$
חדשות טכנולוגיה

דרמה משרדית: אינטל רוצה לשנות את הקיוביקל

גם במאה ה-21 המשרד עדיין מושפע מהמהפכה שחוללה מכונת הכתיבה - וענקיות הטכנולוגיה תוהות איך לשנות שוב את סביבת העבודה. מבחינת אינטל, שהציגה משרד אלחוטי לחלוטין, מציאת הפתרון קריטית לתחרות העזה מול קוואלקום

ניצן סדן, לונדון 11:1001.02.15
אם אתם קוראים את הכתבה הזאת במשרד, הביטו בשולחן שלפניכם: הוא כנראה כולל מסך, מקלדת ועכבר, כבלים שמחברים ביניהם, ואת המחשב עצמו שצובר אבק מתחת לשולחן. זה אולי נראה כמו מצב קבוע, אבל לא בעיני רבות מחברות הטכנולוגיה: יותר ויותר מהן מנסות לבנות סביבת עבודה נוחה ונגישה יותר, שתשנה את אופי המשרד.

על המחשב הארגוני שלכם יש, ברבים מהמקרים, מדבקה של אינטל. ואולם, גם ענקית השבבים יודעת שאם היא לא תרענן את המשרד, היא תישאר מאחור. באירוע שערכה בלונדון ביום חמישי האחרון, שבו הציגה את סדרת המעבדים החדשה לארגונים Core vPro, הציגה אינטל משרד אלחוטי לחלוטין שנשען על יכולותיהם הטכנולוגיות של המעבדים, במטרה להפוך את סביבת העבודה לניידת ופשוטה יותר לתפעול.

 


 

החזון של אינטל הוא שהדרך שבה עובדים ישתמשו במחשב תוביל לשינויים חברתיים רחבים בהרבה: האנתרופולוגית הראשית של אינטל, ד"ר ג'נבייב בל, עדיין מחכה לפיתוח המהפכני שיעשה זאת. "יש כיום הרבה מערכות וגאדג'טים, אבל אף אחד מהם עדיין לא גרם לעובדים ולמעסיקים לאמץ תפיסה חדשה לחלוטין", הסבירה בל בשיחה קצרה עם "כלכליסט". "כשיבוא השינוי, ייתכן שנרגיש בו רק כמה שנים טובות לאחר שיחול. אולי מדובר במוצר שכבר הגיע לשוק ועדיין לא עשה את דרכו לתודעה בארגונים".

 

 מימין: המשרד של אינטל. משמאל: המשרד שלך מימין: המשרד של אינטל. משמאל: המשרד שלך

 

מכונת כתיבה 2.0

 

כשבל רוצה להציג דוגמה למהפכה כזאת, היא מזכירה את מכונת הכתיבה: הזינוק בהיקפי הייצור שהולידה המהפכה התעשייתית במאה ה-19 יצר אתגרים חדשים כמו מעקב אחר מוצרים, האנשים שמייצרים אותם, ולבסוף גם אחר המכונות שבונות מכונות אחרות. כל אלה הצריכו לא מעט ניירת וחייבו את העובדים והמנהלים לכתוב במהירות דומה לזו שבה הם מדברים.

 

ד"ר ג'נביב בל ד"ר ג'נביב בל

 

תהליכים אלה הובילו את רמינגטון, יצרנית נשק גדולה מניו יורק, לקנות את הפטנט של מכונת הכתיבה הראשונה ולייצר אותה החל ב-1874. ההתחלה לא היתה פשוטה: המכונות היו אטיות יותר מכתב יד והתקלות היו תכופות. למעשה, פריסת המקשים QWERTY שהשתמרה במקלדות של ימינו נועדה במקור להאט את ההקלדה כדי שלא להעמיס על המכונות הראשונות. עסקים רבים החלו לשלב נשים כדי שיטפלו במכונות הכתיבה המסורבלות, שכן בימים ההם נחשבו נשים לסובלניות יותר, וזו היתה תחילתה של מגמה חברתית שרק האיצה: בין 1870 ל-1930 שיעור הנשים בעבודות פקידותיות שונות זינק מ-3% ל-53%.

 

לא רק ההרכב האנושי במשרד השתנה בעקבות מכונת הכתיבה, אלא גם התפקידים בו: אם פעם העבודות הפקידותיות היו כלליות מאוד, מהפכת המידע הראשונה הולידה מקצועות כמו מקליד, מתייק או קצרן. את השינוי הבא הוליד המחשב השולחני, שעיצב במידה רבה את המשרד המוכר לנו כיום, ובשנים האחרונות גם המובייל נכנס לתמונה.

 

כעת מקמטות חברות הטכנולוגיה את מצחן ומחפשות כיוון פיתוח חדש למשרד. עבודה מכל מקום? זה כבר אפשרי. וידאו? בכל יישום. תמיכה במובייל? אי אפשר בלי. עבודה משותפת? זה כבר סטנדרט. נראה שהאתגר הבא הוא לשנות את אופן העבודה עצמו: כיום עבודה מול מחשב כוללת צפייה במסך, הזנת תוכן במקלדת, שליטה ביישומים גרפיים בעזרת העכבר, הטאצ'פד או מסך המגע - וכאן זה נגמר.

 

מחפשים את המהפכה הבאה. מכונת כתיבה מחפשים את המהפכה הבאה. מכונת כתיבה צילום: shutterstock

 

אחד הכיוונים האפשריים שאליהם ניתן ללכת הוא הפעלה קולית שתחסוך הקלדה מעיקה. ואולם, כיוון זה יוצר אתגרים חדשים: אמנם נחמד לדבר עם המחשב בבית, אך אם כל העובדים ידברו כל הזמן כדי לכתוב מיילים, לנסח מצגות או לחפש במסדי נתונים, התוצאה עלולה להיות קקופוניה במשרד. פיתוח אחר הוא כלים טלפתיים, המאפשרים לשלוט במחשב בכוח המחשבה בלבד. ואולם, כאן נכנסת לתמונה מגבלת הריכוז האנושית: יש עובדים שיתקשו לשלוט בכלים אלה כשהם נמצאים בסביבה רועשת ועמוסה, ואחרים דווקא זקוקים לה כדי לתפקד.

 

האתגר גדול אפילו יותר כשלוקחים בחשבון שבעסקים השונים יש כיום שלושה דורות של עובדים: אלה שהיו עדים למחשוב הארגון, אלה שגדלו על מחשבים ובני דור המובייל. לכל דור הרגלים שונים לביצוע משימות ויכולת שונה להסתגל לכלי ממשק חדשים.

 

ההגנה של אינטל

 

החברה שתצליח לעצב את המשרד העתידי לא רק תשנה את פני האנושות, אלא גם תגרוף רווחים אדירים. בעוד הצרכן הפרטי קונה מחשב בודד בכל שנתיים שלוש, ארגון גדול יכול לרכוש 10,000 מחשבים בבת אחת ולשדרג אותם כמה פעמים בשנה. אינטל אינה רוצה לשנות את המשרד כדי להשפיע על החברה או אפילו כדי למשוך לקוחות ארגוניים חדשים, כי אם בתור הגנה מפני מתחרותיה הפולשות בימים אלה לשוק הארגוני.

 

מראשית שנות התשעים החזיקה אינטל בכוח עצום: היכולת לעצב כרצונה את שוק המחשוב. היא דרסה את מתחרתה AMD, נהנתה משליטה בשוק המעבדים והשתמשה היטב בכוחה. ואולם, בשנים האחרונות החגיגה הולכת ונגמרת: שוק המחשוב הנייד כולל כיום הרבה יותר טאבלטים מבוססי מעבדים בארכיטקטורת ARM - שוק שבו שולטת יריבתה של אינטל, קוואלקום.

 

כעת נדרשת אינטל לבנות קו ביצורים לקראת פלישת קוואלקום לזירת המחשוב הארגוני הרווחית, הכוללת שרתים ותחנות עבודה משרדיות. בעוד קוואלקום כבר פועלת בזירת השרתים, בזירת המחשוב המשרדי אינטל יכולה להציב ראש גשר בדמות היכולות החדשות של מעבדיה והמחשבים שישתמשו בהם. אינטל מקווה ליצור משרד שמשאיר את בעליו בידיה, לא פחות משהוא משרת את צורכי הארגון.

 

הכותב היה אורח אינטל באירוע

בטל שלח
    לכל התגובות
    x