכאשר יהיה פיתרון קבוע, כולל נושא הגבולות ופליטים הפלסטינים יראו בזה את סוף הסכסוך ההיסטורי עם ישראל, עצם הנכונות של מנהיג פלסטיני לומר את זה היא התחלה חשובה מאוד.
"אני שב וקורא לאבו-מאזן לגלות אחריות כלפי עמו והאיזור ולשוב בהקדם לשולחן הדיונים. אני לא יודע לומר אם יושג שם הסדר, אבל זה דרוש לשני הצדדים". ברק התייחס גם למשבר עם טורקיה ואמר כי לישראל אין עניין בתחרות הורדת ידיים עם הטורקים. "היחסים עם טורקיה הם אסטרטגיים, גם אם מדי פעם יש עליות וירידות".
"ארגון מוצלח רק אם התרבות הארגונית שלו מוצלחת"
"ארגון יהיה מוצלח רק אם התרבות הארגונית שללו מוצלחת", כך אמר פרופ' יצחק אדגי'ס, שנאם גם הוא בוועידת המנהלים של המרכז הישראלי לניהול. אדגיס נתן כדוגמא מדינות כמו יפן ושוויץ, שעיקר הצלחתם הכלכלית היא בתרבותם הארגונית, אל מול מדינה כמו דרום אפריקה, בה משאבים רבים אך גם עוני גדול, משום שחסרה לה תרבות ארגונית מתאימה.
"אחד המדדים לתרבות זו היא יכולתו של המנהל לא רק לקבל החלטות, אלא גם ליישמן". לדברי פרופ' אדגיס, הבעיה טמונה בכל שמנהל המושלם אינו קיים וחובה על כל מנהל להיוועץ במספר אנשים שהוא סומך על שיקול דעתם. עם זאת, דמוקרטיה שכזו מקשה על אופן יישום ההחלטה, משום שכל אחד מושך את היישום לכיוונו שלו. "לכן יש צורך בדמוקרטיה בקבלת ההחלטה ודיקטטורה ביישומה.
"עם זאת, לכל מנהל מאוד קשה לדעת מתי בדיוק נמתח הגבול בין דמוקרטיה ודיקטטורה", אומר פרופ' אדג'יס. צוות שכזה צריך להיות מורכב ממספר אנשים אותם בחר המנהל על-פי אופיים המתאים לו ולארגון, אנשים שלא חוששים להתווכח עם הבוס, אולם הם לא מתנצחים מטבעם.
פרופ' אדג'יס הוסיף עוד, כי תרבות ארגונית נכונה היא כזו בה ההצלחה היא לא מהחוץ פנימה אלא מהפנים לחוץ. "לקוחות רבים שלי בונים עוד ועוד חלקים בעסק, מתרכזים באסטרטגיה כלפי השוק, אבל לא שמים לב שהכול בתוך העסק, בתוך הבית, מתרסק".
פרופ' אדגיס אמר עוד, כי מנהלים שמים דגש גדול מדי על התוצאות העסקיות ולא מספיק על הסיבות שמביאות לתוצאות אלו. כמו כן, אמר פרופ' אדג'יס, כי "ארגון צריך לדעת גם מתי להפסיק ולהתרחב ופשוט לנוח. אי אפשר רק לעבוד צריך גם לישון, כי המערכת צריכה להתאחה ולנוח על לבנות ולשמור על יסודות חזקים בתוך העסק".
