כולנו בהיי: מבט משמח על ההייטק הישראלי

1. אימפריית מחקר ופיתוח

הידע הטכנולוגי הישראלי והמוחות המקומיים גרמו לרוב חברות הטכנולוגיה הגדולות להחזיק כאן מרכזי פיתוח. מאינטל ויבמ עד HP ומיקרוסופט, השורה התחתונה היא שמתוך עשר חברות הטכנולוגיה שמעסיקות הכי הרבה ישראלים בארץ, שש הן בעצם מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, שאחראים על לא מעט פיתוחים פורצי דרך (הפנטיום, למשל, ראו סעיף 33).

2. ICQ

נכון, תוכנות המסנג'ר של מיקרוסופט ויאהו מזמן יותר פופולריות ממנה, אבל תוכנת המסרים המיידיים ICQ שפיתחה חבורת מיראביליס הגדירה את החלום, ויצרה את המשוואה "גיקים פרועי שיער שעושים משהו מגניב = אקזיט מטורף".

icq. הגדירה את החלום

3. פיירוול

גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר ייסדו את צ'קפוינט ב־1993, כשהווירוסים ברשת רק סיימו לינוק, אבל השכילו להבין את גודל האיום. ה־Firewall שלהם, שמגן על המחשבים, נחרת מבחינתנו כשומר הסף הראשון של האינטרנט.

4. אנרגיה סולרית

הפיזיקאי פרופ' צבי תבור המציא בשנות השבעים את דוד השמש המודרני. ההמצאה, שכבשה 95% מהבתים בארץ, הולידה תעשיית אנרגיה סולרית שלמה וגם ארכיטקטורה אורבנית ייחודית.

5. התפלה

אמנם כוויית היתה המתפילה הראשונה, אך טכנולוגיית ההתפלה החלוצית של אלכנסדר זרחין היא שנהפכה למובילה עולמית. חברת IDE שייסד - כיום בבעלות כיל ודלק - כבר התקינה 27 מפעלי התפלה בעולם. עוד טכנולוגיה שיוצאה בהצלחה אך יושמה בארץ באופן מקרטע ביותר.

6. יזמים סדרתיים

שמעון אקהויז, דוידי גילה, משה ינאי, גידי ברק, בני שניידר, גיורא ירון, שלמה טובול ועוד כמה עשרות, הוכיחו שיזם אמיתי לא סתם לוקח את הכסף ובורח. הוא חוזר לקחת עוד, ובדרך יוצר להייטק הישראלי את התדמית הדינמית ביותר בעולם.

7. מחשב מולקולרי

פרופ' אהוד שפירא וחבריו ממכון ויצמן ומהטכניון פיתחו את המחשב הננו־מולקולרי הראשון בעולם - טיפת נוזל שקוף, שבתוכה מיליון מולקולות שעסוקות בחישובים. ברור.

8. WiMAX

לפיתוח המוצלח שמספק חיבור אלחוטי רחב פס למקומות שבהם אי אפשר להקים תשתית של אינטרנט בכבלים אחראית אלווריון הישראלית. אלחוטי זה אחי.

9. אנטי־וירוס

הצורך להילחם בווירוס מחשבים שהשתולל במעבדות האוניברסיטה העברית ב־1998 הוליד את האנטי־וירוס הציוני הראשון, ובין הראשונים בעולם. צעד ראשון בדרך להפיכת ישראל בשנות התשעים למעצמת אנטי־וירוסים.

10. מסכי מגע

הסטארט־אפ הישראלי N-trig היה מהראשונים בעולם שהימרו בגדול על מסכי מגע עם מולטי־טאץ'. שורה של הסכמי ייצור מסכים עבור דל, HP ואינטל, וחיבוק חם מכיוון מיקרוסופט שהבטיחה לשלב את הטכנולוגיה במערכת ההפעלה העתידית שלה, מאפשרת לאנטריג להיות הישראלית היחידה שמדברת על הנפקה.

מסך מגע של מיקרוסופט. חיבוק חם לאנטריג הישראלית צילום: בלומברג

11. בבילון

היא מתרגמת ל־75 שפות בלחיצת עכבר ומשמשת יותר מ־40 מיליון משתמשים בכל העולם. Babylon היא אולי לא חברת התוכנה המכניסה בעולם, אבל המוצר שלה הוא אחת ההברקות הגדולות ביותר של נציגינו באינטרנט.

12. גיטר הירו

כל מי שמצא עצמו מחזיק בשנתיים האחרונות גיטרת פלסטיק, עומד מול הטלוויזיה ונותן בראש, חייב את החוויה הזו לערן אגוזי - ישראלי לשעבר, שותף לפיתוח Guitar Hero, שבשנה שעברה כיכב ברשימת מאה המשפיעים של "טיים".

13. חלום היזמות

החלום להיות "יזם הייטק מצליח" מתגשם לעתים נדירות לעומת רוב חלומות הקריירה האחרים. אבל הבטחת המיליונים הזו מניעה את התעשייה כאן כבר יותר מ־15 שנה.

14. 8200

סטארט־אפ: ניקח את מיטב המוחות של בוגרי התיכון, נשלם להם 400 שקל בחודש במשך שלוש שנים, נקבל יחידת עילית שתשמור על העליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל, ונשלח אותם לאזרחות לעשות מיליונים. אקזיט.

15. VoIP

ווקלטק הישראלית, שהקימו אלון כהן ואלון רמתי, המציאה את טכנולוגיית ה־VoIP, המאפשרת שיחות קוליות על גבי רשת האינטרנט יותר מעשור לפני שנהפכה לסטנדרט. ההמשך העסקי פחות מרנין, אבל הטעם המתוק של שיחת החינם הראשונה נשאר לנצח.

16. כרומטיס

לאקזיט הגדול בהיסטוריה של ישראל קראו חברת כרומטיס, שפיתחה מוצרי תקשורת אופטית. בשנת 2000, רגע לפני ההתרסקות, לוסנט שילמה בעבורה 4.8 מיליארד דולר. שנה אחר כך נסגרה החברה, אבל למייסדים שגרפו מאות מיליונים, אורני פטרושקה ורפי גידרון, זה כבר לא שינה הרבה.

האנלייזר צילום: מיכאל קרמר

17. האנלייזר

אהוד טננבאום, סלבריטי־האקר ישראלי הידוע כ"אנלייזר", זכה ל־15 דקות התהילה שלו ב־1998, כשנתפס על ידי ה־FBI אחרי שפרץ את מערכות האבטחה הטובות בעולם של מחשבי הפנטגון, נאס"א והצבא האמריקאי. אלא שהסיפור שהסעיר את דמיונם של מאות עיתונאים הסתיים כנראה בעליבות, בהונאת אשראי בקנדה, לפי החשד.

18. שפת האינטרנט

שפת התכנות PHP מילאה תפקיד חשוב בהפיכת הרשת מאוסף טקסטים למקום דינמי ואינטראקטיבי, והיא משמשת היום כשליש מאתרי האינטרנט בעולם - כולל ויקיפדיה ופייסבוק. היא הומצאה בדנמרק, אבל נהפכה לשפה פופולרית רק בזכות הפיתוחים של אנדי גוטמנס וזאב סורסקי מהטכניון.

19. דלק מאצות

ד"ר יצחק ברזין, יוצא אוניברסיטת בן־גוריון, הקים בתחילת המילניום את Green Fuel, המפתחת שיטה לשימוש באצות כמקור אנרגיה. מבריק: גם המיקרו־אורגניזם המהיר ביותר בהתפתחותו בעולם, גם שואב פחמן דו־חמצני ומסייע לניקיון האוויר, וגם אינו גדל על חשבון שטח מחיה של אחרים על פני האדמה. מספיק כדי להכניס את ברזין ב־2008 לרשימת מאה המשפיעים של "טיים".

20. אלגוריתם למפל־זיו

דחיסת חומר דיגיטלי כדי לצמצם את הנפח שלו נהפכה לחיונית במיוחד בעידן האינטרנט. רבות מהשיטות המוכרות כיום, מתמונות בפורמט GIF ועד קובצי ZIP, מבוססות על אלגוריתם דחיסה מהפכני שהומצא ב־1977 על ידי אברהם למפל ויעקב זיו מהטכניון.

21. טוקבקים

קיים בכל העולם, אבל רק בישראל זנב הטוקבקים נהפך לחלק אינטגרלי מכל ידיעה ואינדיקציה למידת הפופולריות שלה. האחריות, לטוב ולרע, היא של ynet ונענע, שהנהיגו את ה"כנסו כנסו" וה"אחד שיודע" בתחילת העשור.

22. מעצמת אחסון

תחום האחסון (Storage), התשתית שעליה שמורים הררי המידע ברשת, אינו מהסקסיים שבענף הטכנולוגיה, אך ישראל תופסת בו מקום של כבוד: ב־2008 רכשה יבמ שלושה סטארט־אפים בתחום, XIV, Dilligent ו־FilesX, תמורת כ־500 מיליון דולר בסך הכל. ענקית האיחסון EMC רכשה ארבע חברות ישראליות - Kashya, Proactivity ,Illuminator ו־N-Layers. ועדיין, יש מקום לכולם.

23. משחקי רשת

אוברון (Oberon) הישראלית היא אחת המובילות העולמיות בתחום יצירת והפצת משחקי קז'ואל ברשת, והיא מנהלת את אתרי המשחקים של חברות ענק כגון מיקרוסופט, מייספייס, ורייזון וקומקאסט.

24. שיחות חינם בסלולר

מבין מייסדי ICQ, היחיד שהקים חברה ומנהל אותה עד היום הוא אבי שכטר, מנכ"ל פרינג. Fring היתה הראשונה שהצליחה לשרבב את התוכנה לשיחות חינם בסלולר שפיתחה לחנות התוכנות של אפל. עם הגב של יוסי ורדי (ראו 25), היא ממשיכה לצרף 400 אלף משתמשים מדי חודש, ומאפשרת לבעלי סלולריים לשוחח בחינם, ובאמצעות יישומים כגון פייסבוק, טוויטר וסקייפ.

25. יוסי ורדי

אם הוא לא היה ממציא את עצמו, מפתח וממתג, היינו נאלצים להמציא אחד כזה בעצמנו.

שי אגסי צילום: אוראל כהן

26. שי אגסי

אם הוא לא היה ממציא את עצמו, מפתח וממתג, היינו נאלצים להמציא אחד כזה בעצמנו.

27. Answers.com

לאור חזונו של יצחק לבנון האגדי, "על כל שאלה תשובה", ביקש היזם הירושלמי בוב רוזנשיין לבנות אתר שיודע הכל, בזמן אמת. ב־Answers.com אפשר למצוא תשובה לכל שאלה כמעט, באמצעות שילוב מקורות מידע כגון ויקיפדיה, בריטניקה, מילונים וספריות אוניברסיטה. האתר הירושלמי היה הצומח ביותר בארצות הברית בדצמבר האחרון, עם 17 מיליון משתמשים בחודש.

28. מצלמה בתוך הגוף

גיוון אימג'ינג מיקנעם היא חלוצה עולמית בפיתוח מצלמות זעירות המשייטות בתוך גוף האדם באופן חופשי ומשדרות צילומים החוצה. כל מי שחייב איבחון פנימי, בעיקר במעיים, יכול ליהנות מחוויית האבחון הייחודית של הגלולה המצלמת של גיוון - אחת מההצלחות במסחור טכנולוגיה צבאית שמקורה ברפא"ל.

דיסק און קי צילום: shutterstock

29. דיסק און קי

בשנת 2000 הציגה M-Systems של דב מורן אביזר משונה, שהתחבר לכניסת ה־USB במחשב ואפשר לשמור קבצים על רכיב הזיכרון שהוטמע בו. החברה קראה לו Disk On Key, ומאז השאר היסטוריה עמוסת חיקויים של אביזר חובה בחגורת כל גיק ואיש שיווק בדרכו ללקוח.

30. בקרת נהיגה

מובייל איי הישראלית, שהוקמה ב־1999, פיתחה מערכת מיוחדת המותקנת במכוניות, שמנתחת ומתריעה מפני מפגעים בזמן נהיגה ומאפשרת שפע פעולות אוטומטיות להגברת הבטיחות. עם לקוחותיה של Mobil-Eye נמנות יצרניות הרכב ב.מ.וו, וולבו וג'נרל מוטורס.

31. הימורים ברשת

אף מדינה בעולם לא השפיעה על תעשיית ההימורים באינטרנט יותר מישראל. אמפייר און ליין, 888 ו־PlayTech הן רק כמה דוגמאות לחברות שהשפיעו באופן דרמטי על תעשיית ההימורים כולה. כולן נוסדו בידי ישראלים, גם אם פועלות (או פעלו) ממדינות שהחוקים בהן מתירניים יותר.

32. המכולת של מיקרוסופט

מיקרוסופט היא הרוכשת הסדרתית העקבית ביותר של חברות בישראל. לא פחות מ־11 חברות, מ־WebAppoint ב־2000 ועד 3DV לפני כחודש נרכשו על ידה. ב־2006 אף הצהירה על הגברת מחויבותה להייטק הישראלי כשמינתה את משה ליכטמן, סגן נשיא במיקרוסופט, למנהל הפעילות של מרכזי הפיתוח שלה בארץ.

חברות הענק הבינלאומיות הפכו את ישראל לסופרמרקט טכנולוגי. מיקרוסופט רכשה כאן 11 חברות טכנולוגיה, סיסקו רכשה תשע, יבמ קנתה חמש, אינטל, HP ו־EMC לקחו ארבע כל אחת.

33. פנטיום MMX וסנטרינו

מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל אחראיים למעבד הפנטיום MMX ולהמצאת קונספט ה־Centrino - מעבד לניידים בעידן התקשורת האלחוטית, שכבש כמעט את כל מעבדי אינטל למחשבים כאלה. אינסייד.

34. אקזיטים

ישראל היא סופרמרקט טכנולוגי ענקי. לא פחות מ־850 חברות הייטק ישראליות נרכשו, מוזגו או הונפקו מאז שנת 2000, בעסקאות שהזרימו עשרות מיליארדים ליזמים מאושרים (ראו סעיף 6) ולשרי אוצר ורודים מנחת.

35. תא קולי

קומברס אחראית לאחד הפיתוחים המשמעותיים בעולם הטכנולוגי: הקלטה דיגיטלית של קול, כלומר משיבון דיגיטלי. חברת אפרת שהקימו בשנות ה־80 בועז משעלי, יחיעם ימיני וקובי אלכסנדר, נהפכה לקומברס, שליטת השוק בשלהי שנות התשעים. אלא שמאז עברו הרבה הודעות דיגיטליות בנהר המשיבונים, והחברה שקועה כיום בים של צרות, מאמריקה ועד נמיביה.

36. קופקסון

ענקית התרופות טבע היתה חברה של תרופות גנריות, עד שלפתחה הגיעה הקופקסון, תרופה לטיפול בטרשת נפוצה, פרי פיתוחם של שלושה מדענים ממכון ויצמן: מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבאום. כיום הקופקסון היא התרופה המובילה בעולם לטיפול במחלה. היא נמכרת ביותר ממיליארד דולר בשנה, והרבה בזכותה שווה טבע כ־40 מיליארד דולר.

37. טפטפות

שמחה וישעיהו בלאס, אב ובנו, חברו לקיבוץ חצרים ב־1966 והקימו את חברת נטפים, שפיתחה מערכת ממוחשבת להשקיה באמצעות טפטפות. כיום פועלת נטפים ביותר מ־30 מדינות, וקשה לדמיין את החקלאות העולמית בלי המצאת צינורות המים המטפטפים לפי הוראות מחשב מרחוק.

38. דפוס דיגיטלי

אפי ארזי ובני לנדא נחשבים לאבות המייסדים של תעשיית הדפוס הדיגיטלי בישראל, שאחראית למהפכה העולמית בתחום. ארזי הקים את סאיטקס, לנדא את אינדיגו, שהציגה את מכונת הדפוס הדיגיטלית הראשונה בעולם. לאחר הרבה תלאות מוזגו שתיהן ל־HP, הדפיסו הרבה מיליונים למייסדיהן וגוועו אל הנצח.

מפעל אינדיגו HP. מהפכה עולמית מקריית גת צילום: אוראל כהן

39. החץ

הגרסה המעודכנת של החץ הישראלי, שניסוי מוצלח בה בוצע לפני כמה שבועות, היא גם מערכת ההגנה נגד טילים הטובה בעולם, גם אמצעי להשפלת אחמדינג'אד, וגם מכשיר להזקרת המורל הלאומי בעתות שפיפות. לא ברור מה הכי חשוב.

40. ויצק

אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם נבנה במכון ויצמן ב־1954. השם "ויצק" הוא ראשי התיבות של Weizmann Automatic Calculator. ב־2006 בחרה בו האגודה האמריקאית להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ל"אבן דרך בהיסטוריה העולמית של המחשוב". גם ממשיכי דרכו במכון, "גולם א" ו"גולם ב", נחשבו לפורצי דרך.

41. עמנואל גולדברג

על רבות מהטכנולוגיות שבשימוש כוחות הביטחון כיום לעולם לא נשמע. לא מעט מהן מבוססות על תוכניותיו של חתן פרס ישראל עמנואל גולדברג. האיש, שבשנות העשרים ניהל את חברת המצלמות הגדולה בעולם ולאחר מכן נשבה בידי הנאצים, נהפך לממציא טכנולוגיות צילום רבות, ובהן הרפרודוקציה, טכניקות הדפסה בצבע והקטנת תמונות. על בסיס המעבדה שהקים קמה אל־אופ, שפיתחה את המשקפות לראיית לילה ומערכות נשק מונחה לייזר.

42. כנרת קרן

ד"ר כנרת קרן ופרופ' ארז בראון מצאו דרך לגשר בין אלקטרוניקה לביולוגיה באמצעות בניית טרנזיסטור ממולקולות DNA. בתהליך נוצר טרנזיסטור בבנייה עצמית, ללא התערבות אנושית - והנה עוד צעד קטן בדרך לרובוטים עם בינה אנושית.

43. אורמת

ב־1965, הרבה לפני שהמושג קלינטק נולד, חשבו בני הזוג יהודה ויהודית ברוניצקי על ניצול אנרגיה גאותרמית מבטן האדמה לייצור חשמל. כיום לחברה שלהם, אורמת, יותר מאלף טורבו־גנרטורים מסביב לעולם.

צילום: תעשייה האווירית

44. מל"ט

המטוס ללא טייס הראשון נבנה בגרמניה במלחמת העולם השנייה, אבל בהמשך נהפכה דווקא ישראל למעצמה בתחום. אלביט, אירונאוטיקס, רפאל והתעשייה האווירית מייצאות בגאווה עשרות מל"טים ומזל"טים מדי שנה.

45. תשלום מראש

קודם ישראל היתה מעצמת בילינג, אחר כך נהפכה גם ליצואנית מובילה של כרטיסי ה"פרה־פייד", המאפשרים לשלם בעבור שיחות הטלפון מראש. הלהיט החל עם הורים שהקצו לילדיהם זמן שיחה קבוע מראש, ותופס תאוצה כיום בזכות מדינות העולם השלישי — מנוע צמיחה גדול של חברות כגון קומברס ואמדוקס.

46. דניאל לוין

דניאל לוין נחשב בתחילת העשור לאחד הישראלים העשירים בעולם. ב־11 בספטמבר 2001, במטוס של אמריקן איירליינס, הוא נאבק עם אחד מחוטפי המטוס והתרסק עמו לתוך מרכז הסחר העולמי. לוין, בוגר סיירת מטכ"ל ודוקטור למדעי המחשב, היה מממציאי אלגוריתם לשיפור התעבורה ברשת, ששדרג את התקשורת בין המחשבים בעולם. החברה שייסד, אקמאי, משרתת לקוחות כגון מיקרוסופט, AOL וגוגל.

47. עדי שמיר

המתמטיקאי פרופ' עדי שמיר היה מראשוני המצפינים בעידן הדיגיטלי. 15 שנה לפני צ'קפוינט (ראו סעיף 3), היה שמיר ממייסדי ההצפנה הממוחשבת והניח במידה רבה את היסודות שעליהם מתבססת RSA, חברת אבטחת המידע הגדולה בעולם. הטכנולוגיה משולבת בדפדפני אקספלורר ובכרטיסים חכמים לזיהוי אנשים על ידי מערכות ביומטריות. הוא חתן פרס טיורינג, המקביל לנובל בתחום מדעי המחשב, ופרס ישראל.

48. ז'רגון

"המשקיעים הפעילו ראצ'ט, הבורד לחץ לקצץ את הברן רייט, נאלצנו לגייס בדאון ראונד אינטרנל ראונד כי אף משקיע לא רצה להגיע לדילושן. אז העברנו חצי מהפיתוח לאופשור, ובסוף הכל הלך לעזאזל ומכרנו את האיי.פי ב־100 אלף דולר". תרגום: המשקיעים הפעילו סעיף בחוזה שמסנדל את המייסדים מבחינת מחיר האחזקות שלהם, מועצת המנהלים לחצה לקצץ בקצב שריפת המזומנים, נאלצנו לגייס לפי שווי נמוך מהגיוס הקודם, ובגיוס פנימי (רק משקיעים קיימים השקיעו), כי אף משקיע לא רצה להגיע לדילול אחזקותיו. לכן העברנו חצי מהפיתוח למדינה אחרת ובסוף הכל הלך לעזאזל ומכרנו את הקניין הרוחני במאה אלף דולר.

49. מדינול

ב־1994 חשפה חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון את הסטנט הרפואי - קפיץ המוכנס לכלי דם ודואג שיתפקדו כראוי - ופתחה שוק חדש ועצום. יהודית וקובי ריכטר, בחוצפה ישראלית טיפוסית, החליטו לעשות משהו טוב יותר. בתוך כשנה פיתחו מתחרה זול ומוצלח בהרבה וכבשו כמעט שליש מהשוק בארה"ב. בסוף המעגל נסגר, ומדינול חתמה על הסכם שיתוף פעולה עמוק עם ג'ונסון אנד ג'ונסון.

50. שלמה בן חיים

הקרדיולוג פרופ' שלמה בן חיים הוא הפטרון הגדול והנחבא אל הכלים של תעשיית הציוד הרפואי בישראל. עם שותפו לשעבר לואיס פל היה אחראי לסדרה של שבעה אקזיטים, שהניבו לשניים רווח אישי של 500 מיליון דולר. הוא שהגשים את חלומה של תעשיית מדעי החיים המקומית כשהביא לכאן השקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, מדטרוניק וגאיידנט, ואיתנות המותג שלו הוכחה שוב לפני כשבוע, כשסגר קרן בת 125 מיליון דולר למימון חברות ציוד רפואי.

51. סופט אנד איזי

המצאה מסמרת שיער, על הגבול שבין הייטק לפחחות, הבטיחה בשנות השמונים להסיר בקלילות את שיער הרגליים של נשים ולייתר את השעווה והפינצטה. הפטנט של יאיר דר ושמעון יהב התבסס על קפיץ מעגלי שהסתובב במהירות, נע לאורך הרגל ותלש את השערות. ההצלחה היתה כמעט מיידית, מיליוני מכשירים נמכרו בארץ ובחו"ל והמפעל בקיבוץ הגושרים גלגל מחזור של 100 מיליון דולר. טעויות ניהול ואיבוד הפטנטים הרגו את ההצלחה, שכיום מנסה לשרוד תחת השם "אפיליידי".

52. דוידי גילה

באוסף מקרים ישראלי טיפוסי (טיול בדרום אמריקה, אלסקה, רכישת חברה קיקיונית במחיר מציאה ונסיעה לארה"ב כדי למכור את המוצר שהיא מפתחת), דוידי גילה הגה רעיון: משיבונים אלקטרוניים שמאחסנים את המידע על שבב במקום על קלטת. בתחילת שנות התשעים הוא הקים את DSPC, שפיתחה את הטכנולוגיה, ואחרי תשע שנים מכר אותה לאינטל ב־1.6 מיליארד דולר. מאז לכולנו יש בסלולרי יותר מדי הודעות חדשות, ואפס קלטת.

53. שתלים משופרים

בתחילת 2008 הצליח רופא השיניים אופיר פרומוביץ' להפתיע את כולם (כולל את שותפיו, שקראו על כך בעיתון) וביצע אקזיט של 95 מיליון דולר עם מכירת אלפא ביו לנובל ביוקייר, המובילה בעולם בתחומה. הפיתוח המרכזי של אלפא ביו, שתל דנטלי משופר, יופץ ביעילות שוויצית בכל העולם וייהפך כנראה לסטנדרט בתעשייה.

54. ישקר

גאווה ישראלית בשווי 4 מיליארד דולר: ישקר שהקים סטף ורטהיימר (והיום שייכת ברובה לוורן באפט) היא החברה המובילה בעולם בייצור כלי חיתוך ממתכת. מדובר בלואוטק שהוא הייטק: עם הלהבים שמייצרת החברה מייצרים למעשה כמעט את כל השבבים החשובים בתעשייה.

55. JDate

56. כולם רוצים תואר

או לפחות תעודה מג'ון ברייס.

57. זריקת מרץ לבורסה

ההצלחות הטכנולוגיות מצד אחד והעובדה שלהרבה יותר אנשים נהיה הרבה יותר כסף, שאותו הם רק חיפשו איפה להשקיע.

58. הניהול משתפר

השיעור שקיבלנו מהאמריקאים בניהול ניכר היום לא רק בהייטק. החיכוך הצמוד של אנשי התעשייה המקומית עם עמיתיהם בארה"ב לימד לא מעט ישראלים שיעור קצר בנימוסים והליכות.

59. שוויון בין המינים

כי למתכנת אין שום יתרון על מתכנתת.

60. רמת חיים

רמת החיים של מאות אלפי משפחות זינקה בעשור האחרון הודות לתעשיית ההייטק המקומית. גם היום, בשיא המשבר, מועסקים בתחום כ־170 אלף בני אדם. המשכורות הנאות בענף ייצור כוח קנייה ששדרג עוד מאות אלפי בעלי עסקים ונותני שירותים. רואי חשבון, עורכי דין, חברות תעופה, חברות השמה ומסעדנים מחכים כעת ש"הקטר של המשק" ישוב לדהור על הפסים.

61. אופטימיות

מכאן אפשר רק לעלות. 

בהכנת הכתבה השתתפו: גילעד נס, דורה קישיניבסקי, מאיר אורבך ואורן הוברמן