השאלה המשפטית

פסק הדין שנתן נשיא בית המשפט בדימוס אורי גורן בתביעתו של ארנון נגד פיוטרקובסקי התבסס רובו ככולו על מה שהוגדר על ידי ארנון כ"מסמך הנאמנות". זהו מסמך שנוסח על ידי ארנון ונחתם על ידי פיוטרקובסקי ב־1996, ובמסגרתו התחייב פיוטרקובסקי להעביר לארנון מחצית מאחזקותיו בסלקום, בתמורה לשורת תנאים, ובהם שארנון יישא במימון מחצית מעלות המניות, יקבל אישורים מתאימים ולא יגרום לפיוטרקובסקי להפר דין כלשהו.

השופט אורי גורן. קיבל את טענת הנאמנות צילום: אביגיל עוזי

לטענת ארנון, שיוצג בהליך באמצעות עורכי הדין רם כספי וברק טל, מסמך זה מהווה הוכחה ניצחת להתחייבות כלפיו. טענה זו נסמכה מעל לכל על תוספת בכתב יד המתנוסת על המסמך, שבה נכתב בכתב ידו של ארנון, כי מדובר ביחסי נאמנות.

אולם פיוטרקובסקי טען בבית המשפט, באמצעות עורכי הדין חגי שלו ואיזי הולדשטיין, כי התוספת בכתב יד המדברת על נאמנות הוספה בדיעבד וכי היא לא היתה על המסמך בשעה שחתם עליו. לפי גרסתו של פיוטרקובסקי, הוא חתם על המסמך הזה לבקשת ארנון, שהיה אז חברו הטוב ביותר, שהתחרט על כך שוויתר על האפשרות להשקיע בסלקום וחזר ולחץ על פיוטרקובסקי "לתת לו משהו". פיוטרקובסקי טוען כי הצדדים מעולם לא התכוונו לממש את אותו מסמך כלשונו, וכהוכחה לכך הראה ששורת גורמים - ובהם משרד התקשורת, חברת סלקום, רשות ניירות ערך ומס הכנסה - קיבלו דיווחים עקביים שלפיהם פיוטרקובסקי והוא בלבד הבעלים של המניות, כך שהופרו הוראות בהסכם עצמו.

אחת הטענות המרכזיות של פיוטרקובסקי לחיזוק טענתו שההסכם מעולם לא יצא אל הפועל היא שהוא נשא לבדו בעלות רכישת המניות בסך 4 מיליון דולר, ואילו ארנון העביר לו 65 אלף דולר בלבד, סכום המהווה 3% מעלות המניות. בערעור הוא טוען כי משמעות פסק הדין של גורן שקולה לרכישת הכרטיס הזוכה בלוטו לאחר שההגרלה כבר התבצעה, ובמימון שנעשה מכספי הזכייה.

ארנון אישר גם הוא כי העביר לפיוטרקובסקי 65 אלף דולר בלבד, אך לטענתו פיוטרקובסקי לא ביקש ממנו לשלם - ואילו היה מבקש ממנו לעשות זאת, הוא היה משלם. פיוטרקובסקי הגיב כי לא ביקש ממנו לשלם מפני שהיה מדובר ברכושו־שלו.

בפסק הדין קבע גורן כי השתכנע שמסמך הנאמנות הוא אותנטי וכי בין הצדדים התקיימו יחסי נאמנות. פסק דינו קובע כי על ארנון לשלם היום לפיוטרקובסקי את מה שנדרש לשלם בעבור 1% ממניות סלקום, כ־2 מיליון דולר, ובתמורה יקבל את המניות והדיבידנד שהצטבר בגינן, בשווי כולל של כמעט 40 מיליון דולר.

גורן דחה את טענותיו של פיוטרקובסקי בדבר הסתרת היותו של ארנון בעל המניות מכל הגורמים הרשמיים והלא־רשמיים, וקבע כי זוהי מהותה של נאמנות. בערעור תוקפים עורכי דינו את הקביעה הזו של גורן, ואומרים כי היא חותרת תחת מוסד הנאמנות והופכת אותו למקלט המאפשר הסתרה ואי־דיווח.

לפי ההערכות, ייפתח הדיון בבית המשפט העליון בעוד כשנה.