ועידת ברלין
"בתי חולים, חברות ביטוח ומשקיעים גרמנים רוצים לעבוד עם חברות ישראליות"
כך לדברי מיה אייזן צפריר מנכ"לית לאומיטק, במסגרת שולחן עגול בכנס Mind the Tech ברלין 2025 של כלכליסט ולאומי. ד"ר קרינה רוולט, דירטורית ב-Bayer: "כל הזדמנות מעניינת אותנו". פלורנטין קאנייס, בכירה בבית החולים האוניברסיטאי Charité: "אנחנו פתוחים ליישום טכנולוגיות שיעזרו לנו בממשק מול החולה"
"אנו נפגשים ברגע שבו טכנולוגיות בריאות (HealthTech) ובינה מלאכותית (AI) עוברות מ'נושאי חדשנות' לתשתיות חיוניות למערכת הבריאות המודרנית", כך פתחה את דבריה מיה אייזן צפריר, מנכ"לית לאומיטק (LeumiTech). במסגרת שולחן עגול בכנס Mind the Tech ברלין 2025 של כלכליסט ולאומי, בו השתתפו ד"ר יוני גולדווסר, מנכ"ל Springboard Health Angels Berlin , קרסטן אובנס, מנכ"ל, European Leadership Network (ELNET), ד"ר קרינה רוולט, דירקטורית אסטרטגיית תרופות, באייר (Bayer), יניב טסל, ראש המשלחת הכלכלית והמסחרית לברלין, מטעם משרד הכלכלה והמסחר הישראלי ופלורנטין קאנייס, יועצת אסטרטגית למנכ"ל בית החולים האוניברסיטאי שאריטה (Charité).
לדברי אייזן צפריר, "ברחבי אירופה – ובמיוחד בגרמניה המערכות נתונות ללחץ אמיתי: אוכלוסייה מזדקנת, מחסור בכוח אדם, עלויות עולות, וציפיות גבוהות יותר מצד מטופלים וקלינאים. לחצים אלו לא רק יוצרים אתגרים; הם יוצרים הזדמנות גדולה לטכנולוגיה שיכולה לספק תהליכי עבודה טובים יותר, התערבויות מוקדמות יותר, טיפול מותאם אישית ושיפורים משמעותיים ביעילות. זה בדיוק המקום שבו שיתוף פעולה הופך לעוצמתי.
"ההייטק בתחום הבריאות הישראלי מביא עמו מהירות, עומק טכנולוגי ותרבות של פתרון בעיות קשות. גרמניה מביאה עמה סקאלה, קפדנות קלינית ויכולת לשלב פתרונות במערכות מובנות ומורכבות. כאשר חוזקות אלו נפגשות – כאשר כושר ההמצאה והמשמעת עובדים יחד – אנו רואים שותפויות החורגות הרבה מעבר לפיילוטים ומספקות השפעה אמיתית.
"אנו כבר רואים תנופה חזקה: תאגידים, בתי חולים, חברות ביטוח ומשקיעים גרמנים פתוחים יותר ויותר לעבודה עם חברות ישראליות. תוכניות, משלחות ויוזמות משותפות מחזקות את הגשר. ישנו רצון אמיתי משני הצדדים – ישראלים המחפשים נקודת כניסה אירופית רצינית, ושותפים גרמנים המחפשים חדשנות אמינה שפותרת נקודות כאב תפעוליות וקליניות.
"מטרת שולחן העגול היום היא להעמיק, לעלות תובנות ולקחים שיזמים יכולים להשתמש בהם: היכן טמונות ההזדמנויות האמיתיות, אילו צרכים הם הדחופים ביותר, כיצד ניתן לאמץ בינה מלאכותית באחריות, ואילו ניואנסים תרבותיים או תפעוליים חשובים באמת בעת הכניסה לשוק הגרמני. יחד, אני מקווה שנוכל למפות את הפוטנציאל העומד לפנינו ולהציע תמונה ברורה ומבוססת כיצד ניתן לשלב את החוזקות הישראליות והגרמניות כדי לעצב את הדור הבא של טכנולוגיות הבריאות".
קרסטן אובנס הסכים עם אייזן צפריר: "אנחנו בונים גשרים בין ישראל לגרמניה ושאר אירופה בתחומים רבים".
ד"ר יוני גולדווסר: "הקמתי לא מעט חברות ולאחרונה הקמתי קבוצה של משקיעים והשקענו בכ-30 חברות ואני חושב שאנחנו מסתכלים על עסקאות מיוחדות".
ד"ר קרינה רוולט הציגה את עצמה: "לפני חמש שנים הצטרפתי לבאייר וכיום אני עובדת הרבה על נושא ה-AI".
פלורנטין קאנייס: "עבדתי הרבה בקרנות הון סיכון לפני בית החולים וכיום אני עובדת על האצת תחומים עם המנכ"ל. אנחנו עובדים הרבה עם חברות בישראל".
יניב טסל: "אנחנו עובדים הרבה עם חברות בתחום הבריאות".
מיה אייזן צפריר: "אנחנו רוצים ללוות חברות סטארט-אפ מהשלב הראשון לאורך כל שלבי החיים שלהם. אנחנו רוצים להוציא תובנות מכאן לחברות שמחפשות את הדרך".
ד"ר קרינה רוולט: "אין תחום שאין בו צורך לטכנולוגיות חדשות שרק כעת קמות. כל הזדמנות מעניינת אותנו".
פלורנטין קאנייס: "לבית החולים שלנו יש הרבה צרכים ואנחנו רואים את זה בשת"פ שלנו עם בית חולים שיבא שבו יש שימוש מירבי בטכנולוגיה, אנחנו פתוחים ליישום של טכנולוגיות אשר יעזרו לנו בממשק מול החולה"
מיה אייזן צפריר: איזה תחומים יכולים לקבל מימון כיום?
ד"ר יוני גולדווסר: "כיום אנחנו מגייסים קרן חדשה. התחלנו במערכת בריאות חכמה ונגישה ועברנו לביו פארמה. המעבר היה כי השוק הגרמני מושך אותנו מאוד ובעיקר חברות שרואות מעבר לשוק. חברות ישראליות צריכות לדעת שזו תרבות שמעדיפה שתעשה ולא תצליח במקום שלא תעשה. ישראלים מאמצים טכנולוגיות מתקדמות וגרמנים מעדיפים את הבטוח. לביו פארמה יש נוכחות חזקה כאן בגרמניה. זה תחום שמחפש חדשנות יותר מתחומי בריאות אחרים".
קרסטן אובנס: "יש הרבה רגולציה כאן בגרמניה ופוטנציאל עצום לצמיחה ואנליטיקה. יש לנו מיזם משותף לבינה מלאכותית משותף של גרמניה וישראל שמתמקד במיכון ומחשוב של בתי החולים. הם כיום מאוד לא ממוחשבים והם רוצים חיבור עם מערכת הבריאות בישראל ולהתקדם".
יניב טסל: "כל הדאטה שעולה לענן יוצר הזדמנויות גם בעולם הסייבר. אנחנו מחברים חברות וגופים. יש הרבה חברות סייבר שיש להן פתרונות להגנה על הדאטה הזה".
איך חברה מישראל עם רעיון טוב תיכנס לארגונים גדולים שמחפשים פתרונות?
יניב טסל: "תשתמשו בנו ובמשלחת שלנו בברלין. אנחנו מנסים לחבר, יש הרבה ביקוש בתחום הדנטלי בישראל להצליח כאן. לעתים צריך להתחבר ליועצים מתווכים וזה עולה כסף וצריך להשקיע ולכן החברות צריכות להשתמש במומחים".
פלורנטין קאנייס: "יש לנו אלפי עובדים ולא תמיד יודעים את מי לחבר ליזמים וחברות. אי אפשר לחבר את כולם וצריך למצוא מה האתגר שהן פותרות, האם יש לנו צורך והאם הוא בעדיפות גבוהה לנו. אנחנו כן רוצים לאמץ חלק מהיכולות האלה אלינו".
איזה גשרים קיימים שהחברות לא מכירות?
קרסטן אובנס: "יש לנו את המשלחת המסחרית ועוד איגודים שמומחים בבריאות, אבל חייבים להקדיש לזה לא רק כסף אלא בעיקר הרבה זמן. חברות חייבות להקדיש זמן למאמץ ולא לרוץ קדימה".
ד"ר יוני גולדווסר: "במשך שנים לא הסתכלנו על חברות ישראליות. בשנים האחרונות זה השתנה ולחברות רבות קשה לגייס בשלבים מוקדמים. אנחנו כעת בוחנים כמה השקעות כאלה ויודעים לחבר לכסף מקומי".
מיה אייזן צפריר: "השלבים המוקדמים הם המאתגרים ביותר בחיי חברות סטארט-אפ. יש כאן בגרמניה הזדמנויות ולא רק בארה"ב".
ד"ר יוני גולדווסר: "אנחנו רואים מה לא עובד טוב בשלבים מוקדמים ורואים מה הטעויות שנעשות בארה"ב".
מיה אייזן צפריר: "בגרמניה הכל איטי יותר אבל כשמחליטים יוצאים לדרך וזה יכול להיות להרבה חברות השוק השני אחרי ארה"ב"
קרסטן אובנס: "גרמניה היא שער משמעותי לאירופה ונקודת התחלה טובה. הרגולציה כאן יותר נוחה ממדינות אחרות באירופה".
ד"ר קרינה רוולט: "חברות רבות לא מעריכות את הבדלי הרגולציה בין מדינות אירופה השונות. התחלה בגרמניה היא משמעותית וטובה"
ד"ר יוני גולדווסר: "אם אתה מצליח בגרמניה תצליח בכל מקום אחר בעולם. כולם מסתכלים על השוק האמריקאי ואנחנו הזדמנות טובה"
למה חברות סטארט-אפ צריכות לבוא לגרמניה?
יניב טסל: "יש כאן מערכת בריאות ציבוריות טובה והיא כיום היא הרבה יותר פתוחה לחברות חדשנות. יש צורך עצום כאן ויש זמינות של מימון לחברות".
פלורנטין קאנייס: "יש חלון הזדמנויות והמערכת הפוליטית מאפשרת לדברים לקרות. ב-2027 יפתח חלון הזדמנויות משמעותי בתחום הבריאות כאן. אתה צריך להתאים עצמך לחלון ולצרכים".
