מיליארד הבדלים

לפרדיים ולאינסטגרם יש דבר אחד משותף — הן נמכרו תמורת מיליארד דולר. זה לא רק סכום העתק: תג מחיר כזה הוא הכרה בהצלחה מעבר לכל תפיסה. מיליארד דולר הוא סכום גבוה גם במונחים בינלאומיים, ובטח כשמדובר בתשלום עבור חברה שיש בה מרכיב ישראלי משמעותי. אבל כאן כמעט נגמר כל הדמיון בין שתי החברות והקו המפריד מדגיש את ההבדל התהומי ביניהן.

פרדיים גיאופיזיקל נוסדה בשנת 1993, כשמייסד אינסטגרם קווין סיסטרום עוד הלך לבית ספר יסודי. מייסדי פרדיים לא שיערו לרגע אחד שכמעט שני עשורים לאחר הקמתה החברה תימכר בסכום אגדי של מיליארד דולר. החברה, שמפתחת טכנולוגיות שמסייעות ומקילות על חברות נפט בחיפושיהן אחר אוצרות טבע, כוללת בתוכה מקבץ נאה מאוד של מדענים ואנשי טכנולוגיה שנאלצים להתמודד עם בעיות קצת יותר קשות מאשר הוספת פילטרים לתמונות ושיתוף שלהן ברשתות השונות.

פרדיים החלה את דרכה כחברה ישראלית בהרצליה, הפכה לחברה בינלאומית עם מרכזי פיתוח בשלל מקומות ו־750 עובדים ואף הגיעה לרמת הכנסות ורווחיות אשר מקורבים לחברה הגדירו ככזו שמצדיקה מכירה במיליארד דולר.

פרדיים עברה תלאות רבות עד שהגיעה לעסקת המכירה הזו: היא נסחרה בבורסה בתל אביב, נמכרה תמורת 100 מיליון דולר בלבד לקרן האמריקאית פוקס פיין — זו שתקבל את מרבית התמורה כעת, כבעלים המרכזי של החברה — וכמעט הונפקה ב־2006 בסכום של כמה מאות מיליונים.

ההבדל הקטן

פרדיים היא "חברה", לא "סטארט־אפ" — הטכנולוגיה שלה מעולם לא התאימה לעולם הסטארט־אפ, היא לא היתה מובנת למשקיעיה, שמיהרו למכור אותה ולהנפיק אותה. גם כיום היא מובנת בעיקר לתעשיית האנרגיה העולמית, שנהנית מפריחה ושגשוג וצמאה למוצרי החברה.

אלדד וייס, המנכ"ל, והאיש המזוהה ביותר עם החברה לאורך השנים, אינו יזם מדליק מעמק הסיליקון. הוא גר ביוסטון, ממלכת הנפט והאנרגיה, ולא בפאלו אלטו או בקופרטינו. וייס, שמלווה את החברה מהיום הראשון, חזר ב־2009 לנהל אותה ולהריץ אותה קדימה.

קרוב לוודאי שהוא אינו רואה באקזיט, שמן הסתם לא הזיק לפרנסתו, הזדמנות לנוח, אלא להפך. בשיחה עם "כלכליסט" הוא נשמע נלהב להמשיך להוביל את החברה עם הגב החזק של קרן אייפקס ו־JMI.

בעתיד אולי נשאל איך פרדיים נמכרה רק תמורת מיליארד דולר. לעומת זאת, אותו סכום ששולם על אינסטגרם עדיין נשמע מופרך, גם אם רובו מורכב ממניות פייסבוק, שכבר הורידו את שווי העסקה בכמה עשרות מיליוני דולרים.

על רכישה של חברות אמיתיות, עם הכנסות ורווחים, לא מתחרטים. על אפליקציית צילום מוצלחת, גם אם היא הלהיט החם של הרגע, הרבה פעמים אומרים בדיעבד – אופס.