הציבור רגיל לתאר את הבנקים הגדולים כמוקד העוצמה של המשק, אלא שהמציאות שונה כיוון שקבוצות הביטוח והפיננסים הפכו בעצמן למפלצות ניהול נכסים ואשראי. הדוגמה המובהקת לכך היא הפניקס, שכבר עקפה ברווחיה ובשווי השוק שלה את הבינלאומי.
הזינוק הזה בתוצאות אינו מקרי, והוא ממחיש את המהפך שעובר הענף: חברות הביטוח כבר אינן רק גופים שמבטחים כלי רכב ודירות, אלא קונגלומרטים פיננסיים שמנהלים מאות מיליארדי שקלים. בשנים האחרונות הן גם נכנסו בעוצמה לתחומים שהיו עד לא מזמן נחלתם הבלעדית של הבנקים המסורתיים — ממימון עסקאות נדל"ן ותשתיות, דרך הלוואות מורכבות למגזר העסקי ועד לאשראי צרכני.
בשנה האחרונה המגמה הזו עלתה מדרגה באופן רשמי. רפורמת הבנקים הקטנים, שנועדה לייצר תחרות למערכת הבנקאית הריכוזית, פותחת בפני ענקיות הביטוח את הדלת להקים בנקים קטנים תחת חברות ההחזקה שלהן. המהלך הזה מעניק להן לגיטימציה להפוך לשחקניות בנקאיות, ומאיים לטשטש את הגבול שבין עולם הביטוח לעולם הבנקאות.
אלא שעם הכוח העצום מגיעים גם סימני השאלה הרגולטוריים כששאלות של ניגודי עניינים, זליגת מידע ותמריצים בעייתיים צפות בין זרועותיהם של תמנוני הענק המתפתחים. השנים הקרובות הן נקודת מבחן לשוק הפיננסי ולכללי המשחק שהרגולטורים מכתיבים: או שנקבל תחרות אמיתית או שנקבל את אותה הריכוזיות בשינוי אדרת, ועם סכנות חדשות.
