שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

הכנסת אישרה: מימון המונים לחברות סטארט-אפ ללא תשקיף

הצעת החוק שעברה אמש בקריאה שנייה ושלישית תאפשר לסטארט-אפים להיסחר בבורסה בתל אביב לפי הכללים הנהוגים בארה"ב ולגייס הון של עד 3 מיליון שקל דרך אתרי מימון המונים

אסף גלעד 14:3429.12.15

הצעת החוק שיזמה הרשות לניירות ערך במטרה להגביר את מעורבות הסטארט-אפים הישראלים בבורסה בתל אביב עברה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ההצעה גובשה בעקבות דו"ח שהגישה הרשות כבר לפני כשנתיים, אך נדחתה שוב ושוב בגלל הבחירות וההצבעות על תקציב המדינה. חוק זה, שמשנה בין השאר את התקנות לגבי יכולתן של חברות סטארט-אפ לגייס כסף בסיוע של רשות ניירות הערך, לא דרש תקציבים או מימון מיוחד, ועבר ללא התנגדות מיוחדת.

החוק יאפשר לאפשר לסטארט-אפים להיסחר בבורסה בתל אביב תוך הגשת תשקיפים ודו"חות באנגלית ולפי כללי החשבונאות הנהוגים בארה"ב (US GAAP). חברות סטארט-אפ שמעוניינות כיום להרשם למסחר בבורסה בתל אביב וטרם הונפקו בחו"ל חייבות לדווח בשפה העברית ותוך שימוש בכללי IFRS, מה שהקשה עליהם את תהליך ההנפקה מלכתחילה.

 

חממת סטארט-אפ ישראלית חממת סטארט-אפ ישראלית

 

במסגרת החוק החדש אושר גם מנגנון להקמת קרנות הון סיכון הנסחרות בבורסה, שישקיעו במניות של חברות נסחרות וחברות הייטק פרטיות. עד כה הוגבלו קרנות ההון הנסחרות בתמהיל ההשקעה שלהן בחברות פרטיות, מה שהגביל מאוד את יכולתם של סטארט-אפים ישראליים לגייס הון מקרנות שכאלה.

 

בראש ובראשונה מאפשר החוק החדש לכל סטארט-אפ טכנולוגי או עסק קטן לא-טכנולוגי לגייס עד 3 מיליון שקל באתרי מימון המונים ללא הגשת תשקיף או דו"חות בורסאיים מלאים. במקור התכוונו ברשות ניירות הערך לעודד חברות הייטק טכנולוגיות צעירות לגייס כך, אך במהלך החקיקה נוספה לו גם האפשרות לגייס הון לא רק לחברות סטארט-אפ אלא לכל עסק קטן, גם אם מדובר במספרה או במרכול שמעוניינים להתרחב.

 

החוק עורר ביקורת כיוון שהוא מאפשר לסטארט-אפים לגייס הון גם ללא הגשת תשקיף או דו"ח כספי מלא. עם זאת, הרשות תחייב את החברות להגיש דו"חות כספיים בסיסיים שיספקו למשקיעים שקיפות למאזן ולנתוני הרווח וההפסד. כמו כן, קיים גם חשש כי מתן האפשרות לכל אזרח להשקיע בכל חברה או עסק קטן באופן חפשי ומשוכלל עלולה לגרור אחריה סיכון יתר למשקיעים, חשש מהלבנת הון וצורך בפיקוח מתמיד. על פי הצעת החוק, הפיקוח על איכות החברות תימסר לידי המדען הראשי, כאשר מדובר בסטארט-אפ טכנולוגי. בצורה שכזו, אנשי המדען יוכלו להכריע האם מדובר בחברה טכנולוגית אמינה בעלת צוות אמין וטכנולוגיה בעלת פוטנציאל או בתרמית. במקרה של עסק לא טכנולוגי, תצטרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה להכריע האם מדובר בעסק לגיטימי.

 

הפיקוח על תהליך הגיוס עצמו יופקד בידיהן של אתרי המימון הפרטיים. אלה יוקמו כיוזמות של יזמים פרטיים ויקבלו רשיון מהרשות לניירות הערך. רשות ניירות הערך תצטרך לסמוך על אותם האתרים שיוודאו כי כל כללי הגיוס נשמרים: שהכסף מועבר למגייס, ושהועבר בתנאי שהמגייס עבר את יעד הגיוס שלו. אתרי מימון ההמונים הקיימים כגון מימונה או הדסטארט אינם בנויים כיום למימון המונים במתווה של האוזר, כיוון שאלה נחשבים כתרומות ואינן נותנים תשואה פיננסית למשקיעים, כך שרשות ניירות הערך מצפה מיזמים להקים אתרי מימון המונים שימשמשו כפלטפורמות העתידיות של הרפורמה.

 

בארה"ב גיוס פרטי של כספים תמורת אחוזי בעלות באמצעות מימון המון הוסדר באפריל 2012, אז חתם הנשיא אובמה על חקיקת JOBS Act הפדרלית שהסדירה את הנושא. החוק קבע כי פלטפורמות הגיוס צריכות לבצע הליך רישום אצל הוועדה לניירות ערך ולבורסות, והטילה שורה של מגבלות: רק חברות בעלות הכנסה שנתית של מיליארד דולר ומטה יכולות לגייס כספים בצורה כזו, סכום הגיוס המקסימלי עומד על מיליון דולר ומטה (או עד 50 מיליון, במקרה של חברות שעומדות בשורה של קריטריונים מחמירים יותר), וסכומי הגיוס המקסימליים לכל אדם מותנים בהכנסה השנתית ובהון העצמי שלו ויכולים לעמוד על מקסימום שנע בין 5 ל-10 אחוז מההון העצמי או ההכנסה השנתית. בנוסף צריכות החברות המגייסות לעמוד לביקורת של פירמת ראיית חשבון בלתי תלויה.

 

בהכנת הכתבה השתתף נמרוד צוק

בטל שלח
    לכל התגובות
    x