$
התעשייה

המבוקשים: מקצועות ההייטק ששומרים על ביקוש גבוה למרות המשבר

אפילו לאחר 5,000 מפוטרים, יש כמה תפקידים יוקרתיים שענף ההייטק מתקשה לאייש - וקומץ המאושרים שזוכים בהם ממשיך לחגוג עם משכורות עתק

אסף גלעד 12:4212.04.09

מדד מפוטרי ההייטק של "כלכליסט" מונה כבר יותר מ־5,000 עובדים שפוטרו מאז אוקטובר האחרון, תחילתו של גל הפיטורים הגדול. בארצות הברית המדדים השונים מבהילים לא פחות: הבלוג טק־קראנץ' מנה 320 אלף מפוטרי הייטק מאז אוגוסט, וחברת ההשמה האמריקאית Dice ספרה ירידה של 45% במספר המשרות הפנויות במרץ ו־40% בפברואר ובינואר (בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד).

 

אבל מתברר שאובדן העובדים אינו מקל על הענף באיוש המשרות המבוקשות: מספר לא מבוטל של משרות טכנולוגיות נותרות פנויות גם כעת, ובני המזל המאיישים אותן עשויים

אייל סלומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה. "הביקוש למהנדסים הוכפל בתוך רבעון" אייל סלומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה. "הביקוש למהנדסים הוכפל בתוך רבעון"

 לקבל שכר המאפיין גם את ימי הבועה. "כלכליסט" מגיש את המדריך המלא למקצועות ההייטק המבוקשים, גם בימי המשבר.

 

"מספרים לי שיש 5,000 מובטלים בהייטק, אבל איפה הם, ה־5,000 האלה?", שואל אוהד קריסטל, מנכ"ל חברת הסטארט־אפ אקווה (Aqua). אקווה מספקת שירותי תוכנה לכ־60 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, ובהן אינטל, ג'וניפר, אלקטל־לוסנט, RSA ו־ECI. החברה מעסיקה 30 עובדים, ובדצמבר פתח קריסטל כמה משרות מתכנתים - אבל אלו, הוא מספר, אינן מתאיישות, אף שהשכר בהן מגיע ל־22 אלף שקל בחודש, למועמדים בעלי שלוש שנות ניסיון. "בינתיים מי שעושה את העבודה הוא סמנכ"ל הפיתוח שלנו, אבל זה לא יכול להימשך כך", אומר קריסטל.

 

"העובדים נדבקים לכיסא"

 

כדי למצוא עובדים מפעיל קריסטל מאמצי איתור בפורומים וברשתות חברתיות כמו אתר ג'ובנט או רשת לינקדין (Linkedin) - האחרונה, מספר קריסטל, נהפכת לשדה וירטואלי הולך וגדל של נטוורקינג וחיפוש עבודה. "אחת התופעות החיוביות במשבר היא התחזקות הקהילה הווירטואלית", הוא אומר, אבל מודה שזה לא מספיק: לאחרונה הוא החליט לפנות לחברת השמה, שתגבה ממנו תשלום עבור גיוס המועמדים המתאימים.

פול צוקר. "הביקוש לאנשי מכירות בעלי רקע טכנולוגי לא נפגע" פול צוקר. "הביקוש לאנשי מכירות בעלי רקע טכנולוגי לא נפגע" צילום: בועז אופנהיים

 

אבל גם חברות ההשמה מדווחות על מצוקה בגיוס. "ההנחה היא שאלפי המפוטרים יציפו את השוק", אומרת פול צוקר, מנכ"לית קבוצת נישה, המתמחה בגיוס למקצועות ההייטק, ביוטק וקלינטק. "אבל ההד התקשורתי יצר תופעה הפוכה: עובדים נצמדים לעבודה ולא מחפשים עבודה חדשה במקביל. גם העובדים שהחלו לחפש עבודה בדיסקרטיות הפסיקו את התהליך. מעבר מחברה מבוססת לסטארט־אפ, אטרקטיבי ככל שיהיה, נתפס כמעשה מסוכן, אף על פי שכיום גם חברות גדולות אינן בסיס של יציבות".

 

צוקר מדווחת כי המקצועות המבוקשים ביותר בענף ההייטק מתחלקים לכמה תחומים: מקצועות השיווק והמכירות, ובעיקר בתחום האונליין, לצד תפקידי פיתוח בשכר נמוך יחסית. גם צמיחתה של תעשיית המכשור הרפואי יוצרת מקומות עבודה. "הביקוש לאנשי מכירות בעלי רקע טכנולוגי לא נפגע, ולעתים אף עלה", היא אומרת. "בגלל המשבר מרבית החברות מוותרות על תפקידי מטה, ובמקרים רבים גם על תפקידי פיתוח, כדי להגדיל את פעילות השיווק. הרי חברות ייצאו מהר יותר מהמשבר אם ימכרו יותר".

 

המבוקשים הבולטים הם מהנדסים צעירים, כאלה שלא צברו שנתיים של ניסיון. "ב־2008 הארגונים חיפשו מהנדסים מנוסים עם ניסיון רלבנטי בתחומים ייעודיים", אומר אייל סולומון, מנכ"ל חברת אתוסיה, המתמחה בגיוס להייטק ולביוטק. "הרבעון הראשון של 2009 הביא פתיחה של תקנים עבור מהנדסים צעירים, בעיקר בפיתוח תוכנה, שהביקוש להם הוכפל בתוך רבעון. השיקולים ברורים: השכר שלהם מאפשר לארגון לקבל תמורה אופטימלית לשכר המשולם. מהנדס צעיר מרוויח בממוצע 15 אלף שקל, אבל מהנדס בעל חמש שנות ניסיון מרוויח 25 אלף שקל לחודש".

 

מאה דולר לשעה

 

הביקוש הגבוה לאנשי מכירות בולט בתחומי התוכנה, הציוד הרפואי והציוד הצבאי והביטחוני, ובשווקים ספציפיים כמו רוסיה ואמריקה הלטינית, אבל הוא בולט במיוחד בתעשיית האונליין. "הביקוש המסורתי לעובדי פיתוח נחלש, ובמקומו רואים עלייה משמעותית בביקוש לאנשי שיווק אונליין", אומרת אורית נאור, מנכ"לית חברת ההשמה CPS.

 

ישראל, מסבירה נאור, נחשבת לחלוצה בתעשיית המשחקים וההימורים באינטרנט ובסלולר, וחברות ישראליות בתחום, כמו פלייטק, רנדום לוג'יק ואוברון, נהפכו לא רק לשם דבר בכל העולם, אלא גם למסלולי המראה לעובדי אונליין מיומנים. "אף על פי שהתדמית של האינטרנט נפגעה מהקשר לבועת הדוט.קום, דווקא כיום נחשבים קמפיינים שיווקיים באינטרנט ליעילים יותר", היא אומרת, "כיוון שהם בני מדידה, וכל פעולה בהם מיתרגמת למונחים של כסף בצורה קלה ומהירה".

 

נאור מחלקת את תחום השיווק באונליין לשלושה תפקידים עיקריים: אנשי אופטימיזציה, המכונים אנשי SEO, שתפקידם הוא לקדם אתרי אינטרנט במעלה הדירוג של מנועי חיפוש; קנייני מדיה, העוסקים ברכישת שטחי פרסום באינטרנט; ואנשי אפיליאייטס (שותפים מסחריים), שמביאים גולשים לאתר הלקוח על ידי חילופי לינקים. אנשי קידום אתרים מבוקשים על ידי כל מי שיש לו פעילות אונליין.

 

אנשי SEO מועסקים לרוב כשכירים בחברות המתמחות בכך, בשכר שנע בין 5,000 ל־7,000 שקל, אך עובדים מנוסים בעלי ותק של חמש שנים ומעלה, המכונים SEO Master, יכולים להגיע לשכר שנע בין 18 ל־27 אלף שקל בחודש, או מאה דולר לשעה, אם הם עובדים כפרילנסרים. סמנכ"לי SEO, בדרך כלל באתרי מסחר אלקטרוני, מט"ח, משחקים, הימורים ופורנו, יכולים להגיע אפילו לשכר של 30 אלף שקל. 

 

(להגדלת התמונה)

 

דרושים: אנשי מכירות

 

אחת מאלה היא נגה כץ, עצמאית בת 28 בתחום ה־SEO. כאשר החלה לעבוד בתחום, לפני שמונה שנים, כץ לא תיארה לעצמה שהתחום יהיה כל כך מבוקש. "בתחילת העשור אף אחד לא דיבר על קידום אתרים", היא אומרת. "כשלמדתי מדעי המחשב, עבדתי

 כפרנסה צדדית בחברה קטנה בתחום משחקי הרשת, ורכשתי ניסיון בקידום אתרים. כשעזבתי שם, התמניתי לתפקיד סמנכ"לית ייעוץ בחברת קידום אתרים. יש לי חברים שעבדו כמתכנתים ומחפשים עכשיו באינטנסיביות, אבל מתקשים למצוא מקום עבודה חדש, ודווקא אצלי הטלפון לא מפסיק לצלצל".

 

היית ממליצה להם לעבור ל־SEO?

"בגלל הדרישה לניסיון רב, לא הייתי ממליצה למי שאין לו ניסיון לעשות מעבר שכזה, כיוון שבשנים הראשונות השכר עשוי להיות נמוך מדי למהנדסים שרגילים לקבל פי שניים. מצד שני, פעם חשבתי שזו רק תחנה בדרך, אבל היום ברור לי שאונליין מרקטינג זה התחום. אני אופתע אם אמצא את עצמי עובדת בתכנות".

נגה כץ. "מתכנתים רבים לא מוצאים עבודה, ואצלי הטלפון לא מפסיק לצלצל" נגה כץ. "מתכנתים רבים לא מוצאים עבודה, ואצלי הטלפון לא מפסיק לצלצל" צילום: עמית שעל

 

כץ לא רואה את מובטלי ההייטק, אותם מהנדסי תוכנה, חומרה ומערכות מידע ששוחררו לשוק באלפים, מסבים עצמם לאנשי שיווק ברשת. גם צוקר מסבירה שהסבה מקצועית אינה בגדר תופעה: "מרבית המפוטרים שלא מחפשים עבודה בתחומם מעדיפים לקחת פסק זמן. הם מטיילים בחו"ל, נרשמים ללימודי תואר שני או קורסים מקצועיים. אני בכלל לא ממליצה על הסבה".

 

על מה כן?

"הדרישה למהנדסים בתחומי הקלינטק, כמו אנרגיה סולרית, חשמל ומים, דווקא עולה. למהנדסי חומרה, שהביקוש שלהם במצב קטסטרופלי, הייתי ממליצה להתמחות בתחום שנמצא על התפר בין חומרה לתוכנה, כמו עיבוד אותות, עיבוד תמונה, רדיו ומיקרוגל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x