שבוע ההשקעות
"גם בדרך מפותלת, בסוף 2027 נרוויח כסף גם בחוב וגם במניות"
כך העריך יניב פגוט, מנהל חטיבת השווקים בבורסה. יניב בר, ראש תחום כלכלה בבנק לאומי, העריך כי בתרחיש החיובי “השקל ימשיך במגמת ההתחזקות”. רונית הראל, מנכ”לית S&P מעלות, תהתה אם תשואות של 5.3%-5% באג”ח האמריקאיות ל־10 שנים הן כבר “הנורמלי החדש”
"אני חושב שבסופו של יום, גם אם הדרך תהיה מפותלת, התוצאה בסוף 2027 תהיה שנרוויח כסף גם על רכיב החוב שלנו וגם על רכיב המניות שלנו", אמר יניב פגוט, מנהל חטיבת השווקים בבורסה לני”ע, בפאנל בהנחיית אדריאן פילוט מכלכליסט, שהתקיים בשבוע ההשקעות של כלכליסט בשיתוף איילון ביטוח ופיננסים. בפאנל השתתפו גם יניב בר, ראש תחום כלכלה בבנק לאומי; רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת הדירוג הישראלית S&P מעלות; ומורן אלון, מנכ"לית הנציגות הישראלית של בנק פיקטה (Pictet) השוויצרי.
מה לדעתכם צפוי בשווקים ב־2027, למה המשקיעים צריכים לשים לב?
רונית הראל בן זאב: "אני הייתי מסתכלת על התשואות בשוק האמריקאי, בעיקר אג"ח ל־10 שנים. התשואות עברו את ה־5% בשבועות האחרונים, והגיעו גם ל־5.3%. השאלה היא אם זה באמת 'הנורמלי החדש' של 2027, או שצפויה התמתנות מסוימת בהנחה שיהיו התפתחויות חיוביות באיראן וגם בחזית האינפלציה בארה"ב".
יניב בר: "אני אתמקד בפרמיית הסיכון של המשק. אנחנו רואים שציפיות האינפלציה והאינפלציה בעולם עולות, בעוד בישראל האינפלציה מתמתנת. זה מאפשר לבנק ישראל להמשיך להפחית את הריבית, בניגוד למה שקורה בעולם. אם האירועים בחודשים הקרובים יתפתחו בהתאם לתרחיש המרכזי של לאומי, תהיה הכרעה אחרי סבב אחד של בחירות ולא ניכנס לסבבים בלתי נגמרים, והמלחמה תסתיים עד סוף 2026 עם הסכם יחסית טוב לישראל — נראה שנה של צמיחה של יותר מ־5%".
מורן אלון: "יש שלושה דברים. הראשון הוא עלות ההון. הריבית בארה"ב היא באזור 4%, ומצד שני הצמיחה היא 2.4%, כלומר ריבית גבוהה לצד כלכלה בריאה. זה ישפיע על פרמיית הסיכון שהמשקיעים ידרשו. הדבר השני הוא ה־AI. זו כבר תופעת מאקרו שמשפיעה על שבבים, חשמל ודאטה סנטרים. התוצאה של AI אמורה להיות עלייה בפריון, אבל לפני כן צריך להשקיע הרבה מאוד משאבים. ההשקעות האלה יוצרות עלייה באינפלציה, ורק לאחר מכן נוכל לראות השפעה דפלציונית. הנקודה השלישית היא פיזור. אנחנו עדיין תומכים בהמשך הצמיחה בארה"ב, אבל מסתכלים גם על אירופה, בין היתר בגלל המדיניות הפיסקאלית וההשקעות בביטחון. ויש גם אפיק משמעותי של אג"ח, שמציע תשואות שמפצות הרבה יותר מבעבר בהשוואה למניות".
יניב פגוט, אתה אופטימי לגבי השווקים ב־2027?
"בשוק ההון אין מקום לאנשים שאינם אופטימיים. הנטייה של אנשים היא להתמקד בסיכונים, בפחד ובחששות, אבל דברים גם נוטים להיפתר. המלחמות שאנחנו רואים היום יכולות גם להסתיים. באיראן, באוקראינה וגם בזירה שלנו הדברים יכולים להתייצב, ובסוף זה יתגלגל למחירי הנכסים. תשואה של 5.3% (תשואת אג"ח ארה"ב ל־10 שנים — ח"ג) היא תשואה שקשה לנהל סביבה עסקים וכלכלה ריאלית. לכן אני חושב שהפד יצטרך לבצע הרחבה כמותית משמעותית כדי להשפיע על התשואות ולהביא אותן למקום נורמלי יותר".
רונית, מה הסיכונים המרכזיים בכל הנוגע לחוב הריבוני ולדירוג המדינה?
"אחד הנושאים המאתגרים הוא התחום הפיסקאלי. עלינו מיחס חוב־תוצר של כ־60%, שבו בלטנו לטובה ביחס למדינות העולם המפותח, לכ־70%, וכרגע לפחות קשה לי לראות שהמגמה הזו משתנה. נכון שיהיו לנו כמה הפתעות בתחום המיסוי, למשל אנבידיה, והשאלה היא אם מדובר בהכנסות בנות־קיימא לאורך זמן. בתחום המוניטרי אנחנו בסביבה יחסית יציבה ורגועה. החוב החיצוני של ישראל נמוך, יש יתרות בבנק ישראל ויש לנו יכולת להתממן בשוק המקומי. ה־CDS, שמשקף את הסיכון של ישראל, חזר פחות או יותר לרמה שלפני 7.10".
יניב בר, לבנק ישראל יש עדיין מקום להפחית ריבית?
“אחד המשתנים העיקריים הוא הריבית הריאלית. כיום אנחנו בסביבה של 1.3%-1.2%, וקרן המטבע העריכה שהטווח הניטרלי הוא בין 0.5% ל־1.5%. כלומר, אנחנו עדיין קרובים לגבול העליון. לכן, גם לפי הערכת בנק ישראל וגם להערכתנו, יש מקום להפחתת ריבית נוספת. בתרחיש המרכזי, הסביבה המוניטרית יכולה להמשיך לתמוך בהתרחבות הפעילות הכלכלית, ואז צמיחה של 5% ואף יותר היא תרחיש סביר מאוד".
יניב פגוט, האם המשקיעים הזרים באמת יוצאים מהבורסה?
"אנחנו נמצאים בשיא בכל הנוגע להשקעות של זרים. בערך כל שקל שלישי שנסחר היום בבורסה הוא של משקיעים זרים, ורמת העניין שלהם בשוק המקומי מעולם לא היתה גבוהה יותר. בימים האחרונים היתה עסקה בנקסט ויז'ן, שבה 1.3 מיליארד שקל עברו בין משקיע זר אחד למשקיע זר אחר.
יניב בר, איפה יהיו השקל, האינפלציה והצמיחה בסוף 2027?
"בהנחה שהדברים מסתדרים בצד החיובי, אנחנו צופים צמיחה של יותר מ־5%. אנחנו חושבים שהשקל ימשיך במגמת ההתחזקות, אבל בקצב מתון הרבה יותר מזה שראינו בשנתיים האחרונות, ובסוף 2027 שער הדולר יהיה, להערכתנו, סביב 2.9 שקלים. האינפלציה תעלה מעט מהרמה הנוכחית של כ־1.5%, ובסיכום 2027 תהיה מעט מעל 2%".
ומה לגבי הבחירות, עד כמה הן סיכון מבחינת המשקיעים?
מורן אלון: "מנקודת המבט של משקיע זר, פחות חשוב מי ינצח. מה שחשוב הוא מה תהיה המדיניות הפיסקאלית, הרגולטורית והמוסדית, ואיך היא תשפיע על השוק".
רונית הראל בן זאב: "הוצאות הביטחון יהיו פחות או יותר באותו סדר גודל, וזה אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר בכל ההערכות. אני גם חושבת שנושא הבחירות, לפחות מבחינת המשקיעים הזרים, הוא פחות מרכזי".
יניב פגוט: "יש סיכונים, אבל אני חושב שאנחנו במצב נוח, ויקרו בדרך גם דברים טובים. צריך לזכור את זה".
