השקעות קטנות גדולות
“פירות החיסכון לכל ילד ייראו כשחוסכים מגיל 0 יגיעו ל־21"
כך אומר רמי עזריה, מנהל מחלקת קופות גמל ברשות שוק ההון. טל חודרה מהפניקס קפיטל: “בראייה ארוכת טווח החשיבות היא בגיוון ההשקעות״
“תוכנית חיסכון לכל ילד היא ללא ספק מהפכה, אך את הפירות שלה נראה רק כשהילדים הראשונים שנכנסו לתוכנית מגיל 0 יגיעו לגיל 21”, כך אמר רמי עזריה, מנהל מחלקת קופות גמל ברשות שוק ההון, במסגרת פאנל בנושא תוכנית חיסכון לכל ילד בהנחיית שקד גרין ערבה מכלכליסט.
בפאנל השתתפו עוד טל חודרה, מנהלת ייזום וסינרגיה, הפניקס קפיטל פרטנרס, ושי אבו, יו”ר איגוד יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.
התוכנית עברה לא מעט שינויים מאז שנולדה. רמי, תעשה לנו סדר - מה השתנה ולמה?
עזריה: "בתחילת הדרך, החוסכים יכלו לבחור בין חיסכון בבנק לבין קופת גמל להשקעה, כאשר ברירת המחדל - אם ההורה לא בחר אקטיבית - היתה בדרך כלל מסלול סולידי בסיכון מועט. המדינה נקטה אז גישה זהירה ולא רצתה להכריח אנשים לקחת סיכון. אלא שבחלוף השנים זיהינו שני פערים משמעותיים: הראשון הוא פערי תשואה ניכרים בין הפיקדונות הבנקאיים עם ריבית קבועה לבין קופות הגמל שמשקיעות בשוק ההון בהתאם למסלול שנבחר. הפער השני התגלה בתוך קופות הגמל עצמן - בין המסלולים בסיכון מועט לאלו בסיכון מוגבר.
שי אבו: "השיח סביב זה חשוב וצריך להגביר אותו, כי בסופו של דבר אנשים עם ידע פיננסי הם גם אלה שינהלו טוב יותר את החיסכון לילדיהם"
"כתוצאה מכך, מדצמבר 2022 שונתה ברירת המחדל לסיכון מוגבר. כלומר, הורה שלא בוחר אקטיבית, כספי הילד שלו יופקדו אוטומטית במסלול בסיכון מוגבר, למעט מקרים שבהם יש ילד קודם עם בחירה שונה. בנוסף, החל משנת 2025, תיקון לחוק מאפשר גם למי שחוסך בבנק להעביר את ההפקדות העתידיות לקופת גמל, כדי ליהנות מתשואה מוגברת"
טל, את מייצגת כאן את הפניקס. אתם בעצם אחד הגופים שמנהלים את הכספים של מי שבוחר או שבחרו בשבילו בברירת מחדל, לפתוח קופת גמל, כלומר, תוכנית חיסכון לכל ילד כקופת גמל להשקעה. איך זה נראה אצלכם? הכסף מנוהל אחרת?
חודרה: "במוצר הזה ספציפית יש שלושה סוגי סיכון: סיכון מופחת, סיכון בינוני, שזה למסלול הכללי שרובנו מכירים, וסיכון מוגבר, שזה בעצם חשיפה לרכיבי סיכון של מניות ומכשירים מנייתיים מתוחכמים. אף שסכום ההפקדה החודשי נמוך בהשוואה למוצרים פנסיוניים אחרים, הכסף מנוהל באותה רמת תחכום. אנחנו עובדים באמצעות סלי השקעה. זה אומר שהחוסכים נהנים מיתרון לגודל של גוף כמו הפניקס. אם בחרתם במסלול מוגבר, הכסף שלכם נחשף למניות ולמכשירים מנייתיים מתוחכמים בארץ ובחו"ל. אנחנו משקיעים בנכסים מגוונים, כולל נדל"ן ותשתיות, כדי לאזן את התיק ולמקסם תשואות בטווח הארוך. השנה האחרונה, למשל, היתה מצוינת בשוק הישראלי, אבל בראייה ארוכת טווח החשיבות היא בפיזור ובגיוון ההשקעות".
שי, אתה מלווה משפחות כבר כמעט 20 שנה. איך הציבור מגיב לתוכנית הזו בשטח? האם יש מודעות?
אבו: "התוכנית הביאה בשורה גדולה בעצם קביעת היעד והחיסכון האוטומטי, אבל יש לא מעט כשלים בהתנהלות הציבור. אנחנו רואים תופעה מצערת של ‘אפליה לא מכוונת' בין אחים, ילד אחד נרשם למסלול מוצלח, ואצל השני ההורים פשוט לא ביצעו פעולה והכסף נותב לברירת מחדל פחות טובה או נשאר בבנק.
"אנשים לעתים נשארים בבנקים מחוסר ידע או כי אמרו להם שזה 'הכי בטוח', אבל בפועל הם מפסידים תשואה משמעותית. הציבור צמא לידע, וחשוב כמובן שהידע יהיה נגיש אבל חשוב שתמיד תהיה תחרות על הלקוח. הייתי רוצה מאוד שבתוך אותם מסלולי השקעה אנשים יוכלו לעשות שינוי כי מה שקורה היום הוא שלרוב ברגע שאדם בחר מסלול מסוים, הוא נשאר שם. השיח סביב זה חשוב וצריך להגביר אותו כי בסופו של דבר אנשים עם ידע פיננסי רחב הם גם אלה שינהלו טוב יותר את החיסכון עבור ילדיהם, כך שאם המטרה היא לייצר שוויון גדול יותר, צריך לראות איך עושים זאת".
טל, כמה אנשים בפועל עוברים בין מסלולים?
"הנתון אצלנו הוא שפחות מאחוז אחד ממספר החוסכים בשנה שינה את המסלול שבו הוא נמצא, וזו באמת נקודה למחשבה".
