סגור
כנס תשתיות לאומיות 05.11.26 יגאל לנדאו
(צילום: סיני דוד, קרדיט- צילום ושידור: Streame צילום סטילס: אוראל כהן )
כנס תשתיות

"אם לא נתייעל, הגז יישאר במעמקי הים"

 יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו אנרגיות אמר את הדברים בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריו: "יש בים הישראלי כמויות גז עצומות, אולי כפול ממה שהתגלה עד היום"

"משק האנרגיה של ישראל הוכיח את החוסן שלנו בשלוש השנים האחרונות", כך פתח יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו אנרגיות, את השיחה עם יובל אזולאי מכלכליסט בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. "היו איומים מלבנון ומאיראן, הזהירו אותנו מתרחיש עלטה של 72 שעות. אי אפשר לדמיין מה זה היה עושה למורל הלאומי להתנתק מחשמל ואינטרנט בזמן התקפת טילים. אבל זה לא קרה בזכות החוסן הבלתי רגיל של שרשרת האנרגיה בישראל, ובראש ובראשונה של אספקת הגז הרציפה ויתר הפעולות שנעשו. הוכחנו שמערכת האנרגיה בישראל חזקה ורציפה".
מה מאתגר אותך בלהבטיח את הביטחון האנרגטי בישראל וכמה זמן זה יחזיק מעמד?
"כבר היום יש ביזור בתחום האנרגיות המתחדשות, וזה דבר טוב. גם אספקת הגז נעשית משלושה מאגרי גז עצמאיים ובלתי תלויים, שמחוברים לרשת ההולכה בישראל. כבר ראינו שגם אם מאגר אחד נסגר באופן יזום על ידי הצבא, זרימת הגז לא נפגעת. לווייתן מכיל 21 TCF, תמר 16 TCF. כבר היום כל אחד מהמאגרים לבדו יכול לספק את כל צורכי מדינת ישראל. ב-30–40 השנים הקרובות גם תמר וכריש יוכלו".
אבל הרעיון המנחה שלכם הוא להרחיב את הייצור, כי שם הכסף שלכם נמצא.
"יש בים הישראלי כמויות גז עצומות, אולי כפול ממה שהתגלה עד היום. כדי להגיע לשם צריך להשקיע, להסתכן ולהביא חברות זרות. כשלווייתן התגלה ב-2010, לקח שבע שנים עד שקיבלנו את כל ההיתרים לפתח אותו, בהשקעה של 4 מיליארד דולר, ורק ב-2020 התחילה ההפקה מלווייתן. זה אומר עשר שנים לאחר מכן, כשרוב העיכובים היו רגולטוריים. מרוב שרוצים לעודד תחרות, שופכים את המים עם התינוק. חייבים לקדם הבאת שחקנים זרים והרחבת חיפושי הגז בישראל".
איך המצב של ישראל בעולם משפיע על הנושא הזה?
"זה משפיע. לנו יש אזור של ארבעה רישיונות. היה לנו סיכום עם ענקית האנרגיה האיטלקית Eni, שהודיעה על נטישה בגלל לחץ של ארגונים פרו-פלסטיניים. אני מקווה שבימים הקרובים תהיה בשורה לגבי חברה אחרת".
אנחנו מייצאים גז לירדן ולמצרים, שתלויות בו. כמה נותר עבור ישראל?
"זה נושא שתמיד נמצא בפיקוח ובמעקב של ועדות שבוחנות את צורכי המשק של ישראל. אבל לא היינו יכולים להתחיל בעבודות הרחבה בלי שיש לנו יכולת יצוא. המשק הישראלי כיום לא מצדיק הרחבה, רק יצוא מצדיק הרחבה, חיפושים והשקעות. בלי זה נישאר רק עם מה שיש, ובסופו של דבר זה ייגמר".
לסיכום, מה היית מציע לשר האנרגיה הבא?
"כשחברה זרה רוצה לבוא לישראל, היא מחפשת גורמים מקומיים עם ניסיון, וההגבלה על חברות שכבר לקחו חלק בחיפוש היא הגבלה שמפריעה. צריך לאפשר לשחקנים מקומיים שהוכיחו את עצמם להשתתף במכרזים. במקום לריב על העוגה, בוא נגדיל אותה.
"בגז הטבעי צריך להקל, לאפשר ולעודד חברות זרות בינלאומיות שיבואו ויחפשו ויקדחו כאן. לכן צריך יציבות רגולטורית. כל הבלגן אחרי תגלית לווייתן וההגבלות שקבעו הבריחו חברות גדולות. אחרי שנתיים של משא ומתן, וודסייד אנרג'י האוסטרלית ברחה מכאן. אם לא נתייעל, הגז יישאר במעמקי הים. הגז תורם המון ליחסים עם מדינות השכנות שצמאות אליו. 60% מהרווח מגיע לקופת המדינה, שכבר קיבלה 10 מיליארד שקל בלי להשקיע אגורה. זה התחום שבו צריך להשקיע".
לסיכום, אומר לנדאו: "משק הגז הוא רצועת הביטחון האנרגטי של המדינה – הוא עמד במבחן המלחמה והוכיח עמידות באספקת גז יציבה ורציפה. עם זאת, ההשקעות בתשתיות ובחיפושים חדשים הן תנאי מחייב להעמקת החוסן האנרגטי של ישראל בעתיד. פוטנציאל הגז של ישראל עדיין רחוק ממיצוי: חוסר הוודאות הרגולטורי והקושי למשוך חברות זרות מעכבים חיפושים והשקעות חדשות. ישראל בדרך לחזק את מעמדה כמעצמת גז אזורית עד 2030, אך ההשקעות בתשתיות ובהרחבת כושר ההפקה חייבות להתבצע כבר היום. רציו מתכננת לקדם חיפושי גז חדשים במטרה להגדיל את עתודות הגז של ישראל".