סגור
כנס אקדמיה פאנל יוג'ין קנדל, ספיר איפרגן, תאיר איפרגן, אלחנן פלהיימר
(סיני דוד)

כנס האקדמיה
"מוסד אקדמי צריך להבין שסטודנט לומד כדי למצוא תעסוקה הולמת"

כך אמר אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים בפאנל בנושא התשואה ללימודים אקדמיים בכנס אקדמיה שעובדת של כלכליסט וקרן אדמונד דה רוטשילד. בפאנל השתתפו גם תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה, יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של המכון למחקר ומדיוניות SNC וספיר איפרגן, רכזת מו"פ, השכל"ג ותקשורת באגף תקציבים של משרד האוצר

"האקדמיה היא חלק מהאקו-סיסטם שצריך לדבר עם שוק העבודה, ושוק העבודה משתנה", אמרה תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה, בפאנל בנושא התשואה ללימודים אקדמיים בכנס אקדמיה שעובדת של כלכליסט וקרן אדמונד דה רוטשילד.
איפרגן שיתפה כי מחר ייחשף דו"ח של זרוע הכלכלה, לפיו חלה ירידה משמעותית בבוגרי מקצועות Stem (מקצועות מדעים וטכנולוגיות) שמשתלבים בהייטק. "ההייטק נשאר הייטק, אבל תמהיל העובדים שבו משתנה", אמרה. "אם אחרי 4 שנים אקדמיות מגיעים בוגרים וצריכים עוד משהו כדי להתאים את עצמם לשוק העבודה – זה לא סביר. לא ברמת ההשקעה של המדינה ולא ברמת ההשקעה של הפרט".
4 צפייה בגלריה
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה
תאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה
(צילום: יריב כץ)
מנחה הפאנל אדריאן פילוט שאל איך הגענו למצב שב-2022 אנחנו רואים אקדמיזציה רחבה, ורמת המיומנויות מאוד נמוכה?
יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של המכון למחקר ומדיוניות, SNC, ענה: "אספר לך סיפור, בארוחת ערב עם נשיא באחת מהמדינות במזרח אירופה הוא התגאה בכך שיש לו אחוז גבוה של צעירים עם תואר שני. שאלתי: 'אבל מה אחוז האבטלה שלך?' הוא ענה: 38%. אמרתי לו שמשהו אצלו לא עובד, ויותר לא הוזמנתי לשם. אוניברסיטה ומיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה זה שני דברים שונים, תסתכלו רק על 8200 כדי להבין את זה. התחושה היא אולי שזה דברים זהים, אבל החיבור הזה מתערער עכשיו".
אבל השכלה גבוהה מקבלת סובסידיה, אנחנו רוצים לראות את התשואה על ההון?
ספיר איפרגן, רכזת מו"פ, השכל"ג ותקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר, ענתה: "בסוף מערכת ההשכלה הגבוהה היא מתוכננת, ומתוקצבת על ידי משלמי המסים. הציבור מצפה לראות תשואה על ההשקעה שלו. הבעיה כפי שאנחנו מזהים אותה היא לא רק בעיית המיומנויות, אלא גם תמהיל מקצועות הלימוד. נשאלת השאלה האם אנחנו נמצאים בנקודת האופטימום, שבה האקדמיה משיגה את התכלית שלה, וגם הציבור משיג תשואה על ההשקעה שלו. אנחנו נמצאים באמת במצב שיש אקדמיזציה גבוהה, אבל עדיין יש בעיית פערים".
4 צפייה בגלריה
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של המכון למחקר ומדיוניות, SNC
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של המכון למחקר ומדיוניות, SNC
יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של המכון למחקר ומדיוניות, SNC
(צילום: יריב כץ)
תאיר איפרגן הוסיפה ש"בשאלת המיומנויות- אין רק שחקן אחד רלוונטי. הציפייה שהמערכות האקדמיות יפתרו את הפער הבעייתי הזה – היא ציפייה לא ריאלית, בוודאי באוכלוסיות מסוימות. כשמסתכלים על שוק העבודה, יש כישורים כמו יכולת ללמוד לבד, לחקור, להיות ביקורתי – שלהם האקדמיה נותנת מענה. אבל יש מיומנויות נוספות שלא מספיק באות לידי ביטוי. אז כן התשואה להשכלה עדיין גבוהה, אך לא בכל המקצועות. כמו כן, במוסדות החוץ אקדמית התשואה להשכלה יותר גבוהה".
אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים, הוסיף את נקודת מבטו של הסטודנט: "לאקדמיה אין את החובה לתת את המיומנויות לסטודנט, אלא את הזכות. היא צריכה לתת לו את המעבר למה שהוא בא ללמוד – היא צריכה לתת סל רחב יותר של כישורים שיכינו את הסטודנט לשוק העבודה. זה היה גם נותן תמריץ גדול יותר להיכנס לאקדמיה. אני לומד משפטים, אם היו מרחיבים לי את האופקים לקורסי לטיגציה או הייטק, היו לי הרבה יותר כלים לצאת אח"כ להשתלב בשוק".
אבל למה מהכסף שלי? אני צריך לשלם גם שכר לימוד לעשירים?
"את המטרות של הממשלה – שוויוניות, צמצום פערים – ניתן להשיג בדרכים אחרות", אמר קנדל. "אבל אנחנו הרבה פעמים לא מבינים את חלק מהבעיה, שמחולקת בעיניי לשלוש סוגיות: הראשונה היא שיש הפרדה בישראל בין לימודים למקצוע. בעולם מערכת ההשכלה הגבוהה מאוד שונה. הסטודנט הולך למקומות שמבטיחים לו תעסוקה, המקומות האלה מתוגמלים והמעסיקים מחפשים אנשים שקיבלו השכלה רחבה. זה מצב שונה. באנגליה כדי להיות רו"ח אתה יכול לסיים כל תחום, ואח"כ לעשות שנה השלמה ולעבוד כרואה חשבון. כאן אתה לומד 4 שנים וקורע את ים סוף. זו סוגיה שמכתיבה האם אוניברסיטאות מחוברות לשוק העבודה?".
4 צפייה בגלריה
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה ספיר איפרגן, רכזת מו"פ, השכל"ג ותקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה ספיר איפרגן, רכזת מו"פ, השכל"ג ותקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
ספיר איפרגן, רכזת מו"פ, השכל"ג ותקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
(צילום: יריב כץ)
"הסוגיה השניה היא שאנחנו מניחים שהסטודנט יודע מה הוא רוצה. זו הנחה שגויה. במשך בי"ס או אוניברסיטה אין שום מנגנון שעוזר לאדם ומכוון אותו לאן לגשת, מייעץ לו. הסוגיה השלישית היא שנכון להיום לאוניברסיטה אין שום תמריץ שמחבר בין התקצוב שלה לבין יכולת ההשמה של הבוגרים שלה. אף אחד לא יוצר את החיבור הזה, לכן אין את האיזון החוזר, ואני מקווה שמתישהו זה ישתנה. אלחנן, אז אני מקווה שאוניברסיטאות יעשו את מה שאתה מבקש לעשות, כי אחרת זה להוציא המון כסף שלא חוזר להן".
תאיר איפרגן אמרה כי הסוגיות הללו נובעות משאלה עמוקה ויסודית הרבה יותר: "האם זו זכות בסיסית לכל אדם לרכוש השכלה גבוהה? אם כן, אולי התמרוץ צריך להיות לפי תחום? אלה באמת שאלות מאוד עמוקות. 50% מהאוכלוסיה לא הולכת לאקדמיה, איך זה יכול להיות שלהם אין את זכות היסוד הזאת? זה גם מטריד מאוד שמסתכלים על שוק העבודה".
"אני בהחלט מסכימה שחלק מהעניין הוא הסתכלות על הפרט, וכמה הוא יכול לקבל החלטות על עתידו. בסיס נתונים מאוד רחב וחדש- האתר החדש שלנו אמור לשקף מגמות במשק, ואיזה מוסד לימוד בוגריו מוצאים עבודה, וכו'. אבל אנחנו יודעים שגם אנשים הולכים ללמוד מה שהם רוצים".
4 צפייה בגלריה
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים
כנס אקדמיה פאנל כמה האקדמיה שווה אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים
אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים
(צילום: יריב כץ)
ספיר איפרגן הוסיפה כי מבחינת משרד האוצר, אין ספק כי השכלה גבוהה היא השקעה חיובית שתורמת למשק ולתוצר. "יש מקום לדבר על תמריצים ועל האופן שבו זה נעשה. בסוף, כמו שנאמר פה, לא כל האוכלוסייה מקבלת את סבסוד שכר הלימוד. על כן יש שאלה אמיתית על כמה מדובר בהטבה פרוגרסיבית או רגרסיבית, ואיך ניתן לשפר אותה".
"מדובר בשאלת יסוד שמגדירה את דמותה של האוניברסיטה בישראל. אפשר לדבר על תמריצים, אבל זה דיון חסר לפני שיש הסכמה על התכלית, על התפקיד. הרוב המוחלט של מי שמגיע למערכת ההשכלה הגבוהה- מגיע לשוק התעסוקה".
"יש פער בין מה שהאקדמיה חושבת לבין מה שהסטודנט חושב", ציין פלהמייר, "לרוב, הוא מגיע לתואר כדי להתעסק ביום שאחרי במה שהוא למד. בפועל, למעלה מ-50% לא מתעסקים במה שהם למדו. כן יש מגמת שיפור, ומתחילה להיות הבנה של הסוגיה הזאת. הסטודנט מגיע כדי למצוא תעסוקה יום אחרי, ואת זה צריך להפנים".