"כל דבר נובט לאיטו עד שהופך למפלצת שלמה"

שש שנים הוא שתק. שש שנים ארוכות שבהן שמר הכל בבטן. לכן כאשר שלמה פיוטרקובסקי מחליט סוף סוף לדבר, שתיקה של שנים מתפרצת בטענות חריפות ובאמירות נוקבות על חבריו לשעבר; על פטרוניו שהיו לו כמשפחה; על חברו ואיש סודו לשעבר יגאל ארנון, שנטר לו לדבריו טינה על הצלחתו ו"בגיל 79 עשה את העוקץ שחיכה לו שנים"; ועל האחים ספרא, שהתנכרו לו משום שראו בבקשתו להשתחרר מהחוזה עמם "בגידה".

בשנים האחרונות כמעט שלא שומעים על פיוטרקובסקי, שהיה אחת הדמויות החזקות, הנערצות והבולטות בעולם העסקי בארץ. קצת אחרי שמלאו לו 42, בראשית שנות התשעים, מונה לתפקיד מנכ"ל הבנק הבינלאומי והיה לאיש סודם ואמונם של בעלי הבנק, בני משפחת ספרא, המיליארדרים מברזיל. הוא היה נציגם בארץ, המוציא והמביא שלהם, חביב התקשורת. כ־13 שנה אחר כך, ב־2003, החליטה משפחת ספרא כמעט בתוך יום להסתלק מכל נכסיה בארץ, והקשר בינה לבין פיוטרקובסקי נותק כמעט לחלוטין. הנתק עם הספראים היה כה חד וכואב מבחינתו, עד שפיוטרקובסקי גזר על עצמו מאז שתיקה תקשורתית מוחלטת. עד עכשיו.

פיוטרקובסקי. "יש לי רגשי חרטה, אבל לא בהיבט הכלכלי אלא האישי. משפחת ספרא היא משפחה יוצאת דופן, רחבת לב ומפרגנת. אין בי חרטה על התקופה שהייתי אצלם, יש בי צער על איך שזה נגמר. אם היינו ממשיכים יכולנו לעשות עוד הרבה דברים ביחד" צילום: עמית שעל

מעבר לכאב האישי, פיוטרקובסקי משוכנע שהנתק גרם לו גם נזק ממשי. בשל הנתק לא היה יכול להיעזר באחים ספרא במערכה המשפטית הגדולה והקשה שניהל נגדו במשך שלוש השנים האחרונות עו"ד יגאל ארנון, שאיימה להרוס את המוניטין שבנה לעצמו במאמץ רב לאורך השנים. יתרה מכך, פיוטרקובסקי אומר כי בראייה לאחור, ברור לו היום שאילו היחסים עם בני משפחת ספרא היו נשארים כשהיו, ארנון לעולם לא היה מעז להגיש את התביעה נגדו. בתביעתו טען ארנון כי פיוטרקובסקי גזל ממנו 1% ממניות סלקום, שאותן רכש ארנון לעצמו אך ביקש מפיוטרקובסקי להחזיק בעבורו בנאמנות כדי להסתירן מאשתו במהלך סכסוך הגירושים ביניהם. בחודש שעבר הסתיימה התביעה, שנהפכה לסאגה משפטית ותקשורתית לוהטת, בניצחונו של ארנון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. פיוטרקובסקי עדיין לא אמר את המילה האחרונה, ובקרוב ייפתח הדיון בערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

השאלה המשפטית היתה או לא היתה נאמנות? פסק הדין שנתן נשיא בית המשפט בדימוס אורי גורן לטובת ארנון התבסס על מה שהוגדר על ידי ארנון כ"מסמך הנאמנות" ענת רואה לכתבה המלאה 

התמונה שאתה מציג היא שארנון בגד בך לכל אורך הדרך. למה לטענתך הוא עשה זאת?

"ארנון נגמר מזה שהאחים ספרא זרקו אותו ומינו אותי במקומו, מזה שאני עושה כסף והוא לא, מזה שאני יקירם של ספרא והוא לא. זה הכל בער בו והוא היה חייב למצוא את הפורקן שלו באיזשהו מקום. הוא חיכה לכך כל השנים. כל דבר נובט לאט עד שהופך למפלצת שלמה".

השמים היו הגבול

ארנון היה שם בתחילת סיפור האהבה בין פיוטרקובסקי למשפחת ספרא. למעשה, לא רק שהיה שם אלא שהיה בעצמו השדכן. חשוב לזכור זאת כדי להבין את עומק תחושת הבגידה של פיוטרקובסקי מ"תהליך הרמייה הארוך" שנרקח כלפיו, כדבריו. ב־1991 היה זה ארנון, שכיהן כיו"ר הבנק הבינלאומי, שלקח את פיוטרקובסקי הצעיר מבנק לאומי ומינה אותו למנכ"ל הבינלאומי. מהר מאוד התפתחו יחסים חמים וקרובים בין המנכ"ל החדש לבעלי הבנק, שלושת האחים לבית ספרא - הבכור אדמונד והאחים הצעירים יותר ג'וזף ומואיז - "יחסי אמון וקרבה ברמה הגבוהה והאינטימית ביותר", מגדיר אותם פיוטרקובסקי.

המנכ"ל החדש ניער את הבנק המנומנם. פיוטרקובסקי נהפך תוך זמן קצר לכוכב בשוק הפיננסי בכלל ובעולם הבנקאות בפרט. הוא היה אגרסיבי, הוא היה מתוקשר, הוא לא פחד לחדש, למשוך אש ולכבוש עוד ועוד נתחי שוק. הלקוחות החביבים על הבנק באותה תקופה היו בעלי עסקים גדולים במיוחד. פיוטרקובסקי גם היה מנכ"ל הבנק הראשון שזכה למשכורות של מיליונים, שנהפכו מאז למקובלות בענף. הוא אף פעם לא חשב להתנצל על מה שלדעתו הגיע לו בצדק. לא מעטים אז חשבו שהוא יהיר ומתנשא.

עו"ד רם כספי. "אמרו לי, 'כשמהצד השני עומדים הוא וארנון, ברור לגמרי איך ייגמר המשפט'" צילום: אוראל כהן

שנתיים אחרי שהגיע לבנק נזרע זרע הפורענות, שינבט שנים אחר כך ויצמח לסכסוך אדיר בינו לבין ארנון. משרד התקשורת פרסם אז מכרז להקמת חברת סלולר שנייה, שתתחרה בפלאפון, ומשפחת ספרא, שהיתה בעיצומו של תהליך להקמת חברה סלולרית בברזיל, החליטה להיכנס לתמונה. "אמרתי לג'וזף ספרא", מספר פיוטרקובסקי, "'זו הזדמנות פז בשבילכם, ישראל היא מיקרו־קוסמוס של ברזיל. בואו תעשו כל מה שצריך פה, תלמדו פה, ואחר כך תקחו את כל המערכת הזאת לברזיל'". זו היתה תחילתה של חברת סלקום.

אלא שמשפחת ספרא לא היתה מוכנה להיכנס להשקעה לבד, ודרשה שותפים. פיוטרקובסקי הציע לגייס את משפחת רקנאטי. "זה היה אחרי שקניתי לי מקום מאוד מכובד במשפחת ספרא, לא רק בצד הפונקציונלי כמנכ"ל הבנק אלא כמישהו שהשתלב היטב בתוך המשפחה בין שלושת האחים. באתי יום אחד לג'וזף ספרא ואמרתו לו, 'שמע, יש לי רעיון מטורף לגמרי. יש לנו כאן את משפחת רקנאטי, משפחה עשירה, ספרדים, ויש אתכם משפחת ספרא, עשירים ספרדים, בנקאים. למה שלא נעשה פה בישראל שילוב כוחות שישמש מנוף לפיתוח עסקים בעולם כולו? ניקח את השכל שלהם בהשקעות לא־בנקאיות ואת שלכם בבנקאיות - ומשם רק השמים הם הגבול'".

ג'וזף הסכים, ושלח את פיוטרקובסקי למכור את הרעיון לאחיו הבכור אדמונד. בכל יום שישי בחמש אחר הצהריים ניהל פיוטרקובסקי את שיחת העדכון השבועית שלו עם אדמונד, ומשקיבל את הסכמתו לרתום את משפחת רקנאטי החלה העסקה להתגלגל, בתיווכו המלא של פיוטרקובסקי. אי.די.בי (דסק"ש), שהיתה אז בשליטת משפחת רקנאטי, נכנסה להשקעה בהיקף של 20%. התעשייה האווירית רכשה עוד 10%, ונותרו עוד כמה אחוזים פנויים.

ביוני 1994 זכתה הקבוצה במכרז, ועמדו לרשותה שישה חודשים בלבד לצורך הקמת החברה. "יום אחד ג'וזף ספרא בא ואומר לי וליגאל: 'אתם יודעים שאנחנו מחפשים שותפים, ואם תרצו תוכלו להשתתף בהשקעה. רק דעו לכם שאנחנו מתייחסים לזה כאל השקעה מסוכנת, אין פה מתנות או הטבות. תהיו כמו כל בעל מניות אחר. אם יצליח - נשמח, ואם ייכשל - תצטרכו לשאת בעלויות'.

"במשך חודשים ארנון כל הזמן ניסה לשכנע את ג'וזף, גם בנוכחותי וגם כשלא הייתי נוכח, שלא נצטרך לשלם כסף אלא שנקבל אופציות. הסיבה ברורה לגמרי: עדיף לקבל אופציות מאשר לסכן את הכסף שלך. אבל התשובה של ג'וזף לכל אורך הדרך היתה חד־משמעית: 'אין אופציות, אין שום הטבה. הדבר היחיד שיש לכם הוא הזדמנות להשתתף בהשקעה'. הוא אמר לנו, ולזכותו יאמר שהוא חזר על זה 80 פעם, שזו השקעה מסוכנת מאוד, בניגוד לטענה שארנון מפזר בכל מיני מקומות כאילו שמדובר היה במחווה או מתנה חסרת סיכון.

פרשת זאבי "אמרתי לו: 'גדי, אין לך כסף לקנות את בזק'" התפוצצות פרשת זאבי היתה זרז משמעותי להחלטת האחים ספרא למכור את הבנק הבינלאומי ולחסל את עסקיהם בארץ, ותרמה בעקיפין גם לקרע עם פיוטרקובסקי ענת רואה לכתבה המלאה 

"באוקטובר 1994 ג'וזף היה בישראל, וארנון שוב חזר באוזניו על עניין האופציות. ג'וזף השיב לו בהחלטיות: 'יגאל, חבל על הזמן, אין אופציות. רוצה? תשקיע. אתה מספיק עשיר, ואם לא - ניתן לך הלוואה". פיוטרקובסקי מספר שבאותה שיחה הציע גם לו ג'וזף להעמיד לו הלוואה מהבנק לצורך ההשקעה בסלקום. "הלכתי, חשבתי, חזרתי, ואמרתי לג'וזף, 'אוקיי, אני משקיע אחוז אחד'. יגאל חזר ואמר לג'וזף, 'אני חושש שאני זקן מדי להשקעה כזו'".

החשש של ארנון מהשקעות מסוכנות הודגש שנים אחר כך על ידי פיוטרקובסקי במהלך המשפט שהתנהל בין השניים. לדברי פיוטרקובסקי, הוא שמע פעמים רבות מארנון את גישתו העקרונית שלפיה הוא לא לוקח הלוואות לעולם ושונא השקעות מסוכנות. הוא מביא כראיה את דבריו של ארנון עצמו בעדותו במשפט הפלילי נגד גד זאבי ומיכאל צ'רנוי, שם אמר ארנון כי "מיום שנולדתי לא היה לי אוברדרפט ולא לקחתי הלוואה. הסיבה היא שאבא שלי היה איש עשיר ופעם לקח הלוואה ופשט את הרגל. מאז אני שונא סיכון". מבחינת פיוטרקובסקי, זוהי הוכחה אחת מיני רבות לכך שגרסת ארנון לגבי השקעתו במניות סלקום מופרכת.

"אחרי שארנון נתן את תשובתו הסופית, ג'וזף אמר לי בנוכחותו, 'שלמה, שמעת את יגאל, הוא לא רוצה. אם תחליט שאתה רוצה להשקיע באותם תנאים עוד אחוז, ניתן לך מימון ל־2%. רק לך תשאל קודם את אשתך אסתי, כי מדובר בהרבה כסף ובעסקה מסוכנת'. הלכתי, התייעצתי, חזרתי, ואמרתי 'אוקיי, אני אשקיע 2%'".

ההשקעה במניות סלקום עמדה בשעתו על 2 מיליון דולר לאחוז אחד מהמניות. כיום שווה כל אחוז במניות החברה, כולל הדיבידנדים שהצטברו מאז, 40 מיליון דולר.

כולם ישקרו בשבילו?

לא חלפו ימים רבים, אומר פיוטרקובסקי, וארנון, שחתם לטענתו על מסמכים מפורשים שלפיהם אין לו כל חלק במניות סלקום (כוויתור על ההצעה שהופנתה אליו - ע"ר), יכול היה לחגוג את ניצחונו. "יצאנו לדרך עם סלקום, שמנו כסף, וחודשיים אחרי שהחברה התחילה לעבוד - בום, כל המערכת קורסת. אף אחד לא יודע להסביר מה קרה, מה הבעיה הטכנית, וכולנו בכאוס טוטאלי. זה היה מצב קטסטרופלי. טסתי עם ג'וזף ספרא לאטלנטה כאילו מדובר בנסיעות לחיפה, כולם היו אובדי עצות, כל תוכניות הטוק־שואו בטלוויזיה התבדחו על 'סלכלום', זה היה נורא. אני זוכר שהשותפים אז דיברו ביניהם איך ארנון מייצג את ספרא אבל הוא עצמו לא מאמין בהשקעה הזו, וכולם אמרו 'איזה חכם יגאל שהוא לא השקיע, אנחנו מטומטמים ששמנו כסף'. זו היתה האווירה". אחרי כחמישה חודשים נמצא מקור התקלה, שהיתה בטלפונים של חברת מוטורולה, ומצבה של סלקום השתפר. ההשקעה החלה להיראות מבטיחה.

השופט אורי גורן. קיבל את טענת הנאמנות צילום: אביגיל עוזי

"אף אחד לא מכחיש שארנון חתם על שורת מסמכים שאישרו שאין לו חלק במניות, וזה מה שהכי מעצבן אותי, שהכל זה לא העובדות אלא האינטרפרטציה שניתנה להן. אמרתי במהלך המשפט לשופט (אורי) גורן שאני מרגיש כאילו אני נמצא בתיאטרון האבסורד. תראה על מה אנחנו יושבים פה ומכלים את זמננו ועצבינו: התובע מנסה לשכנע את בית המשפט שבמשך 12 שנים הוא שיקר, כיזב ורימה את כל העולם - את מדינת ישראל, את משרד התקשורת, את בעלי המניות בסלקום ואת אשתו - וכל זה כדי לשכנע שהיום הוא דובר אמת. הרי אין אבסורד גדול מזה.

"הסעיף הראשון ברישיון ההפעלה של סלקום קבע שהיינו חייבים לדווח למשרד התקשורת על כל בעלי המניות עד לרמה של הרמת מסך. שמו של ארנון לא דווח מעולם. ארנון טען בכתב התביעה שלו שג'וזף ספרא ידע שאני מחזיק לו 1% בנאמנות, אבל ג'וזף ספרא חתום על תצהיר שלפיו כל מה שמופיע בספר הרה־ארגון של סלקום וכל המצגים של בעלי המניות, ששמו של ארנון לא מוזכר בהם, הם נכונים. היעלה על הדעת שג'וזף ספרא, מואיז ספרא, חברת בל־סאות' האמריקאית - כולם ישקרו בשביל יגאל ארנון? על מה ולמה?".

ממה שאתה מספר עולה תמונה כי מי שיכלו להציל אותך בנקודה הזאת הם בני משפחת ספרא. למה לא הבאת אותם להעיד?

"לא היתה שום אפשרות להביא את משפחת ספרא לבית המשפט. זו העמדה שלהם, ולא רק כלפי. אפילו כשהיה להם את המשפט עם ג'ק נאסר, איש מבני המשפחה לא היה מוכן לבוא ולהעיד בארץ (נאסר היה "איש קש חוקי", שרכש את הבנק הבינלאומי בשמה של משפחת ספרא, באישור בנק ישראל, כדי להסתיר את העסקה ממדינות ערב, שם היו למשפחה קשרים עסקיים ענפים. לימים ביקש נאסר להוציא כספים ממשפחת ספרא כאילו היה באמת בעלי הבנק - ע"ר).

"אספר לך עוד משהו. שבועיים אחרי הגשת התביעה של ארנון נגדי ביקר בארץ מואיז ספרא, האח הפחות פעיל בעסקים. ישבנו במסעדה בתל אביב והוא שאל אותי, 'שלמה, ארנון השתגע? הוא תובע אותך בטענה שהמניות שלו? מה, אנחנו לא יודעים את האמת? איך הוא מעיז לתבוע אותך?'. אמרתי לו, 'מואיז, מחר אני מביא את עורך הדין שלי אליך, אני אפילו לא רוצה שתבוא להעיד, רק תכתוב על פתק את מה שאמרת לי עכשיו מיוזמתך'. והוא ענה לי, 'שלמה, אתה מכיר אותי, אני לא נותן פתקאות ואנחנו לא באים להעיד'.

פיוטרקובסקי ודוד גרנות, במסיבת עיתונאים של הבנק הבינלאומי. "כבר הייתי בדרך לנהל את כל הפעילות הבינלאומית של ג'וזף ספרא" צילום: מיכאל קרמר

"כשיגאל הגיש את התביעה נגדי כל הארץ געשה. קיבלתי טלפונים מאנשים שרצו לתת לי עצה, חלקם חברים וחלקם שלוחים. כולם אמרו לי, 'אין לך מה ללכת למשפט, לך תתפשר איתם, תגמור את זה בכסף'. אמרו לי, 'תחשוב שלמה, אתה תבוא לבית המשפט כשמהצד השני עומדים ארנון ועו"ד רם כספי (שייצג את ארנון בהליכים - ע"ר). זה בכלל רלבנטי מי צודק? זה ברור לגמרי מה יהיה שם'. אבל אני באופי שלי לא אתן שמישהו יגיד שאני גנב, ואני אלך להתפשר איתו על כסף".

האמון שנתנו בי ספרא, אין דברים כאלה

בוא נדבר קצת על היחסים עם משפחת ספרא. מה בעצם קרה שם לקראת הסוף? למה התערערו היחסים?

"רמת האמון שהיתה לי אצל משפחת ספרא היתה חריגה. אין דברים כאלה. מקומי במשפחה היה כזה שכשפעם בחודש הייתי טס לברזיל, ג'וזף לא היה מסכים שאישן בבית מלון אלא רק אצלו בבית. הוא היה נכנס אלי לחדר בפיג'מה ומשוחח איתי עד שתיים לפנות בוקר. הוא חשף בפני את הסודות הכי כמוסים שאפשר לחשוף בפני בן אדם. לשום עובד אחר, בכיר ככל שיהיה, לא היה מעמד כזה במשפחה, וגם בקבוצה ידעו את זה. כולם ידעו שיש איזה פיוטרקובסקי אשכנזי אחד בתל אביב שתפס מקום חזק אצלם".

"זו משפחה שמצד אחד מאוד מלוכדת, אבל מאידך כל אחד בפני עצמו, ומערכת היחסים שלי עם האחים היתה כזו של 'הבן יקיר לי אפרים'. בסוף 1997 אדמונד קרא לי לניו יורק והציע לי להיות הנשיא של 'רפבליק' בניו יורק. בסוף זה לא יצא, לא בגללי ולא בגללם, אבל זה רק מראה את רמת הקשר שהיתה בינינו.

"ארנון, לעומת זאת, הוא באופיו טיפוס יהיר וגאוותן, והיום אני משלם את המחיר על התערערות היחסים בינו לבין המשפחה".

היחסים בין ארנון לספרא היו מצוינים במשך שנים. מתי התחילה התערערות?

"כשהוא נחקר בשנות השמונים כעד במשפט הספראים מול ג'ק נאסר, ארנון אמר לעו"ד יוסי שגב, שערך את החקירה: 'ג'וזף הוא שום דבר במשפחה, אין משמעות לזה שהוא בא ונוסע. הוא יכול לבוא ולנסוע 20 פעם, מי שקובע זה רק אדמונד ספרא'.

"צריך להבין: אין דבר שזז בישראל ולא מגיע למשפחה מתורגם, ואפשר להבין מה התייחסות כזו עשתה לג'וזף ספרא. לכן ג'וזף לא יצא מגדרו כדי שארנון ישקיע בסלקום, אלא בפרינציפ לא רצה. אפשר להגיד שזה על רקע העדות ההיא ועל רקע השחצנות של יגאל, שתמיד נתן להם תחושה שאדמונד הוא הגדול והם כולם חגבים בעיניו. ג'וזף תמיד כעס מאוד כשהוא קרא בעיתונים התייחסויות והתבטאויות של ארנון כ'אני ואפסי עוד', שלפיהם הוא זה שמביא את כל הלקוחות לבנק ודברים דומים. בסופו של דבר אני שילמתי מחיר על ההגנה שנתתי לארנון בפני האחים".

בגלל ההגנה על יגאל

בינתיים, במרץ 2001 התפוצצה פרשת איש העסקים גד זאבי, שקיבל מקונסורציום של בנקים בראשות הבנק הבינלאומי הלוואת ענק לרכישת מניות בזק. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, זאבי שימש בעצם איש קש של האוליגרך הרוסי מיכאל צ'רנוי, שסיפק לו את יתרת המימון. ארנון, שהיה באותה תקופה יו"ר הבנק הבינלאומי, שימש במקביל כעורך דינו של זאבי בעסקה.

"עוד לפני שהתפוצצה הפרשה", מספר פיוטרקובסקי, "ג'וזף ספרא עם החושים שלו אמר לי שדעתו לא נוחה מכך שארנון הוא עורך הדין של זאבי. 'אני לא אוהב את זה. תגיד לו'. אמרתי לו, 'ג'וזף, אני לא יכול להגיד דבר כזה ליגאל, תגיד לו אתה. אבל אתה לא סומך על יגאל?'. בגלל המעמד הטוב שהיה לי במשפחה לא היססתי להגיד את מה שאני באמת חושב, והייתי הסנגור של יגאל גם מול אדמונד וגם מול ג'וזף. אבל ג'וזף המשיך בשלו, וב־2000 הוא בא ואמר לי, 'אנחנו צריכים להיפרד מארנון, אני רוצה לעשות שינוי'. זה היה אחרי שאחיו (אדמונד) נפטר, והוא אמר לי 'אני רוצה שתבוא ותנהל לי את כל הפעילות הבינלאומית שלי, כולל ישראל וכל העולם, חוץ מברזיל. אני רוצה שתמצא לי מנכ"ל לבנק וניפרד מיגאל. אתה תהיה יו"ר הבנק, יו"ר סלקום ויו"ר פיבי (החברה־אם של הבנק). בעצם - אתה תהיה אני''".

על איזה רקע ג'וזף ספרא רצה לטענתך להיפרד מארנון?

"זה הבשיל לאורך זמן. הוא החליט ואמר לי, 'שלמה, הגיע הזמן, מספיק. אדמונד כבר איננו ואני רוצה אותך לידי ולא צריך את יגאל'. הוא אמר לי שיש לנו בערך שנה להתארגנות, שזה לא מהיום למחר, וביקש שאמצא מנכ"ל שאני יכול לסמוך עליו, שיהיה לי איתו קשר טוב. הוא הוסיף, 'זו התוכנית שלי, ובוא נשמור את זה בשלב הזה בינינו'. זה לגיטימי. ואני באמת התחלתי לחפש מנכ"ל, וב־2001 מיניתי את דוד גרנות למנכ"ל הבינלאומי. אבל בתקופה ההיא אני ויגאל עדיין היינו חברים טובים ואמרתי לג'וזף שהלב שלי לא נותן לי שהוא יעיף אותו".

אתה כורת ברית עם ג'וזף, ממנה מנכ"ל תחתיך, וטוען עכשיו שהלב לא נתן לך שיפגעו בארנון?

"אני נשבע בהן צדק. 'עזוב אותו', אמרתי לג'וזף, 'הוא כבר לא מזיק. תניח לו, אנחנו כבר מכירים את הפלוסים והמינוסים שלו, תתעלם מזה. תשאיר אותו כיו"ר פיבי. זה תפקיד שיושבים פעם בשלושה חודשים, מאשרים את הדו"חות והולכים הביתה'. ג'וזף אמר לי, 'שלמה זו טעות אבל אם אתה מבקש, אז כך נעשה'. ואז אני מתמנה כיו"ר, גרנות מנכ"ל ויגאל ארנון עוזב את דירקטוריון הבינלאומי ונהפך ליו"ר דירקטוריון פיבי.

"ואז במרץ מתפוצצת פרשת זאבי, וסדרת הטלפונים שאני מקבל מג'וזף לא עוסקת בכלל בבנק מול זאבי, אלא רק ביגאל. כולו אש וגצים על יגאל, והוא אומר שהוא לא מוכן שהוא ימשיך לעבוד עם לקוחות הבנק, ודברים כאלה, ואני כמעט לא נותן לו למצות את הדין עם יגאל. זה היה עד כדי כך שכשהוא החליט למכור את הבנק, הוא אמנם לא אמר לי את זה מפורשות אבל יכולתי להבין שהוא חושב שאני לא סתם מגן על יגאל, אלא שגם לי יש איזה משהו, שהוא לא מעילה באמונו, אבל ההגנה שלי על יגאל מולו לא מצאה חן בעיניו יותר. הוא כבר לא קיבל את זה כעצה מקצועית שאני נותן לו אלא זה פשוט לא מצא חן בעיניו. הסיום שלי עם משפחת ספרא היה כל כולו בגלל ההגנה שלי על יגאל".

הייתי בשוק

תגובתם של האחים ספרא לפרשת זאבי היתה מהירה וחדה. תוך זמן קצר הם מכרו את הבנק לאיש העסקים צדיק בינו, וחיסלו במהירות את כל עסקיהם האחרים בישראל. "כשג'וזף ספרא הודיע לי שהוא רוצה למכור את הבנק הבינלאומי הייתי בשוק", אומר פיוטרקובסקי. "אמרתי לו, 'ג'וזף אתה עושה טעות, בוא תחשוב על זה עוד קצת'. זו היתה שיא התקופה הרעה, הרבה חובות מסופקים והרבה פעילות טרור, והוא חשב שזה הקץ של ישראל. מערכת היחסים שלנו היתה כל כך חברית, שאמרתי לו, 'ג'וזף אתה הולך לעשות את השטות של החיים שלך, היום תקבל פחות ממחצית משוויו של הבנק, זו טעות פטאלית', אבל הוא התעקש שהוא רוצה למכור.

עורכי הדין הולכים איתו עד הסוף לא מעט משרדי עורכי דין גדולים היו שמחים לקבל על עצמם את ייצוגו של שלמה פיוטרקובסקי בתביעה שניהל נגדו עו"ד יגאל ארנון ענת רואה, תגובה אחת לכתבה המלאה 

"ואז באה אחת הטעויות הקשות שעשיתי. אמרתי לו, 'אתה רוצה למכור? בסדר, בוא אני אמצא לך קונה. רק אם זה יסתייע, אני מבקש שתשחרר אותי מההסכם שלנו'. לא יכולתי חד־צדדית להפסיק את החוזה, אחרת הלך עליי והייתי מפסיד הרבה כסף, אבל ביקשתי ממנו להבין שאני לא רוצה לעזוב את ישראל, שהבן שלי עוד משרת בצבא ואנחנו חיים בארץ ולא מפחדים שהמדינה תתמוטט. הרעיון שלו היה שהמשפחה ואני נצא מישראל ונעבור לגור בז'נבה. אמרתי לו שאמצא לו שותף אבל שהוא לא יעכב בעדי מלצאת מההסכם. הוא ראה בזה בגידה.

"זו היתה תקופה קשה גם בשבילו. חברת הסלולר בברזיל פשטה רגל והם הפסידו מיליארדים, לאדמונד קרה מה שקרה (נספה ב־1999 בשריפה בביתו - ע"ר) וג'וזף היה בתקופה של מערבולת די קשה, גם בהיבט האישי וגם בעסקים. לכן הוא ראה בתשובה שלי הודעה שאני עוזב אותו, ובשבילו זו היתה בגידה. מכאן ואילך המשכנו כמובן לדבר, כי הוא רצה שאמצא לו משקיעים לבנק, אבל זה לא היה כמו קודם. זה מה שהביא לשבר הגדול.

"באוקטובר 2002 הוא עוד הזמין אותי לברזיל ואמר לי שגם אם ימכור את העסקים בארץ הוא ישאיר את סלקום, אבל ככל שהזמן חלף, ואני עוד מחזיק חזק את יגאל, הוא איבד את הסבלנות גם כלפיי, ולקראת סוף 2002 כבר היה הקרע בינינו. עדיין דיברנו בטלפון והבאתי לו מועמדים לקנות את הבנק, אבל התחושה היתה שאנחנו עושים את הדברים רק כי אנחנו מנסים להגיע לסיום מוצלח, ולא כי תהיה המשכיות לקשר".

את המשא ומתן לפרידה, מספר פיוטרקובסקי, ניהלו תחילה בצורה חברית ופתוחה, אלא ש"באיזשהו שלב ומאיזושהי סיבה הוא הקצין מאוד את עמדותיו והודיע לי שהוא לקח את עו"ד יעקב נאמן כעורך הדין שלו שיטפל מולי בגמר החשבון. בשלב זה הלכתי להתייעץ עם ארנון, שעדיין היה באותה תקופה חבר, יועץ משפטי, עורך דין, והוא יעץ לי לשכור את שירותיו של עו"ד דן אבי יצחק, ואמר לי שהוא היחיד שיכול 'לחלץ אותי מהברוך'. עד אז לא ראיתי אותו מימיי".

זאבי. "חבר? תלוי למה מתכוונים כשאומרים חבר" צילום: יריב כץ

עד כמה פרשת זאבי הפרידה בינך לבין משפחת ספרא? הרי הסיפור הזה היה מאוד מביך מבחינתם.

"זה היה מביך, אבל ג'וזף ספרא לא טמבל. זו משפחה של בנקאים בינלאומיים והם עברו דברים כאלה בעשרות. אם לא קוראים לזה בזק אז קוראים לזה משהו אחר. אף אחד לא אוהב להפסיד, אבל הכסף לא הזיז להם. זה היה גרוש ורבע מבחינתם. מה שפגע בהם היה המוניטין שנפגע, אבל שזה יכתיב להם מהלך כזה או אחר לגביי? זה לא יעלה על הדעת. אם הייתי אומר לג'וזף, 'תמכור את הבנק אם זה מה שאתה רוצה, אבל מה שלא יהיה אנחנו ממשיכים לעבוד ביחד', היינו ממשיכים עד היום".

אתה מתחרט על משהו?

"יש לי רגשי חרטה לא בהיבט הכלכלי אלא האישי. משפחת ספרא זו משפחה יוצאת דופן, אנשים יוצאי דופן במובן החיובי, רחבי לב, שיודעים לפרגן ויודעים באמת לפתוח את הלב. הם אנשים חמים ומצד שני אנשים מאוד רגישים. אנשים שסף הרגישות שלהם גבוה כל כך עשויים להיפגע מדברים, שלי כלל לא היה רצון לפגוע בהם. אין בי חרטה על התקופה שהייתי אצלם, ויש בי צער על איך שזה נגמר. יכולנו להמשיך להפיק תועלת רבה מאוד אם היינו ממשיכים. יכולנו לעשות עוד הרבה דברים ביחד".