המידע זורם סביב ארה"ב – והמודיעין האמריקאי מודאג
יותר ויותר חברות מנווטות את המידע שברשת תוך עקיפת השרתים האמריקאים, והמודיעין האמריקאי מתחיל לחשוש מאובדן יכולות האזנה. שיעור התעבורה דרך ארה"ב צנח מכ-70% ל-25% בתוך עשור
רוב תעבורת הרשת שוב איננה עוברת דרך ארצות הברית: במדינה שהמציאה את האינטרנט, וששלטה בו ללא עוררין עד לפני כעשור, עוברים כעת רק 25% מכלל חבילות המידע. מעבר לעובדה הכלכלית הזו, יש לדבר גם השלכות מודיעיניות. כך דיווח שלשום (ו') "הניו יורק טיימס".
המעקב האמריקאי אחר תעבורת הרשת הופך קשה יותר צילום: shutterstock
המעקב האמריקאי אחר תעבורת הרשת הופך קשה יותר צילום: shutterstock בשנת 2006, אמר מנהל ה-CIA, מייקל היידן, כי "בשל המבנה של התקשורת העולמית, יש לנו יתרון 'ביתיות' עצום, ועלינו לנצל אותו ולשמור עליו". היידן – גנרל חיל האוויר ובכיר לשעבר בשירות איסוף המידע NSA - התכוון לקלות ההאזנה למידע העובר דרך שרתים הנמצאים בארצות הברית. בכירים אמריקנים נוספים התבטאו ברוח זו.
ב-2005, חשף "הניו יורק טיימס" כי ה-NSA הפעילה תוכנית מודיעינית ענקית, בשיתוף פעולה עם חברות התקשורת, במסגרתה יירטה תשדורות אינטרנט ממדינות זרות. תוכנית נוספת אפשרה לשירותי המודיעין האמריקניים לעקוב, תוך סיוע המנוגד לחוק מצד חברות התקשורת, גם אחר תקשורת בין אזרחים אמריקנים. לפני כחודשיים, בלחץ כבד של ממשל בוש, אושר חוק (תיקון לחוק FISA) המעניק חסינות רטרואקטיבית מהעמדה לדין לבכירי חברות התקשורת שהיו מעורבים בפרשה, כמו גם לאנשי שירותי המודיעין.
מומחים לטכנולוגיה אומרים כי התוכניות הללו, כמו גם חוק הפטריוט שאפשר מעקב אחרי מידע של זרים המוחזק בארה"ב, גרמו לחברות זרות ולאזרחים זרים לנתב את תעבורתם מחוץ לארה"ב, בעיקר דרך קנדה והאיחוד האירופי. גם הכלכלה שיחקה את חלקה: ספקיות הרשת בארה"ב ממעטות בהשקעות תשתית, ותשתית הפס הרחב האמריקאית הופכת למפגרת יותר ויותר בהשוואה לתשתיות באירופה וחלקים ניכרים מאסיה. יותר ויותר תעבורה עוברת דרך שרתים סינים, יפניים ואיטלקיים, ופחות ופחות דרך שרתים אמריקאים.
הדבר איננו הופך את המעקב האלקטרוני לבלתי אפשרי, אלא לקשה יותר. לפני כשבוע דווח על פרצת אבטחה קשה בפרוטוקול הבסיסי של הרשת, פרוטוקול BGP, שתפקידו לנווט תעבורה בין שרתים. הפרצה הזו, דיווח Wired, היתה מוכרת למודיעין האמריקני "במלואה" לפחות לפני עשור. פרצת ה-BGP מאפשרת לשירותי מודיעין – או מרגלים תעשייתיים – לעקוף את הצורך בשיתוף פעולה עם ספקיות הרשת. בהתחשב בעובדה שהרשת נבנתה עבור המערך הצבאי האמריקאי, אפשר להניח שהמודיעין האמריקאי היה מודע לה מימיה הראשונים של הרשת.
המעקב האמריקאי אחרי תעבורת רשת איננו חדש. מערך ההאזנה האנגלו-אמריקני הפרוש באירופה, המכונה אשלון (Echelon) נחשד עוד בשנות ה-90 ביירוט כל המיילים הנשלחים ביבשת, כמו גם ביירוט שיחות סלולריות. מספר עיתונאים האשימו כי אשלון משמש לא לריגול אחרי אויבים או טרוריסטים, אלא גם לריגול תעשייתי כנגד חברות אירופאיות. בשל כך, המליצה ועדה של הפרלמנט האירופי שאזרחי האיחוד ישתמשו בתוכנות הצפנה דרך קבע.
