$
משחקים

בדיקת "כלכליסט": דאוס אקס החדש - אדם, מכונה ומשחק איכותי

המפגש בין ז'אנרים שונים מקשה על הכותר החדש בסדרה לממש את הפוטנציאל, אבל הוא עדיין אחד המועמדים לתואר משחק השנה. השילוב בין עיצוב ריאליסטי לדמויות מרתקות ואנושיות מצליח להתגבר על החסרונות

הראל עילם 16:3231.08.11
דאוס אקס, המשחק הראשון בסדרה שיצא בשנת 2000, היה מהראשונים שהכניסו את תרבות הסייבר פאנק לעולם משחקי המחשב. המשחק הביא עימו עולם אפל של פלאים טכנולוגיים, קונספירציות, מהפכות וחברות ענק, ונחשב לאבן דרך בתולדות משחקי המחשב. עכשיו, בשנת 2011, יוצא המשחק השלישי בסדרה, Deus Ex: Human Revolution, שמתרחש דווקא 25 שנה לפני המשחק הראשון.

 

גיבור המשחק הנוכחי הוא אדם ג'נסן, שוטר ימ"מ לשעבר העובד כראש האבטחה בסריף, החברה המובילה בעולם בתחום הסייברנטיקה – השילוב בין אדם ומכונה. בתחילת המשחק, קבוצה של שכירי חרב פורצים למשרדי סריף, רוצחים את רוב המדענים ופוצעים את ג'נסן אנושות. הגיבור יתעורר כסייבורג, ויצא לחקור את הקנוניה העומדת מאחורי המתקפה הקטלנית.

 

דאוס אקס הוא משחק פעולה/תפקידים. בדומה לסדרת Mass Effect, הוא מלביש על משחקיות הפעולה הקלאסית אלמנטים הכוללים עלילה עשירה, נקודות ניסיון, שדרוג דמות הגיבור עם כוחות חדשים ומשימות צדדיות.

 

ג'נסן משדרג את עצמו על ידי צבירת "פרקסיס", תוכנה ביולוגית המאפשרת לו לממש את הפוטנציאל הטמון בשדרוגים הסייברנטיים, ומסייעת לו לבנות דמות שחקן ייחודית. הוא יכול להפוך לבלתי נראה, להרים מטענים כבדים במיוחד, לראות דרך קירות ולנפצם, לנשום גז רעיל ועוד. אך למרות יכולותיו, מתחת לכסות הוא עדיין נשאר בן אנוש פגיע.

 

במקרים רבים, הפתרון החכם ביותר הוא דווקא להתגנב - בדומה למשחקים כמו Thief או Metal Gear. בחלק מהמקומות אפילו תקבלו בונוסים את תצליחו להשלים את המשימה בהצלחה בלי שאף אויב הבחין בכם.

 

דאוס אקס. אקשן עם עלילה עשירה דאוס אקס. אקשן עם עלילה עשירה

 

משחק עם פיצול אישיות

 

יש הרבה יתרונות לדאוס אקס, אבל נפתח דווקא בבעיה המרכזית של המשחק: השילוב המעט לא טבעי הזה בין ז'אנרי הפעולה והתפקידים יוצר משחק שלא מממש את מלוא הפוטנציאל של אף אחד מהז'אנרים. בסופו של דבר, דאוס אקס סובל מפיצול אישיות בלא מעט מקומות.

 

כך, למשל, האינטליגנציה המלאכותית, שבמקרים רבים היא דווקא מרשימה מאוד. האויבים יחפשו אתכם בצורה שיטתית ומסודרת, יבחינו בשינויים קטנים בסביבה, יביעו דאגה אם לא יראו את חבריהם, והם אף יודעים לאגף ולעבוד ביחד. אבל במקרים אחרים האויב יתנהג ככסיל גמור - נסו להתקיף את האויב מבעד למפתן דלת, תעלת אוויר או חור בקיר ותראו כיצד המחשב פשוט אינו יודע להתמודד עמכם.

 

קרבות ה"בוסים" במשחק הם עוד דוגמה מובהקת לפיצול אישיות – לאחר עשרות שלבים שבהם המשחק מעודד אתכם למצוא את סגנונכם האישי, דאוס אקס יזרוק אתכם לקרבות בוס קשים, ארוכים ומשעממים במיוחד, המיועדים דווקא לשחקנים שבנו דמות קרבית במיוחד ואספו את הציוד המתאים.

 

מבחינת משחקיות התפקידים, לדאוס אקס החדש פשוט אין את כמות התוכן שאנו מצפים לראות. יש בסך הכל כ-10 משימות צד בכל המשחק, והממשק עצמו מאוד מסורבל, ובבירור תוכנן דוווקא לקונסולות משחקים. בסך הכל, תוכלו להיחשף לכל התוכן במהלך משחק אחד - בניגוד למשחקים אחרים בסדרה, ולהבטחות המפתחים. בהתחשב בכך שכולו, כולל משימות הצד, יקח לכם ככל היותר 30 שעות, זה די מאכזב למשחק הנושא שם מכובד כל כך.

 

האויבים לרוב חכמים - אך לפעמים נוהגים בטיפשות גמורה האויבים לרוב חכמים - אך לפעמים נוהגים בטיפשות גמורה

 

העולם ב-2027

 

למרות הבעיות, למשחק יש גם צדדים חיוביים רבים, שמאפילים על מגרעותיו. אחד הבולטים בהם הוא מפת העולם המורכבת שלו: רוב משחקי התפקידים המודרניים נוטים לסבול ממפות קטנות, עמוסות ולא מציאותיות במיוחד. לעומת חלק ממתחריו, דאוס אקס מאוד משתדל ליצור עולמות מציאותיים, יפיפיים וריאליסטיים.

 

התוצאה הסופית היא בהחלט מרשימה, והשלבים האורבניים והתעשייתיים יוצרים תחושה של חללים שבהם אנשים חיים ופועלים. המשרדים עמוסים בזבל, לכלוך וכתמי קפה, יחד עם מאות אימיילים שאותם ניתן לקרוא במחשבים הפזורים ברחבי המשחק. גם השיחות בין הדמויות ברחוב ואפילו העיתונים והספרים הדיגיטליים נוצרת תחושה של עולם אמיתי ומדכא במיוחד.

 

עלילת המשחק עצמה מצוינת. בלי לחשוף יותר מדי, במהלך דאוס אקס תטיילו ברחבי העולם ותפגשו מספר דמויות מרתקות. המשחק יודע איך להפוך גם את המרצחים הגדולים ביותר לדמויות מאוד אנושיות שניתן להזדהות איתן, ובכמה מקרים אף דורש ממכם לנסות להציל ולהבין אותן. השיחות החשובות והמרכזיות הן מעין "מיני משחק", שבו עליכם לנתב את השיחה לכיוון הנכון.

 

אבל גם כאן המשחק מרים את ראשו הסכיזופרני. הדמויות הכתובות היטב הן קונטרסט חזק במיוחד לדמות הראשית עצמה, של אדם ג'נסן. למרות הנסיונות להאניש את ג'נסן היתום, בעל הזכרונות הקשים מתקופתו במשטרה, לבסוף מתקבלת דמות שטוחה למדי, וחבל.

 

המנוע הגרפי של דאוס אקס מרשים מאוד וכולל אפקטים מצוינים של הצללה וחלקיקים. המשחק נראה נפלא, ורץ בלי גמגומים גם ברמות הפירוט הגבוהות ביותר. זמני הטעינה הם קצרים ולא בעייתים, ובסך הכל לא הבחנו בהרבה באגים או גליצ'ים מוזרים במנוע הגרפי או הפיזיקלי – או לפחות לא יותר מהמקובל ברוב משחקי הפעולה. גם פס הקול האלקטרוני במשחק מבצע את העבודה, אבל כמעט ואינו מורגש או ייחודי. הדיבוב במשחק מצוין ברובו, אבל כולל כמה סצנות בעייתיות, שצורמות בגלל הפער בינן ובין שאר המשחק.

 

עולמות יפים וריאליסטיים עולמות יפים וריאליסטיים

 

השורה התחתונה

 

דאוס אקס אינו משחק מושלם, רחוק מכך. זהו משחק שלא מצליח לממש את כל הפוטנציאל שלו ושלא מצליח לעמוד ביעדים שהציב לעצמו. אבל בסופו של דבר הוא טוב יותר מקודמו, ולא רק ממנו - אלא גם מרבים מהמשחקים האחרונים בז'אנר.

 

המשחק כתוב טוב יותר, מציג ערכי הפקה גבוהים בהרבה, ומצליח ליצור דמויות, מקומות ועולם מרתק שנדיר לפגוש במשחקים. זהו משחק שיגרום לכם לחשוב ויגרום לכם להרגיש. מדובר במועמד ברור לתואר "משחק השנה", ואם המצב לא ישתנה בצורה משמעותית, הוא יהיה גם הזוכה שאנחנו נבחר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x