מרוויחות בגדול, חשופות יותר לסיכון: התמונה שמציגה S&P על חברות הביטוח
יחס כושר הפירעון הממוצע של חברות הביטוח בישראל עומד על 159%, לעומת 230% בקבוצת השוואה אירופית; אך בחברת דירוג האשראי S&P מסבירים כי חלק מהפער נובע מהבדלים רגולטוריים וממבנה הפעילות; למרות החשיפה הגבוהה יחסית למניות והחשש מהשלכות המלחמה על שוקי ההון, סוכנות הדירוג צופה יציבות בענף גם ב־2027
חברות הביטוח בישראל מציגות רווחיות גבוהה, אבל כשבוחנים את כריות ההון שלהן, התמונה פחות מרשימה. דוח של סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global Ratings, שפורסם אתמול (ג'), מעלה כי יחס כושר הפירעון הממוצע של חברות הביטוח בישראל עמד בסוף 2025 על כ־159%, לעומת כ־230% בקרב קבוצת השוואה של 36 חברות ביטוח אירופיות. היחס הזה מודד כמה הון מוכר עומד לרשות חברת הביטוח ביחס להון שהיא נדרשת להחזיק כדי להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בפעילותה. כך, יחס של 159% פירושו שעל כל שקל שהחברה נדרשת להחזיק, עומדים לרשותה 1.59 שקלים של הון מוכר.
עם זאת, ב־S&P מבהירים בתשובה לשאלת כלכליסט כי ההשוואה אינה מלאה, משום שדרישות ההון בישראל ובאירופה אינן זהות. לדבריהם, חלק מהפער נובע מכך שהמדגם האירופי כולל גם חברות ביטוח הדדיות, חברות הנמצאות בבעלות המבוטחים החברים בהן ולא בידי בעלי מניות חיצוניים. חברות כאלה נוטות לשמור על כריות הון גבוהות יותר. בישראל, לעומת זאת, לחברות הביטוח התחייבויות ותיקות בביטוחי חיים, המחייבות הון רב, והן גם משקיעות שיעור גבוה יותר מנכסיהן במניות, מה שמגדיל את דרישות ההון שלהן. בנוסף, לא כל ההון של חברות האחזקות מוכר בחישוב כושר הפירעון בישראל. כלומר, הפער בין 159% ל־230% אינו משקף בהכרח פער דומה בחוסנן הפיננסי של החברות.
למרות הפערים מול אירופה, ב־S&P מעריכים כי חברות הביטוח בישראל ישמרו על פרופיל אשראי יציב גם ב־2027, בין היתר בזכות הרווחיות הגבוהה שלהן. עם זאת, הסוכנות מזהירה כי המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים עלולים להגביר את התנודתיות בשוקי ההון ולפגוע בתיקי ההשקעות של החברות. החשש הזה משמעותי במיוחד לנוכח החשיפה הגבוהה יחסית שלהן למניות: אלה מהוות 22% מתיקי ההשקעות של חברות הביטוח בישראל, לעומת 10% בלבד באירופה. החשיפה הגבוהה מסייעת לחברות ליהנות מעליות בשווקים, אך גם מגדילה את פגיעותן בתקופות של ירידות.
גורם נוסף שתומך ברווחיות חברות הביטוח בישראל הוא הריכוזיות בענף. חמש קבוצות הביטוח הגדולות: הפניקס, הראל, מגדל, מנורה מבטחים וכלל, מרכזות יחד 78% מהפרמיות בענף. לפי S&P, הריכוזיות מסייעת לחברות לשמור על משמעת תמחור ומקטינה את הסיכון למלחמות מחירים ממושכות. במילים אחרות, מה שטוב לרווחיות וליציבות של חברות הביטוח אינו בהכרח בשורה טובה לצרכנים, שהיו עשויים ליהנות מתחרות מחירים חריפה יותר. עם זאת, בענף ביטוחי הרכב ניכרת תחרות ערה יותר. לפי S&P, לאחר שנים של התייקרויות חדות, נרשמת התמתנות בתעריפים, במיוחד בביטוח המקיף, בין היתר על רקע שקיפות המחירים וערוצי המכירה הדיגיטליים.
הסבר נוסף לאופטימיות של S&P נמצא דווקא מחוץ לפעילות הביטוחית. מאז רפורמת בכר ב־2005, שחייבה את הבנקים למכור את פעילות ניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלהם, הפכו קבוצות הביטוח הגדולות לשחקניות מרכזיות בניהול כספי הציבור.
ההפקדות החודשיות של עובדים ומעסיקים לחיסכון הפנסיוני מגדילות את היקף הנכסים שהן מנהלות ומייצרות הכנסות שוטפות מדמי ניהול, גם בתקופות שבהן הרווחיות ממכירת ביטוחים נשחקת. היתרון הוא שהפעילות הזאת דורשת תוספת הון מוגבלת יחסית ומסייעת לחברות לגוון את מקורות הרווח שלהן. בשנים האחרונות הרחיבו הקבוצות הגדולות את פעילותן גם לתחום האשראי, וב־S&P מעריכים כי מגמה זו תימשך. לפי סוכנות הדירוג, החברות צפויות לשמור על רווחיות מספקת גם בשנתיים הקרובות, חרף התחרות, ההתמתנות במחירי ביטוחי הרכב והסיכונים הגיאופוליטיים. עם זאת, פגיעה בשוקי ההון או האטה בצמיחת המשק בעקבות התמשכות המלחמה עלולות לשחוק את הרווחים ולהכביד על מצבן הפיננסי.
