סגור
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת (צילום: שלו שלום)
בלעדי

"אם בג"ץ לא יוציא צו על תנאי לבחירת המבקר בימים הקרובים - ההליך יידחה לדצמבר"

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מסרב לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד המבקר, בניגוד להחלטת בג"ץ - ובשל הבחירות ההליך עלול להידחות לדצמבר; בבקשה למתן צו על תנאי לקיום הבחירות נכתב כי "מדובר בגישה תקדימית ומסוכנת החותרת בצורה מובהקת תחת שלטון החוק"

ההליך לבחירת מבקר המדינה מסתבך: אם בג"ץ לא יוציא צו על תנאי לבחירתו בימים הקרובים, הבחירה תידחה עד לדצמבר; זאת, מאחר שספק אם הכנסת תכונס לשם כך בשבוע הבא, ערב הבחירות שיתקיימו ב-27 בחודש. כך עולה מפנייה שהגיש הבוקר לבג"ץ ירון גדות.
גדות עתר לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה המסרב לקיים את החלטת בג"ץ מ-2 ביולי על קיום בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה. מתחילת יולי 2026 פועלת המדינה בלא מבקר.
גדות, באמצעות עו"ד אבי רימון, כתב לבג"ץ כי מתשובותיהם של אוחנה והיועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק עולה כי אין כל מניעה לקיים את ההצבעה עד לבחירות. לפי חוות הדעת של אפיק שהוגשה השבוע לבג"ץ, יש לקיים את פסק הדין בעניין הבחירות למבקר המדינה, ולקבוע מועד לקיום ההצבעה החוזרת בהקדם האפשרי. לפי גדות, המשמעות היא שיש לבחור את המבקר עוד בקדנציה הנוכחית של הכנסת, שתסתיים ב-10 בנובמבר 2026. אוחנה הודיע שלשום לבג"ץ, באמצעות עו"ד ציון אמיר, כי יש לדחות את בחירתו של מבקר מדינה חדש לכנסת הבאה, שתושבע ב-10 בנובמבר 2026.
גדות טוען כי "תגובתו של אוחנה אינה מצביעה על כל נסיבה המונעת את קיום ההצבעה בהקדם האפשרי" וכי "לא ננקטו פעולות לקידום ההצבעה החוזרת ולא נקבע מועד לקיומה". עוד ציין כי אוחנה לא רואה עצמו מחויב לפסק הדין של בג"ץ ואינו מוכן בעת הנוכחית לקיים את ההצבעה (...) גישה תקדימית זו מסוכנת וחותרת בצורה מובהקת תחת שלטון החוק ואין לתת לה יד".
כמו כן ציין גדות כי טענותיו של אוחנה לאי קיום הבחירה מוסברות בין היתר בסמיכות למועד הבחירות, אבל הסמיכות נוצרה על ידי אוחנה "במכוון במו ידיו ולכן לא יעלה על הדעת שיישען על טענה זו". לדבריו, "מינוי מבקר המדינה הוא עניין דחוף וחיוני ביותר מזווית האינטרס הציבורי. סמכויות הליבה של המוסד אינן מופעלות בהיעדר מבקר מכהן. בנסיבות אלה כל דחייה נוספת בבירור עלולה להפוך את שאלת העיתוי לעובדה מוגמרת. הכרעה לאחר חלון הזמן לקיום ההצבעה בכנסת הנוכחית לא תיתן מענה אפקטיבי למחלוקת המונחת בפני בית המשפט".
גדות הוסיף כי "לנוכח הפגיעה באינטרס הציבורי, הותרת משרת מבקר המדינה בלתי מאוישת בפרט בתקופת הבחירות חורגת ממתחם הסבירות ומחייבת מציאת הסדר שיבטיח את המשך מילוי התפקיד והפעלת הסמכויות הנלוות לו".
בעקבות היעדרו של מבקר מדינה קבוע, משרד המבקר לא יכול לפתוח בביקורות חדשות או בביקורת על ישום דו"חות שפורסמו, למשל בעניין מחדלי התעופה. זאת ועוד, מאז שהמבקר מתניהו אנגלמן, המשמש גם כנציב תלונות הציבור, סיים את תפקידו בתחילת יולי ועד היום התקבלו בנציבות תלונות הציבור 26 בקשות לצווי הגנה על חושפי שחיתויות שנדחו על הסף או שהבירור בהן הופסק, שכן על פי החוק בהיעדר נציב מכהן לא ניתן לקיים את ההליך.
בג"ץ פסל את בחירתו של מיכאל ראבילו - פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו - למבקר המדינה, לאחר שחברי כנסת מהליכוד תיעדו את עצמם מצביעים, אף שההצבעה היא חשאית. המשנה לנשיא העליון, השופט סולברג, כתב כי "המשיבים לא הציגו, הלכה למעשה, כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית' שבחוק היסוד ובחוק מבקר המדינה".