שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אינטרנט

הריון מחוץ לרשת: תשעה חודשים בלי גוגל וכרטיסי אשראי

ג'נט ורטסי ניסתה להסתיר את ההריון שלה מהרשת כדי להימנע מקבלת פרסומות ממוקדות, וגילתה כמה זה קשה: היא הסתכסכה עם בני משפחה שבירכו אותה בפייסבוק, בזבזה יותר כסף כי לא השתייכה למועדוני לקוחות וחששה שהדפדפן המאובטח שלה יסמן אותה אצל ה-FBI

עומר כביר 12:4620.05.14

הרעיון לניסוי של ד"ר ג'נט ורטסי נולד בסיפור שקראה ב"ניו יורק טיימס" על צעירה ממינסוטה שחנות מקומית זיהתה את ההריון שלה באמצעות ניטור הרגלי הקניות שלה, וחשפה אותו בפני הוריה כששלחה לביתה קופונים לחיתולים ומוצרי תינוקות.

כשוורטסי, מרצה לסוציולוגיה של מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, נכנסה להריון, היא ובן זוגה החליטו לפתוח בניסוי בן תשעה חודשים שמטרתו להסתיר את דבר ההריון מכל החברות שאוספות עלינו מידע במטרה למכור לנו פרסומות ממוקדות.

 

ד"ר ג'נט ורטסי ד"ר ג'נט ורטסי

 

ספק אם צפתה אז את המאמצים הגדולים שתידרש לנקוט, השינוי הדרסטי שיחול בהרגלי החיים הכי פשוטים, הפגיעה ביחסים עם בני משפחה וחברים ואפילו החשש שהרשויות יחשבו שהדוקטור לסוציולוגיה היא בכלל פושעת מסוכנת. "יש התפתחות מהירה של תעשייה טכנולוגית שנועדה לנטר, לאסוף, לנתח ולזהות", אמרה. "אני רק רציתי לגלות מה צריך לעשות כדי שלא יזהו אותי ואם אני יכולה לעשות את זה".

 

unfriend לדוד

 

ורטסי סיפרה על מאמציה במאמר שכתבה ל"טיים", בראיון לאתר Think Progress ובדברים שנשאה בכנס Theorizing the Web, שנערך בניו יורק בסוף אפריל. לדבריה, התיאבון של חברות שונות למידע אישי גדול במיוחד כשמדובר בנשים הרות. "אמהות לעתיד מבצעות רכישות גדולות ומקבלות החלטות חדשות (אילו חיתולים? איזה בקבוק?) שיהפכו לדפוסי הרכישה הקבועים שלהן בשנים הבאות.

 

בעידן הביג דאטה של פרסום ממוקד אלגוריתמים מאתרים לקוחות הרות על סמך הרגלי הקנייה והגלישה שלהן. זה עסק רווחי: זיהוי אשה הרה אחת שווה לזיהוי הגיל, המגדר והמיקום של 200 אנשים. חלק מהמערכות הללו יכולות אפילו לנחש באיזה שליש של ההריון את".

 

המאמץ של ורטסי להסתיר את הריונה דרש שינוי גורף בהרגליה ואף בהרגלי מכריה. "מדיה חברתית היא אחת מפלטפורמות איסוף המידע הנרחבות ביותר, אז ברור שלא יכולתי להגיד שום דבר בפייסבוק או בטוויטר או להקליק על לינקים שקשורים לתינוקות, אבל אינטראקציות חברתיות ברשת הן לא רק מה שאת אומרת, אלא גם מה שאחרות אומרות עלייך. תיוג אחד שלך בתמונה שבה את מצולמת בבטן הריון ושובל של ברכות 'מזל טוב' יחשפו את הסוד. אז כשהתקשרנו לחברים ולמשפחה כדי לספר על החדשות הטובות, סיפרנו גם על הניסוי שלנו וביקשנו שלא יכתבו ברשת שום דבר על ההריון".

 

 

זה פתר בעיה אחת. אבל מה עם כל ההכנות להריון וללידה? איסוף המידע ברשת, קניית מוצרים ופעולות נוספות עלולים היו לספק לחברות הטכנולוגיה את המידע הנחוץ כדי ללמוד על ההריון של בני הזוג ורטסי. "הרבה אתרים וחברות, במיוחד כאלה שקשורים לתינוקות, עוקבים אחרייך ברשת", היא סיפרה.

 

"אז הורדתי את Tor (דפדפן שמסתיר את נתוני הגלישה של המשתמשת ואת זהותה - ע"כ) והשתמשתי בו כדי לבקר ב-BabyCenter.com ולחפש שמות לתינוקות".

 

פרסומות, מנגד, ורטסי דווקא רצתה לראות. "הרבה אנשים שאלו אם הורדתי חוסם פרסומות, אבל לא חששתי מפרסומות, חששתי מאיסוף המידע שמזין את הפרסומות. אם היה לי חוסם פרסומות, לא הייתי רואה מה האינטרנט יודע עליי".

 

גם מכרטיסי אשראי החליטה ורטסי להיגמל, בכל הקשור להריון לפחות: "ביצעתי את כל הרכישות - מוויטמינים ועד ציוד לתינוקות ובגדי הריון - במזומן. לא השתמשתי בכרטיס מועדון גם אם המבצע היה מוצלח במיוחד. אפילו פתחנו חשבון אמזון מיוחד שקושר לכתובת מייל מיוחדת בשרת פרטי, שלחנו את כל ההזמנות ללוקר ששכרנו במנהטן, כך שלא יהיה קישור לכתובת האמיתית שלנו, ושילמנו בכרטיסי מתנה שרכשנו במזומן".

 

רוצים פרטיות? היפרדו מהאשראי רוצים פרטיות? היפרדו מהאשראי צילום: shutterstock

 

שינוי ההרגלים הזה כרוך, מילולית, במחיר גבוה. "זה יקר", הסבירה. "אם את לא משתמשת בכרטיסי מועדון את מפסידה הנחות. זה לא נוח ומאוד לא יעיל, ומבחינה חברתית זה היה מאוד לא נעים, כי קשה לשמור על אינטראקציות רגילות בפייסבוק מבלי לחשוש שיחשפו אותך. העובדה שכתבתי למישהי 'יום הולדת שמח' על הקיר שלה יכולה לגרום לה לכתוב 'מזל טוב על ההריון' על הקיר שלי. ולכן, אף שהשתמשתי במדיה חברתית, צנזרתי מאוד את מה שאמרתי ועשיתי".

 

ואולם, לפעמים סכנת החשיפה לא היתה קשורה כלל לפעולות שוורטסי עשתה. "בחודש השביעי דוד שלי שלח לי הודעה בפייסבוק שבה בירך אותי על ההריון", היא סיפרה. "התגובה שלי היתה חצופה: מחקתי את השיחה וביטלתי את החברות איתו. כששלחתי לו מייל ושאלתי למה הוא עשה את זה, הוא הסביר: 'לא כתבתי את זה על הקיר שלך'. קרוב משפחה אחר שדיבר אתי בצ'ט של פייסבוק כמה שבועות אחר כך הזדעק: 'לא ידעתי שההודעות הפרטיות אינן פרטיות'".

 

ורטסי סבורה שמדובר במדיניות מחושבת של חברות הטכנולוגיה, שנועדה למנוע מאיתנו לשכוח את המשוואה שבמסגרתה אנו משלמים על שירותים "חינמיים" בפרטיות שלנו. "ברגע שלחברות האלה יש מידע אישי, למשתמשים אין שליטה על היעד שלו או על האנשים שיכולים להשתמש בו בעתיד. ובניגוד לימים הראשונים של הרשת, שבהם רשומות דיגיטליות היו בנות חלוף, היום היא מלאה בשירותים בעלי תמריץ כלכלי לנטר ולזכור הכל לנצח".

 

המפרסמים מחפשים אתכם ברשת המפרסמים מחפשים אתכם ברשת צילום: Shutterstock

 

לא רוצים שינטרו אתכם? ורטסי מזהירה שמי שינקוט צעדים קיצוניים כמו שלה עלול להצטייר כפושע: "מי עוד גולש ב-Tor בכל יום, משלם במזומן בכל העיר וקונה כמויות עצומות של כרטיסי מתנה? זה מסוג הדברים שבקיצוניות יכולים לסמן אדם במערכות אכיפת החוק. למרבה המזל, סוכני FBI מעולם לא ביקרו אותנו, אבל התחלתי לשים לב למעשים הקיצוניים שהייתי צריכה לעשות כדי שלא ינטרו אותי. זו עמדה מאוד לא נוחה.

 

צריכה לינקדאין לעבודה

 

"יום אחד הלך בן זוגי לחנות הפינתית כדי לקנות הרבה כרטיסי מתנה לרכישה של עגלת תינוקות באמזון. מאחורי הקופאי היה שלט שהודיע שהחנות שומרת לעצמה את הזכות להגביל את כמות הרכישה היומית של כרטיסי מתנה ושיש לה מחויבות לדווח לרשויות על רכישה מוגזמת שלהם. זה כבר לא היה מצחיק. הדברים שהייתי צריכה לעשות דמו באופן מחשיד לפעילות מפוקפקת. לא רק שנאלצתי להתנהג בגסות כלפי בני משפחה וחברים, גם נראיתי כמו אזרחית רעה".

 

ורטסי לא ממליצה על הניסוי שערכה כדרך חיים. "זו כל כך הרבה עבודה. לא ציפיתי שזה יהיה כזה קשה. זה היה מאוד לא מעשי ומאוד לא נוח וחשף בפניי עד כמה עובדת היותנו מנוטרים נוחה לנו. בעבור רבים מאיתנו שירותים כמו פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר הם חלק מהרשת המקצועית שלנו. זה נחמד מאוד להגיד 'אם זה לא מוצא חן בעינייך, תתנתקי מלינקדאין', אבל אם את פרינלסרית את צריכה להיות חברה בלינקדאין כדי למצוא עבודה. השתתפות באינטראקציה וירטואלית בפייסבוק היא חלק חשוב בקשר החברתי לקהילה המקצועית שלי.

 

"הניסוי הזה היה אחד מהפעמים הראשונות שבהן חשבתי מה דרוש כדי להימנע מאיסוף מידע. אנחנו שומעים את זה כל הזמן: אם אנשים לא אוהבים את זה, הם יכולים להפסיק להשתמש בשירות. אבל אנשים לא מפסיקים להשתמש בו, ואני מכירה הרבה אנשים שבאמת לא אוהבים את זה. אני חושבת שיש אנשים שבאמת מרגישים לא בנוח לנוכח ניטור האינטראקציות שלהם, הם לא אוהבים שיש מי שזוכר כמה זוגות נעליים הם חיפשו ברשת לפני שנתיים".

 

אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לצמצם את הניטור? ורטסי חלקה כמה טיפים שמבוססים על הרגלי השימוש שלה: “אני אוהבת את DuckDuckGo, שהוא מנוע חיפוש מצוין שלא מנסה לנחש מי אני, איפה אני נמצאת או מה אני מחפשת. אני גם משתמשת במפות בינג, אפל ו־OpenStreetMap. אני יודעת שהרבה מהמערכות הללו מבצעות ניטור, אבל אני פזורה בין כולן. השירותים הללו לא מדברים זה עם זה, בינתיים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x