• תפריט
תעופה וחלל

כל מה שאתם צריכים לדעת על ה-S300, טיל הנ"מ שיקבלו הסורים מרוסיה

הטילים מהירים פי ארבעה ממטוסי הקרב שלנו, מסוגלים לצוד אותם מטווח גדול ואפילו לשבש מבצעים נגד איראן. איך הפכה מערכת ה-S300 לכזה מין קלף פוליטי, וכיצד יתמודד איתה חיל האוויר?

ניצן סדן 10:4325.09.18

 

 

המשבר המדיני בין ישראל ורוסיה, שפרץ על רקע הפלת מטוס מטען רוסי במהלך מבצע של חיל האוויר, נותן אותותיו: רוסיה הודיעה שתספק לסורים סוללות טילי נ"מ מדגם S300 (ידוע גם כ-SA10), מערכת נשק מתקדמת יחסית שיכולה להציב אתגר חדש למטוסינו.

 

 

 

עד כדי כך, שישראל פעלה רבות בעבר למניעת הגעת טילים כאלה לגזרת הצפון. מה מסוכן בטילים הללו, ואיך הפכו לקלף מיקוח פוליטי?

 

שיגור טיל S300 שיגור טיל S300 צילום: sinodefence

 

 

ראשית, לא מדובר במערכת טילים חדשה במיוחד. פיתוח ה-S300 החל עוד בשנות השבעים, כדי לתת לבריה"מ יכולת יירוט מפציצים גרעיניים אמריקאים, והפלת מטוסי ריגול, שליטה אזורית, מכ"מ מוטס ותדלוק. כל מהלך צבאי אווירי נרחב דורש מטוסים כאלה, והפלתם מקשה על התוקף להשלים את משימותיו. כל מערכת עולה כ-115 מיליון דולר וכוללת מכ"מים, רכבי שליטה ומספר משגרים. כל טיל עולה, לפי הערכות, בין 700,000 ל-1.2 מיליון דולר, בהתאם לדגם. לא ידוע כמה יחידות הזמינה סוריה ובאיזו תצורה.

 

ה-S300 נכנסה לשירות מבצעי ב-1979, וביצעה ניסויי ירי מוצלחים רבים. היא נחשבת לאחת מסוללות הנ"מ המסוכנות ביותר בעולם. למערכת יש יכולת הפלת טילים בליסטיים ואפילו פגיעה במטרות קרקעיות, אך הלחם והחמאה שלה הוא ציד מטוסים: בליבה ניצב מכ"מ שמזהה מטרות ועוקב אחריהן מטווח של 400 ק"מ. ביכולתו להנחות 12 טילים בו זמנית אל שש מטרות שונות, ולעקוב אחר רבות אחרות.

 

 

רכב מכ"מ של מערכת S300, שנמצא בשימוש של מערכות נוספות רכב מכ"מ של מערכת S300, שנמצא בשימוש של מערכות נוספות צילום: wikipedia

 

 

המערכת היא מודולרית, ומסוגלת לעבוד עם טילים שונים במקצת, בהתאם למה שהותקן בה. מדובר בטילים קטלניים ביותר: מהירות טיסתם מגיעה ל-8,600 קמ"ש, מה שמאפשר להם ליירט גם מטוסים מהירים מאוד, מטווח של עד 200 ק"מ בדגמים המתקדמים. לכל טיל יש ראש נפץ של 100 עד 143 ק"ג, והוא מתוכנן להתפוצץ בקרבת המטרה ולרסק אותה ברסיסים, או לפגוע באופן ישיר, בהתאם לדפוס הטיסה שלה. הטיל מתמרן בעזרת סנפירים קטנים, בשילוב הטיית המנוע שלו - ניהוג וקטורי. חברת אלמז, היצרנית, מבטיחה סיכוי פגיעה של 90% לטיל בודד - נתון מרשים ביותר.

 

 

טיל נהדף מחוץ לצינור השיגור שלו בסוללת S300 איראנית. מנוע הרקטה ניצת לאחר הדיפת הטיל מהרכב טיל נהדף מחוץ לצינור השיגור שלו בסוללת S300 איראנית. מנוע הרקטה ניצת לאחר הדיפת הטיל מהרכב צילום: payvand

 

 

בפועל, מעולם לא נורה טיל כזה על מטרת אמת בסיטואציה מבצעית, כך שלא מן הנמנע שהנתון האמיתי נמוך בהרבה; גם הסימולציה הכי מתקדמת לא מסוגלת לדמות באופן מושלם F16i בידיים אנושיות. זו הסיבה שיש כל כך הרבה הפתעות בלוחמה אווירית. צה"ל מכיר את מערכת ה-S300 על אף שמעולם לא נלחם בה. מדובר בסוללה שנמכרה למדינות רבות - ביניהן כאלה שמשתפות פעולה איתנו ברובד הביטחוני.

 

 

מכ"מ גילוי מתקדם, שמשמש את מערכת ה-S300 וגם את הגרסה המתקדמת יותר, S400 מכ"מ גילוי מתקדם, שמשמש את מערכת ה-S300 וגם את הגרסה המתקדמת יותר, S400 צילום: foxtrot alpha

 

 

האיום שמציבה סוללת S300 סורית הוא משמעותי, אך לא בלתי פתיר; סוללות נ"מ אינן חסינות בפני לוחמה אלקטרונית ותקיפות ייעודיות נגדן. פצצה חכמה תעשה להן מה שהיא עושה לכל מטרה בלתי-מבוצרת אחרת ועל אף שהן ניידות, לא קשה לאתר אותן בשטח. לחיל האוויר יש מערכות חימוש מסווגות שהן המתקדמות מסוגן בעולם, בעלות ביצועים ודיוק שגורמים גם לאמריקאים להחוויר.

 

 

מטוס F16 ישראלי חמוש למשימת תקיפה מטוס F16 ישראלי חמוש למשימת תקיפה צילום: שי פינקלמן

 

 

בנוסף, ישנן טכניקות טיסה שמקשות על נעילה רציפה, הטעיות אלקטרוניות ועוד; טייסינו לא מגיעים לשדה הקרב בידיים ריקות.

 

מערך הגנת הנ"מ של סוריה נשען על כמות ולא איכות - אך זה אמור להספיק בתרחיש קרבי נרחב. הסורים יורים עשרות טילים מסוגים שונים ולטווחים שונים, במחשבה שמטוסי חיל האוויר לא יוכלו לחמוק מכולם. כשמוסיפים לארסנל הסורי גם S300, פשוט משפרים מאוד את הסיכוי שמטוסים ישראליים ייפגעו.

 

 

טיל SA5, חימוש נ"מ ארוך טווח ותיק, שנמצא בידי סוריה טיל SA5, חימוש נ"מ ארוך טווח ותיק, שנמצא בידי סוריה צילום: חיל האוויר האמריקאי בסיס נליס

 

 

מדינת ישראל שאפה להימנע מכך גם כדי למנוע סכנה לחיי אדם, אך בעיקר כדי למנוע מצב בו טייס ישראלי שנטש מטוס פגוע נופל בשבי הסורי. מצב זה יוצר תסבוכת בינלאומית מורכבת מאוד, עם פוטנציאל לא מבוטל להסלמה צבאית בגזרה. ועל אף המתקפות שאנו מבצעים נגד מטרות בסוריה, אין ישראל מעוניינת במלחמה כוללת.

 

ישנה סיבה נוספת למאמצינו למנוע הצבת S300 בסוריה: העובדה שהיא מפריעה לנו בדרך לאיראן. מערכת נ"מ מתקדמת בסוריה יכולה לספק לאיראנים התראה מוקדמת ואף לסייע בזיהוי המטוסים ונתיבם. בנוסף, לאיראן כבר יש סוללות S300 משלה (אותן קנתה בעסקה של כ-900 מיליון דולר לפני כחמש שנים), ואם תראה איך ישראל מתמודדת עם אלה של סוריה, תוכל ללמוד ולשפר את מדיניות ההפעלה.

 

 

נשיא איראן, חסן רוחאני נשיא איראן, חסן רוחאני צילום: בלומברג

 

 

רוסיה, אולי המדינה הכי חכמה בעולם בכל הנוגע לפוליטיקה בינלאומית, הבינה זאת היטב ושלפה את קלף מכירת ה-S300 באופן חשאי כשרצתה להפעיל לחץ על ישראל - דבר שנעשה כבר שנים. למעשה, כמה וכמה רכיבים מהמערכת כבר הגיעו לסוריה, אם לצורכי הדרכה ואם לצורכי בדיקות אינטגרציה עם מערכות קיימות. ככל הנראה שמערך הנ"מ הסורי יוכל להכניס את ה-S300 לשירות זמן קצר מאוד לאחר שסוריה תשלח לה טילים.

 

 

בשאר אסד בשאר אסד צילום: בלומברג

 

 

מה יקרה עכשיו? אין לדעת האם רוסיה תוותר על קלף ה-S300 רק כדי להפחיד את ישראל; הרי מדובר בקלף שעובד רק פעם אחת. בידיה גם סוללות S400, מתקדמות בהרבה (עליהן סיפרנו לכם בעבר), אך הן גם יקרות מאוד ובכלל לא בטוח שתסכים למכור אותן לסוריה. העניין הכספי משחק פה תפקיד חשוב: לבשאר אל אסד יש חובות לסוריה שמקורם בעסקאות נשק שביצע אבא שלו לפני עשורים - ועדיין לא שילם את כולם.

 

 

 

מלחמת האזרחים הסורית גבתה הון עתק מהמדינה הקרועה, שתצטרך לבנות עצמה מחדש בקרוב. פוטין יודע שחברות הנשק הרוסיות לא אוהבות לעבוד בחינם, וששוטף פלוס שלושים שנה זו כבר לא שיטה מבחינתן. זה אולי עבד בימי ברית המועצות, אך כיום יש לחברות הללו בעלי מניות שרוצים לראות כסף לפני שיגיעו לבית אבות.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x