• תפריט
תעופה וחלל

זה כל הקסם: 10 דברים שלא ידעתם על טיל "קלע דוד"

מערכת טילי ההגנה האווירית המתקדמת ביותר של צה"ל זכתה היום לשימוש מבצעי ראשון. כיצד מסוגל טיל קלע דוד להפיל טיל, מדוע חשוב שיוכל לטוס במהירות של כ-9,000 קמ"ש ומה עשה את הפרויקט הזה לישראלי במיוחד?

ניצן סדן 15:3323.07.18

צה"ל ביצע היום שימוש מבצעי ראשון במערכת "קלע דוד" - מערכת הגנה אווירית מהמתקדמות בעולם שפותחה בידי רפא"ל, אלתא (התעשייה האווירית) ורייתאון האמריקאית ונודעה בעבר בשם "שרביט קסמים". שני טילים שוגרו לעבר טילי קרקע-קרקע סוריים מדגם SS21, שנורו בשטח סוריה והיה חשש שייפלו בשטח ישראל.

 

 

ככל הנראה שהטילים נורו כחלק מהלחימה של צבא אסד במורדים ברמת הגולן, אך בצה"ל לא הסתכנו - והתקבלה הוראת ירי. מדובר ביירוט הראשון של טיל קלע דוד; מה עושה אותו לכל כך מתקדם ועתיר יכולות? "כלכליסט" מציג: עשרה דברים שאולי לא ידעתם על המערכת הייחודית שעלות כל טיל שלה מוערכת בכמיליון דולר.

 

ירי טיל קלע דוד ירי טיל קלע דוד

 

 

1. חומה בלתי נראית

פיתוח המערכת התחיל עוד ב-2006, במטרה להעניק לצה"ל יכולת יירוט רקטות וטילי קרקע-קרקע מטווח בינוני - איום שצפו שילך ויחריף עם השיפור בציוד שמגיע לידי ארגוני הטרור ובראשם חיזבאללה. בין היתר, פותח הטיל כדי להתמודד עם טילי קרקע-קרקע מתקדמים כ-SS26 הרוסי וה-CF15 הסיני, שמציבים אתגרים למערכות הגנה קיימות. צה"ל מייעד את קלע דוד להחלפת הפטריוט הוותיק, טיל שהוסב ליירוט טילים והצליח בכך בצורה חלקית במלחמת המפרץ הראשונה (שיעור הפגיעה שלו לא נחשף מעולם).

 

 

טיל קרקע-קרקע קוריאני מדגם Hwasong 14 טיל קרקע-קרקע קוריאני מדגם Hwasong 14 צילום: אי פי איי

 

 

2. פרויקט ישראלי במיוחד

 

הפרויקט התנהל בצורה ישראלית ביותר: כל הגורמים הנוגעים בו - ראש הממשלה אולמרט, שרי הביטחון פרץ וברק, מנכ"לי משרד הביטחון וכמובן נציגי החברות - רצו בו ותקצבו אותו, אך הוא התעכב ואף זכה לביקורת מצד מבקר המדינה לינדנשטראוס. ב-2011 הביעה מערכת הביטחון שביעות רצון מקצב פיתוח המערכת, ובכיר ברפא"ל אף סבר שתוך שנה היא תהיה מבצעית. הטיל שוגר לראשונה בניסוי ב-2012, הצליח לפגוע בטיל מטרה ב-2013, וביצע מאז עוד מספר ניסויים מוצלחים. לשירות צה"ל הוא נכנס רק ב-2016, ביחידה ייעודית שהוקמה עבורו - והפך מבצעי באפריל 2017.

 

 

מיכה לינדנשטראוס מיכה לינדנשטראוס צילום: עטא עוויסאת

 

 

3. מהיר ופוגע בול

 

הטיל עצמו הוא פאר הנדסי: מדובר במיירט דו שלבי, שמסוגל לפתח מהירות של מאך 7.5 - כ-9,000 קמ"ש - מהיר מכל מטרה אפשרית. סביב גופו נמצאים סנפירי תמרון שמאפשרים לו להגיע עד למטרה עצמה ולפגוע בה, מבלי להזדקק למטען נפץ גדול שישגר רסס לעברה.

 

 

טיל קלע דוד טיל קלע דוד צילום: rafael

 

 

4. וגם זריז וגמיש

 

הטיל יכול לתמרן ולעבור בין מטרות לפי הצורך; למשל, כשנורה מטח טילי אויב, יוכל קלע דוד להתקדם במהירות לעברם, ואז להתביית על זה שהכי סביר שייפגע במטרה צבאית או מקום יישוב. מדובר בגמישות הפעלה שנותנת יתרון חשוב לצה"ל בעת התמודדות עם מטחים גדולים של טילי אויב - היכולת לברור מטרות ולעדכן את משימת הטיל גם כשהוא באוויר, בדרכו למטרה.

 

 

יירוט אווירי מוצלח של טיל קלע דוד יירוט אווירי מוצלח של טיל קלע דוד צילום: wikipedia

 

5. רואים כפול - וטוב שכך

 

טיל קלע דוד מצויד בראש חישה כפול: מכ"מ זעיר בגופו מכוון את הטיל אל נקודת המפגש עם המטרה, וראש אינפרה-אדום מסייע בהתמקדות בה ובתמרון מדויק. טילים הם מטרות חמות מאוד - אם בשל המנוע שלהם ואם בשל החיכוך שלהם עם האוויר כשמדובר בטיל בליסטי. כך יכול קלע דוד לזהות אותם ולפגוע בדייקנות, גם בסביבה מעוננת או במזג אוויר בעייתי אחר.

 

ניסוי שיגור טיל קלע דוד ניסוי שיגור טיל קלע דוד צילום: wikipedia

 

6. מקום טוב באמצע

 

מערכת קלע דוד מסוגלת לחסל טילים מטווח של 40 עד 300 ק"מ, כשבטווחים קצרים יותר נשען צה"ל על כיפת ברזל המוכחת היטב, ובטווחים ארוכים יותר - על הדורות החדשים של טיל החץ. יש צורך בטילים שונים לטווחים שונים גם בגלל השינויים בעיצובי הטילים (הטמי"ר של מערכת כיפת ברזל הוא טיל באורך 3 מ'; טיל החץ ארוך יותר ממיניבוס) וגם בגלל אופי המטרה. למשל, לטיל החץ 3 יהיה ראש נפץ שמותקן על שלב יירוט ייעודי, מעין טיל בתוך טיל - מה שיאפשר לפגוע בטילי אויב מחוץ לאטמוספרה.

 

7. מהירות מצילה חיים

 

מדובר בטיל מהיר ביותר - ומהירותו מתאפשרת באמצעות מנועים מיוחדים. הרעיון הוא לאפשר פגיעה בטיל האויב רחוק ככל האפשר משטחנו, כדי לצמצם נזקים אפשריים במקרים בהם נושאת המטרה ראש נפץ גדול במיוחד, או ראש לא קונובנציונלי. בנוסף, מהירות התגובה של המערכת חיונית להצלחת היירוט, ולכן נדרש פיתוחו של טיל מהיר בהרבה מהפטריוט למשל, שמגיע למהירות של מאך 4.1.

 

8. עוזרים לאמריקאים

 

סוללת קלע דוד מורכבת ממספר משגרים, יחידת בקרה ומערך מכ"מים מתקדמים. הפיתוח של המערכת בוצע בשיתוף ריית'און האמריקאית, שצפויה להשתמש ברכיבים שלה לשיפור מערכות נ"מ אמריקאיות, מערכות גילוי שונות וציוד הגנה אווירית נוסף. קלע דוד נמצאת כיום בשירות ישראל, כשמספר מדינות אחרות, ביניהן הודו, גילו עניין ברכישתה. לא מדובר בעניין זול: כל טיל עולה מיליון דולר, ומחיר סוללה מוערך ב-175 מיליון דולר.

 

 

מכ"מ מתקדם של אלתא, המשמש להנחיית הטילים מכ"מ מתקדם של אלתא, המשמש להנחיית הטילים צילום: ELTA

 

 

9. איך פוגע קלע דוד?

 

איך מסוגלת המערכת לפגוע בטיל? ברגע שסנסורים שונים מזהים שיגור, יחושב דפוס התנועה של המטרה; המסלול הבליסטי של טילי הקרקע-קרקע מאפשר לחשב בדיוק גבוה את אזור הנפילה שלהם, על בסיס קשת התנועה. אותם טילים אינם מטרה מתמרנת; הטיל פשוט מכוון למסלול ואז צולל אל יעדו. הטילים גם לא "יודעים" שמנטרים אותם או מכוונים לעברם חימוש. ולכן, ברגע שחושבה משוואת ירי, ניתן לירות את קלע דוד אל עבר סביבת המטרות. לאחר שהוגדרה לו המטרה המתאימה, יפגע בטיל האויב וישמיד אותו.

 

 

 

10. מדוע נורו הטילים?

 

מערך ההגנה האווירית בצה"ל מנטר באופן רציף תנועת כלים באוויר, ומחפש בכל רגע ירי טילים אל עבר ישראל. גם אם הטילים שנורו בסוריה לא כוונו לשטחנו, יתכן שהמסלול שלהם היה פשוט קרוב מדי ויכל להציב סיכון. הטיל שיורט, מדגם SS21, נושא ראש נפץ של קרוב לחצי טון ומסוגל לגרום נזק רב אם ייפול בקרבת מקומות יישוב, עורקי תחבורה ובסיסי צבא. המדיניות הזו מבטיחה שגורמים עוינים יתקשו לבצע ירי שיזיק לישראל. סוריה, שמעוניינת להימנע מעימות צבאי עם ישראל, מבצעת מתקפות מתמשכות על מעוזי מורדים בסמוך לגבול רמת הגולן הישראלית, ומפעם לפעם קורה שטילים פוגעים קרוב לשטחנו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x