"ויקיפדיה באה מאהבה"
ג'ימי וולס רוצה לשמור על האנציקלופדיה המקוונת והפתוחה שהקים כמקור למידע איכותי, אבל לא חדשותי. את ההצלחה שלה הוא שואף לתרגם גם לערבית, מעריך שהיא תחולל מהפכות במדינות מתפתחות ומעדיף שתישאר נקייה מפרסומות
הכוח המדהים של ויקיפדיה כמקור מידע בא לידי ביטוי השבוע בישראל בדרך עצובה. האתר הראשון שדיווח על ההתאבדות של איש מכבי תל אביב בכדורסל מוני פנאן היה הגרסה העברית של ויקיפדיה. לא אחד מאתרי החדשות המיומנים, אלא אתר שכל עדכון בו נעשה על ידי גולשים מתנדבים.
ויקיפדיה היא כבר מזמן יעד מועדף בכל פעם שרוצים לבדוק מידע או ללמוד על משהו. אבל אירועים שהתרחשו לאחרונה, כמו מותו של מייקל ג'קסון או התאבדותו של פנאן, הפכו את האנציקלופדיה החופשית גם לאתר שמוסר דיווחים חדשותיים. מייסד האנציקלופדיה וראש קרן ויקימדיה, ג'ימי (ג'ימבו) וולס, שמתארח בישראל במסגרת ועידת הנשיא השנייה שנערכת בבנייני האומה בירושלים, אומר בראיון ל"כלכליסט" שמדובר בתהליך שלילי ביותר - ושצריך לעצור אותו.
ג'ימי וולס בוועידת הנשיא. "לעורכי ויקיפדיה יש עניין עמוק בעובדות" צילום: סיון פרג'
"אנחנו מנסים למנוע דברים כאלה. אנחנו לא חושבים שוויקיפדיה זה המקום לדווח על חדשות. אנשים אמורים לקבל מידע איכותי, ולא דיווח חדשותי. קיבלנו ביקורת בנושא כשמייקל ג'קסון מת. מנהלי האתר של ויקיפדיה באנגלית מאוד נזהרו, כי היו הרבה שמועות מאתרי רכילות והם לא חשבו שמדובר במשהו מוצק ואיכותי. רק כשהיה להם מקור טוב מעיתון אמיתי, הם אפשרו לעדכן את הערך. זו היתה החלטה נכונה, כי אנחנו אנציקלופדיה, לא עיתון".
איך אתם מונעים את זה?
"הקהילה של האתר עוקבת אחרי הערכים ואם מועלה מידע ללא מקור התייחסות, הם ימחקו אותו. בערכים בעלי פרופיל גבוה ניתן למנוע שינויים. בקרוב אף תיכנס תכונה חדשה שתאפשר לסמן שינויים, כך שאם מישהו לא מוכר ביצע שינוי, מישהו אחר צריך לעבור עליו עד שהשינוי יופיע בערך. אבל הכלי העיקרי הוא חינוך, להגיד למשתמשים לפרסם חדשות מתפרצות בבלוג שלהם או בטוויטר, כי ויקיפדיה היא לא המקום בשביל זה".
רק קבוצה קטנה של אנשים מעדכנת
חלק גדול מהערכים מתוחזק על ידי קליקה קטנה של משתמשים, ולמשתמשים חיצוניים קשה לבצע שינויים או להכניס ערכים חדשים.
"אנחנו די בטוחים שזה לא נכון. הקהילה מודעת לכך שיש תפיסה כזו, ואנחנו מנסים לפעול נגדה בצורה פעילה. הקהילה צריכה לקבל ולהאיר פנים לחברים חדשים. אבל הבעיה היא שלפעמים משתמשים כאלה, שלא מכירים את ויקיפדיה, מעלים מידע מאוד סובייקטיבי, למשל כדי לקדם את החברה שלהם, והם כועסים אם אנחנו לא מאפשרים להם לעשות את זה. אני מקווה שאנו עדינים במקרים כאלה, אסור למחוק את המידע, אלא לדבר איתם ולהגיד להם 'זה לא מידע שמתאים לוויקיפדיה, בואו נעבוד ביחד כדי לשפר אותו".
על התפיסה המקובלת, שלפיה את ויקיפדיה עורכים כולם בתהליך שמכונה "חוכמת ההמונים", וולס אומר שהיא אינה נכונה בהכרח. "כשאנשים מדברים על חוכמת ההמונים, הם מדמיינים מין אינטליגנציה קולקטיבית מיסטית. כביכול מיליון אנשים עובדים יחד, כל אחד מוסיף משפט, וכך נבנית האנציקלופדיה. אבל האמת היא שחלק גדול מהשינויים בוויקיפדיה נעשה בידי קבוצה קטנה של אנשים. מדובר בכ־2,000 בני אדם בגרסה האנגלית, כשבכל שפה יש קבוצה קטנה נוספת של עורכים מובילים. אלה אנשים מאוד שונים באופיים מבלוגרים. בלוגרים אוהבים להביע את הפרספקטיבה האישית שלהם על העולם, לעורכי ויקיפדיה יש עניין עמוק בעובדות".
האהבה זה מה שחשוב
כמה עולה להפעיל את ויקיפדיה?
"התקציב של הקרן היה 7 מיליון דולר בשנה האחרונה. הכסף מגיע מתרומות, וכך גם רוחב הפס. כמובן גם שחברי קהילת ויקיפדיה כותבים ועורכים בהתנדבות. יש לנו עלויות תפעוליות מאוד נמוכות, בהשוואה לאתרים אחרים".
למה בעצם אנשים מוכנים לתרום מזמנם ומכישרונם לאנציקלופדיה?
"אהבה. אנשים טכנולוגיים לא נוהגים לדבר הרבה על ענייני אהבה, אבל לאהבה יש חלק חשוב בוויקיפדיה. בזכות האהבה אנשים מוכנים לשים בצד הרבה ויכוחים אישיים ולהתפשר כדי לעשות את העבודה שצריכה להיעשות".
הערך שעוסק במלחמה בין לבנון לישראל, "Lebanon War 2006", נערך שוב ושוב אלפי פעמים. זו רק דוגמה אחת למלחמות העריכה המתרחשות במאות ערכים הנוגעים לסכסוך הישראלי־ערבי. מהי עמדת ויקיפדיה בעניין?
"יש לנו מדיניות מאוד חזקה של ניטרליות. לפעמים אני מציע לאנשים שמתוסכלים מרוב מלחמות עריכה לחשוב על בני אדם שחיים בלי גישה למי שתייה, לחינוך, ואיך העבודה שלנו בוויקיפדיה יכולה לעזור לבני האדם האלו. זה שם את כל הוויכוחים בפרספקטיבה.
"המטרה שלנו היא לספק את נקודות ההשקפה השונות בכל ערך. בנושאים בעייתיים כמו ישראל ופלסטין אנחנו מנסים להציג את העמדות של כל השחקנים הרלבנטיים. יש לי אמונה עמוקה באפשרות של ניטרליות אבל זה קשה, זה דורש הרבה מאמץ והרבה תשוקה להציג את העובדות כמו שהן במציאות. הרעיון הבסיסי של ויקיפדיה הוא לבטוח באנשים שיעשו את הדבר הנכון, ואז לבטוח בהם עוד יותר, הכי הרבה שאפשר, לבטוח עד שהראש שלך כואב ואתה מפחד שהם ישברו משהו. וזה מה שעובד".
יש טענות שלפיהן בערכים עם רלבנטיות פוליטית, ההשקפה השולטת בוויקיפדיה היא ההשקפה השולטת בקונצנזוס האמריקאי.
"אני לא חושב שזה נכון. ויקיפדיה באנגלית מפגישה אנשים שונים מכל העולם, שמקיימים דיון שבדרך כלל נשאר רגוע. בני אדם צריכים להיות מסוגלים לשנות את דעתם. בנקודה מסוימת תמכתי במלחמה בעיראק, אבל אז הציגו בפניי עובדות חדשות ושיניתי את דעתי. אנשים צריכים להיות מסוגלים לעשות את זה, ואם מסתכלים על הדיונים הפנימיים בערכים בוויקיפדיה, רואים את זה קורה".
אמרת פעם שצריך להוריד חמש נקודות מהציון של סטודנט שמשתמש בוויקיפדיה כמקור בעבודה אוניברסיטאית. זו עדיין השקפתך?
"כן, ואני לא סבור שהיא תשתנה בעתיד. אבל זה נכון גם לבריטניקה. השימוש הנכון באנציקלופדיה באוניברסיטה הוא כרקע בלבד, לא כמקור".
ומה לגבי ההשוואה לבריטניקה?
"ויקיפדיה יותר חזקה מבריטניקה בדברים מסוימים ויותר חלשה בדברים אחרים: יש הרבה יותר ערכים בוויקיפדיה, וביותר שפות. הסגנון של חלק מהמאמרים בוויקיפדיה לא טוב, במיוחד במאמרים שעברו עריכה כבדה".
ויקיפדיה היא אחת מעשרת האתרים הפופולריים ביותר. האם יש גבול לגודל שהיא יכולה להגיע אליו תוך הסתמכות על מתנדבים, ללא הכנסה מפרסום?
"אני מתנגד לפרסום בוויקיפדיה, אבל אני לא מהמתנגדים החריפים. מעולם לא אמרנו 'לעולם לא' לפרסום, כי אנחנו רוצים להשאיר את האופציה פתוחה. אבל אנחנו רוצים להישאר פלטפורמה מיוחדת, שכולנו יכולים להיות גאים בה, וייתכן - לא בטוח - שפרסום יפגע בפלטפורמה הזו".
אדם חי נפגע יותר
וולס גאה במיוחד בחברה שהקים, ויקיה, שמפעילה פלטפורמה חינמית לאירוח קהילות העוסקות בנושאים מגוונים, ומתבססת על הכנסות מפרסום. "יש לנו 20 אלף קהילות פעילות, עם 5%–6% גידול בחודש. לאחרונה הפכנו לאחד ממאה האתרים הכי פופולריים, והחודש גם הצגנו רווחיות לראשונה. לדעתי בתוך כמה שנים המונח ויקיה יהיה מוכר מאוד".
איך אתה מרגיש לגבי הערך "ג'ימי וולס", שמכיל מידע רכילותי רב?
"מה שיש בערך בוויקיפדיה מבוסס על מידע שהופיע במדיה, ולפעמים המידע הזה שגוי. למשל, תאריך הלידה שלי כפי שהופיע שם היה לא מדויק. אבל המקור לתאריך הלידה היה הערך על אודותיי בבריטניקה, וגם שם התאריך היה שגוי. פניתי לבריטניקה ואמרתי להם שהתאריך שמופיע בתעודת הלידה וברישיון הנהיגה שלי שונה מהתאריך שמופיע אצלם. הם לא הסכימו לשנות את הערך אלא אם אשלח להם העתקים של המסמכים המקוריים. מובן שסירבתי לעשות זאת. למרבה המזל, עיתונאי אחד בדק את הפרטים ופרסם את התאריך החדש, וכך הערך בוויקיפדיה ובבריטניקה תוקן. כשאתה כותב על מישהו שחי לפני 2,000 שנה זה בסדר אם יש טעויות קטנות בהתחלה, זה חלק מהתהליך של כתיבת ערך. אבל אם זה אדם חי זה יכול לפגוע בו. לכן שינויים בערכים על אנשים חיים דורשים אישור של משתמש ותיק יותר".
מה העתיד של ויקיפדיה?
"להגיע למקומות שבהם היא עדיין לא זמינה. בתוך כחמש עד עשר שנים נראה שינויים רדיקליים בחברות שרמת הנגישות שלהן לרשת עדיין נמוכה. למשל, מספר
הספרים שמתורגמים כל שנה לערבית הוא נמוך יחסית. גם אין, למיטב ידיעתי, אנציקלופדיה ערבית מקיפה. אם נצליח ליצור ויקיפדיה ערבית מקיפה ואמינה, זה יהיה רב ערך. אפריקה היא עוד דוגמה: רמת הנגישות שם לרשת עדיין נמוכה, אבל זה משתנה. ברגע שהאינטרנט בכלל וויקיפדיה בפרט יהיו זמינים במקומות האלו, יתרחשו שינויים מהפכניים. אם מישהו אומר, 'אל תיקח חיסון לשפעת, זה מסוכן', ויש לך מקום אמין לבדוק בשפה שלך אם זה נכון או לא, זה רב ערך. אם מנהיג פוליטי משתמש ברטוריקה רדיקלית ואתה יכול לבדוק בקלות את העובדות שהוא מסתמך עליהן, זה רב ערך".
ולסיום, השאלה הכי חשובה: איך צריך לבטא את המילה ויקיפדיה?
"אני לא בטוח בעצמי. אני מטייל בכל העולם ובכל מקום מבטאים את זה בצורה אחרת. צורת הביטוי הכי מעניינת שנתקלתי בה היא בסין, שם אומרים 'וִיקיבַּייֶה', כי בייקה זה אנציקלופדיה בסינית".
