+Roadshow
"יש אנשים שלא ישנים עכשיו בגלל ביטול הסיוע האמריקאי; צריך לעשות זאת בהדרגה"
אלוף במיל' עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, הזהיר באירוע +RoadShow של כלכליסט ופועלים טק מפגיעה בהתחייבויות הרכש הביטחוני של ישראל. על תקציב הביטחון: "המערכת עובדת בחוסר יעילות". על אנדוריל: "רוצה להיכנס לישראל, אבל זה עוד לא סוכם". ועל ההזדמנויות לסטארט-אפים בתחום הדיפנס טק: "אנחנו שני דורות לפני צבאות אירופה"
"באסטרטגיה קצרת הטווח יש אנשים שלא ישנים עכשיו, כי הם צריכים לפתור התחייבויות ברכש הביטחוני לשנים הבאות. גם מול הממשל האמריקאי עוד לא נאמרה המילה האחרונה. יכולים להיות מודלים שונים של הפסקת הסיוע לישראל, וצריך להתמקד בכך שזה יקרה בהדרגה, כדי שהכלכלה הישראלית תוכל להתמודד עם זה בצורה בריאה יותר". כך אמר היום (ג') אלוף במיל' עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, מייסד ויו"ר Ace Capital Partners, פלטפורמה עסקית המשקיעה בתחומי האירוספייס והדיפנס. נורקין שוחח עם נטע לי בינשטוק מכלכליסט באירוע +RoadShow של כלכליסט בשיתוף פועלים טק, שהתקיים בתל אביב.
האירוע התקיים על רקע החוסן שהפגין ההייטק הישראלי בשלוש השנים האחרונות, עם היקפי השקעות גבוהים ופריצות דרך בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. לפני פחות מחודש נרשם האקזיט הגדול ביותר עד כה בתחום הקוונטום, כשאינטל רכשה את קלאסיק הישראלית ב-2.3 מיליארד דולר. האירוע ביקש להתמקד במומנטום החיובי ולהפגיש יזמים עם משקיעים מובילים. 16 חברות סטארט-אפ הציגו את הפיתוחים שלהן, החל מהגנה על סוכני AI ומניעת הונאות פיננסיות ועד לזיהוי מוקדם של תקלות בציוד וניהול השקעות בנדל"ן מסחרי.
כראש אגף התכנון בצה"ל היית שותף לגיבוש הסדר הסיוע האמריקאי לתקציב הביטחון. בשנה האחרונה התבטאת כמה פעמים נגד ביטול הסיוע, והתרעת שזו פגיעה ברציפות הרכש הביטחוני. מהיכרותך עם מערכת הביטחון, איך היא מגיבה להודעת הנשיא טראמפ על ביטול מיידי של הסיוע? מה ההשלכות של הודעה כזאת?
"הסכם הסיוע הנוכחי נחתם באוקטובר 2016, בזמן שהייתי ראש אגף התכנון במטה הכללי של צה"ל וייצגתי את צה"ל מול ממשל ברק אובמה, יחד עם המל"ל. חתמנו על המזכר הזה, שמעניק לישראל 38 מיליארד דולר לאורך עשר שנים, עד 2028. מאחורי האירוע הזה יש מערכת פיננסית שלמה. לישראל יש ביטחון בקבלת הסיוע האמריקאי, והמדינה יכולה לקבל על בסיס הסכום הזה הלוואות מהמערכת הבנקאית. חלק מעסקאות הרכש הצבאי שלנו מבוססות על תשלומים מהסיוע שנמשכים לאורך שנים ארוכות.
"ממשל אובמה החליט לבטל סעיף שהיה בהסכם לאורך שנים, שאפשר להמיר חלק מהסכום לשקלים ולבצע רכישות בתעשייה המקומית. האמריקאים אמרו בשלב מסוים שזה פחות מתאים להם, והאפשרות הזו צומצמה בהדרגה בשנתיים האחרונות. ציפינו שישראל תגבש תוכנית להיערכות לכך שמרבית תקציב הסיוע נעלם, משום שהתקשרויות ארוכות טווח מוזילות מאוד את עלויות הביטחון. אבל זה לא נעשה, ויש עסקאות במיליארדי דולרים שכבר נחתמו.
"בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ישראל צריכה להיגמל מהסיוע הזה. אני חושב שיש בזה היגיון למדינה שהיא כמעט בת 80. אבל באסטרטגיה קצרת הטווח יש אנשים שלא ישנים עכשיו, כי הם צריכים לפתור התחייבויות ברכש הביטחוני לשנים הבאות. יש בזה עיסוק, וגם מול הממשל האמריקאי עוד לא נאמרה המילה האחרונה. יכולים להיות מודלים שונים של הפסקת הסיוע לישראל, וצריך להתמקד בכך שזה יקרה בהדרגה, כדי שהכלכלה הישראלית תתמודד עם זה בצורה בריאה יותר".
אם נסתכל מבחינה גיאופוליטית על האיומים הנכונים לנו, האם יש מקום לשנות את תפיסת הביטחון של ישראל, כפי שרואה זאת ראש הממשלה, ולעבור מהכלה והגנה למתקפות מנע? זה מה שמחכה לנו בשנים הבאות?
"ב-7 באוקטובר נכשלנו. למרות שלא הייתי בתפקיד אז, אני מרגיש בוש ונכלם שהצבא לא הגן על המדינה. צריך לשנות את המזרח התיכון, ולא בטוח שכולם הבינו את זה באותה העת. אנחנו בתוך תהליך היסטורי. ילמדו על התקופה הזו שעברה על ישראל בעשרות ואולי במאות השנים הבאות.
"האיום המרכזי המיידי שלנו היה חיזבאללה. איום בלתי נסבל של עשרות אלפי טילים על מרכזי האוכלוסייה בישראל, והאיום הזה לא קיים היום. בעזה היה צבא והיום אין שם צבא, יש טרור, וזה עלה לנו במחירים כבדים. בסוריה אין צבא ואין חיל אוויר. יש יכולת טרור ויכולות לפגוע. באיראן נעשים דברים נכונים, אבל אסטרטגית זה עוד לא ארוז נכון. עכשיו צריך אסטרטגיה כדי לארוז את זה.
"ישראל היא מדינה קטנה בלי עומק אסטרטגי. בהינתן שהיא הולכת להיכנס למלחמה, תמיד נכון לה לעשות את זה עם מכה מקדימה. עשינו את זה כמה פעמים בעזה ופעמיים באיראן. האיראנים לא הבינו שאנחנו הולכים להרוג להם את כל המטה הכללי במכה מקדימה.
"מה שאני חושב שנכון לאסטרטגיה הישראלית הוא להעמיק את השותפויות שמייצרות לה עומק אסטרטגי, כמו השלום הקר עם מצרים וירדן או הסכמי אברהם. צריך להרחיב הסכמים עם סוגים שונים של שותפים ולפתח דרך זה אזור שיכול להיות אזור צומח בתחבורה, בתקשורת ובאנרגיה. זה מאוד תלוי לאן נפנה. אם נפנה להחלטות לא נכונות, לא יצמח פה שום דבר, ולכן אנחנו בצומת קריטית".
איך אתה רואה את טורקיה במארג האירועים האלה?
"עשינו בעבר שיתופי פעולה עם טורקיה, אבל היום יש שם מנהיג, רג'פ טאיפ ארדואן, שחותר לאסטרטגיה אחרת. הבן שלו היה בלבנון והציע שכוחות טורקיים יישלחו לשמור על הגבול באצבע הגליל. יש פה חשיבה של התפשטות מצד טורקיה, ובאינטרסים האלה אנחנו מתנגשים עם הטורקים. צריך לנהל את ההתנגשות הזו כך שלא נגיע לעימות צבאי, אלא נוכל לעצור את זה בדרכים דיפלומטיות".
ישראל מתמודדת עם זירות רבות, ולא נראה שזה עומד להשתנות בקרוב. אתה בקיא בדיון על גובה תקציב הביטחון שמתנהל בשלוש השנים האחרונות. האם יש הצדקה לתקציב כל כך גדול לעשור הקרוב?
"בשנה שעברה ממשלת ישראל הקימה ועדה בראשות פרופ' נגל והייתי חבר בה. הוועדה המליצה על תקציב הביטחון לעשור הקרוב. ישבו שם אנשים מהאוצר ובכירים במשק הישראלי, והיה מתח בין הצורך להחזיר את צה"ל לכשירות, לשקם את המלאים ולבנות את היכולות שלנו, לצד עלויות המלחמה, לבין השאלה מה צריך להיות הנתח של תקציב הביטחון מהתוצר הלאומי של ישראל.
"אני חושב שהדו"ח שחתמנו עליו הוא המתווה הנכון", אמר נורקין, וציין כי מאז נפרץ התקציב כמה פעמים. "לצערי, ההמלצות בדו"ח לא מומשו במלואן. אנחנו בלי תקציב, והצבא עובד עם תקציב מחודש לחודש. זה סיוט ומאוד בזבזני. היכולת לנהל תקציב חמש-שנתי נמוכה. בפעם האחרונה שעשו תקציב רב-שנתי זה היה בהסכם יעלון-כחלון. כרגע המערכת עובדת בחוסר יעילות, ולדעתי מתווה נגל הוא המתווה הנכון שצריך לפעול לפיו".
אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמות מעט סותרות: מצד אחד פריחה חסרת תקדים של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ומנגד חרם כלכלי הולך ומתגבר על חברות ישראליות. בראייתך, הסנטימנט השלילי הזה הוא איום ממשי למדינה ולמשק?
"הסנטימנט השלילי הוא משפיע מרכזי, אבל יש פה שתי מערכות. הראשונה היא הדיפנס טק בארץ, שזו תעשייה שמתפתחת בעולם, אבל מסביבה מתנהלת מערכת גלובלית של אירועים גיאו-אסטרטגיים. אירופה מתנתקת מארה"ב ובונה לעצמה עצמאות. יש גם ההתפתחות בסין, כשמדינות המערב עוצרות כל מוצר שלה. אני מקווה שנשפר את הלגיטימציה שלנו כמדינה בחלקים נרחבים בעולם, מה שיאפשר לנו לסחור עם מדינות אירופיות. אחרת יש סיכון לפגיעה ביכולת של ישראל לגדול ולסחור עם המערב".
הדיפנס טק הוא טרנד או משהו ארוך טווח? אילו תחומים או בעיות קריטיות בשדה הקרב עדיין לא מקבלים מענה מספיק טוב מהטכנולוגיות הקיימות?
"ההערכה שלי היא שדיפנס טק יימשך בחמש עד עשר השנים הבאות, כי זה מבוסס על דברים שהחלו לפני הטרנד התקשורתי. מדינות צמצמו את ההוצאה הביטחונית שלהן לאורך שנים רבות אחרי מלחמת העולם השנייה, ועכשיו, בגלל אירועים גיאו-אסטרטגיים, כל המדינות מעלות את תקציבי הביטחון. יש פה מצרף של מאות מיליארדי דולרים שנכנסים לתחום הביטחון.
"דבר שני הוא שמדינות משנות מנגנונים, כי אי אפשר לחכות למוצר עשר או חמש עשרה שנה. לכן ארה"ב הקדימה את כולם ומאפשרת לחברות צעירות להיכנס למערכת, כדי שהמוצרים יגיעו לשוק מהר יותר ויהיו זולים יותר.
"אנחנו רגילים להסתכל על ישראל, אבל כשאני משווה אותה לצבאות אירופה, אנחנו שני דורות לפניהם. אנחנו הטלנו בתחילת המלחמה סוגי חימושים בהיקפים נרחבים. יש פה מחזור ארוך של השלמת הטכנולוגיה ושל מלאים, ולכן זה ייקח 10 עד 15 שנים".
סטארט-אפ צעיר בתחום הביטחוני צריך לדעתך להתחיל בשדה הקרב המקומי, או להתחיל בשווקים גדולים אחרים ולהגיע לצבא הישראלי עם ניסיון?
"יש שיקולים איפה להקים את החברה ואיפה לרשום אותה, ועוד החלטות בתחילת הדרך. אם יזם לא יעשה בחירה נכונה, הוא יגביל לעצמו את חופש קבלת ההחלטות בעתיד. השוק הישראלי אמור לתת לסטארט-אפ את התעודה שצה"ל משתמש בטכנולוגיה שלו. השאלה הראשונה של חברות בעולם היא האם צה"ל משתמש בטכנולוגיה שלך, וכדאי שהתשובה תהיה כן. גם אם אתה לא מרוויח כלכלית מהמכירה של הטכנולוגיה שלך לצה"ל, זה פותח המון דלתות".
אנחנו רואים את הפערים בהגנה מפני רחפנים ומל"טים בגובה נמוך. אתם מסתכלים גם על זה?
"כל המל"טים המתאבדים וכל הרחפנים הם שכבה שלא הייתה לפני כמה שנים. לאיזו מדינה יש כיום יכולת הגנה אווירית? לישראל יש חץ, קלע דוד, כיפת ברזל והגנה רכה. למדינות אחרות אין הגנה, ולכן יש הרבה תחומים חדשים שנכנסים, כמו חלל, נשק אנרגיה ובינה מלאכותית בעולם הביטחוני.
"חיל אוויר יכול לתקוף כמות מטרות ביום בזכות המודיעין, ולכן יש מגוון רחב של טכנולוגיות שנכנסות לשדה הקרב. התחומים שמתפתחים הם מבינה מלאכותית ורובוטיקה ועד אנרגיה. לנו יש משקפיים של הלקוח ושל המשקיע. ללא ספק, הפערים האלה, שמאפיינים את מרבית המדינות, הם מרכיב משמעותי בקביעת היעדים שאליהם הכסף הולך".
דווח בעבר בכלכליסט שאנדוריל בוחנת הקמת מרכז בישראל, ושמך אף הוזכר כמועמד לנהל אותו. מה חברה בהיקף כזה יכולה לעשות לשוק הישראלי?
"יש באמת תהליך כזה, שאנדוריל רוצה להיכנס לישראל, וזה עוד לא סוכם ולא הסתיים. הסיבה שחברות רוצות להיות בישראל גם מסבירה למה סטארט-אפים מוכרים לצה"ל. לפני עשרים שנה מנכ"ל לוקהיד מרטין היה בוועדת החוץ והביטחון, ושם הוא אמר שהוא רוצה שמגן דוד יהיה על המטוס של החברה.
"חברות כמו אנדוריל רוצות שהטכנולוגיה שלהן תתחכך בשדה הקרב הישראלי. זה יהפוך את הטכנולוגיה ליותר טובה ויעלה את הערך שלה. נוצרה בישראל 'בריכת שמפניה' של חברות בעולם הדיפנס, וצריך להוציא אותה לעולם. מי יוציא אותה? סטארט-אפ לא יודע לנווט בתוך קונגלומרט כזה, ולכן חברה כמו אנדוריל היא הזדמנות לשוק הישראלי ולחברה עצמה".
לסיום, מה אתה מחפש אצל יזמים היום? ואיזה טיפ או מסר אחד היית נותן ליזמים צעירים שייקחו מהיום הזה?
"אני בסך הכול שנתיים בתחום ההשקעות, אבל כרטיס הביקור של החברה הוא היכולת הטכנולוגית שלה. הדבר השני הוא היזם עצמו, כי הערכים שלו והדרך שבה הוא מתנהל מייצרים חיבור או ניתוק. לכן חשוב שיזמים יחשבו על סטנדרטים, על התנהלות ועל ערכים, ואיך הם משתפים את המשקיע בחלום שלהם.
"דבר נוסף הוא להבין מה הטכנולוגיה מוסיפה ומה היא מביאה שלא קיים כיום, ואיך היא יכולה בהמשך הדרך לגרום למשקיע להחזיר את ההשקעה שלו. בשנתיים האחרונות, כיוון שאנחנו עושים את זה בעשר אצבעות, ראינו מאות חברות, ויש דברים שאתה מתחבר אליהם, ויש דברים שהדרך שבה הם מוצגים גורמת לי לריחוק".
























