סגור
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן 27.12.23
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: דוברות מבקר המדינה)

דו"ח המבקר
מאגר נתוני האשראי לא השפיע על מעבר לקוחות בין בנקים או על הוזלת ההלוואות

מטרת המאגר היא להגביר תחרות בשוק האשראי על ידי איסוף מידע על ההתנהלות הפיננסית של האזרחים בישראל. בדו"ח הבוחן את פעילות המערכת מהקמתה כותב המבקר כי "מטרות החוק לא הוגשמו במלואן", וקורא לבחינת "מכלול הרפורמות שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי"

מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל "לא השפיע על מעבר לקוחות בין תאגידים בנקאיים או על הוזלת האשראי ללקוחות חדשים", כך קבע דו"ח מבקר המדינה לשנת 2023.
המטרה המרכזית של המאגר, הפועל מאז 2019, היא הגברת התחרות בשוק האשראי בישראל, זאת על-ידי איסוף וריכוז מידע על ההתנהלות הפיננסית של כלל האזרחים במדינה. במתן אשראי, המלווים מפצים על היעדר מידע על הלקוח בתמחור גבוה יותר של הלוואה. הקמת המאגר אפשרה לשחקנים בשוק האשראי לקבל מידע אודות מבקשי אשראי, שרובו היה גלוי רק לבנק בו אותם מבקשי אשראי ניהלו את חשבונו.
בדו"ח הבוחן את פעילות המערכת בשלוש השנים וחצי מאז הקמתה, שעלותה עמדה על 255 מיליון שקל - חריגה של 163 מיליון שקל מהתכנון המקורי, טוען מבקר המדינה כי "לא נמצא שמטרות החוק הוגשמו במלואן", והוא קורא לבנק ישראל ולמשרד האוצר לבחון "את מכלול הרפורמות שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי, תוך בחינת העלויות והתועלות".
הדו"ח בחן את תרומת המאגר לתחרות באמצעות שלושה פרמטרים שונים. הפרמטר הראשון הוא שיעור הלווים שפתחו חשבון עו"ש בבנק חדש, ובו נמצא כי בין מרץ 2018 ועד סוף 2020 - כשנה וחצי לאחר פתיחת המאגר, חלה עלייה של כ-2% בלבד.
הפרמטר השני שנבחן הוא מה שמכונה בעגה המקצועית "פריקות הסל הפיננסי", כלומר עד כמה לקוחות המערכת הפיננסית מחלקים בין גופים שונים את סל השירותים הפיננסיים שלהם. מאגר נתוני האשראי אמור לעודד תחרות אשראי, וכך גם לייצר פריקות: לקוח ינהל את חשבון העו"ש שלו בבנק מסוים, וייקח הלוואה מבנק או חברת אשראי אחרת. גם כאן, בין מרץ 2018 ועד סוף 2020, חלה עלייה זעירה מ-21% ל-22% בשיעור הלווים שנטלו הלוואה צרכנית או משכנתא מגוף בו הם לא מנהלים את חשבון העו"ש שלהם.
לבסוף, מתייחס מבקר המדינה ל-"פרמיית הלקוח השבוי", מושג המתאר את הריבית הנוספת שהבנק גובה מלקוח, שלתפיסתו הסבירות שיפנה לגוף מתחרה לקבלת הלוואה נמוכה. פרמייה זו, שעמדה על 40 נקודות בסיס (0.4%), אמנם הצטמצמה מאז הקמת מאגר נתוני האשראי, אך בכ-13-15 נקודות בסיס (13%-15%) בלבד.
מנגד, דו"ח המבקר מצביע בחיוב על השימוש ההולך וגובר במערכת האשראי. ב-2020 הפיקה המערכת כ-151 אלף דוחות אשראי, וב-2022 היקפן הגיע ל-1.09 מיליון. חלק מהנתונים בהם השתמש המבקר בבדיקתו אינם כוללים את נתוני 2022, כך שייתכן והשימוש הגובר במערכת יראה השפעה חזקה יותר על התחרות בשוק.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "המערכת לשיתוף נתוני האשראי פועלת לפי החוק ומשרתת את מטרותיו. זאת ניתן גם ללמוד ממספר מקורות המידע הרבים שמדווחים למערכת מרצון ומספר נותני האשראי הנהנים משיתוף המידע. בהתאם לכך, נעשה שימוש הולך וגובר במערכת לשיתוף נתוני אשראי, ובמחקרים שנעשו בבנק ישראל רואים את תרומתו של המאגר לשוק האשראי בסגמנטים השונים, ובפרט עלייה בפריקות של מוצרי אשראי מסוימים והקטנת עלויות ריבית.
יצוין כי חלק רב מההערות בדוח צוינו על ידי בנק ישראל זה מכבר ולכן יזם בנק ישראל תיקון לחוק ביחד עם משרד המשפטים – הצעת חוק זו נמצאת על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה זה תקופה ארוכה ולא קודמה, בין השאר, בעקבות פרוץ המלחמה. כמובן שבנק ישראל יברך על קידום הצעת החוק".