"היצירה שלי עברה לגור אצל אחרים, וזה עושה לי ממש טוב"
כך אמרה הציירת תום פימה בשיחה במסגרת הפופ-אפ פודקאסט "יוצרות עתיד 2026" שהתקיים לצד ועידת התחזיות 2026 של כלכליסט
"היצירה הזאת חיה עכשיו עם הבחור הזה, עם הבחורה הזאת... יש להם נוף חדש לגמרי, וזה עושה לי ממש טוב". במילים אלו מתארת הציירת תום פימה את תחושת הסיפוק שבשחרור עבודותיה לידי אספנים, תפיסה שגיבשה במהלך לימודיה ואותה שיתפה באולפן הפופ-אפ פודקאסט "יוצרות עתיד" במסגרת ועידת התחזיות 2026 של "כלכליסט". פימה הציגה בראיון גישה מקצועית הדוגלת בשחרור היצירה "בלב שלם", מתוך הבנה טכנית עמוקה שכל דבר שניתן להרוס, ניתן גם לבנות מחדש.
בניגוד לסטריאוטיפ האמן המבולגן, פימה העידה על עצמה כמי שאוהבת סדר וארגון מאז ילדותה. היא מתחילה את יום העבודה שלה בסטודיו בשעה שש בבוקר, ועשויה לעבוד על שבע עבודות במקביל. תהליך היצירה שלה ייחודי בכך שהיא אינה עושה סקיצות כלל; היא מצלמת נשים בסביבתן הביתית לאחר שהיא מאפרת ומלבישה אותן, וניגשת ישירות לקנבס עם צבעי שמן. טכניקת העבודה שלה כוללת שימוש בסכינים ובניירות שיוף לצורך "פירוק ובנייה מחדש" של השכבות על הקנבס. פימה מתארת אובססיה לתקופת הרנסנס והאימפרסיוניזם, שהובילה אותה לחפש בית ספר לציור קלאסי בחו"ל כדי לרכוש טכניקה המדמה את עבודת ה"מאסטרים".
תום פימה הסבירה בפודקאסט כי היא מציירת נשים בלבד, ולמרות שהיא מנסה למקם אותן במרחבים "על-זמניים" נטולי סממנים טכנולוגיים עכשוויים, היא מודה כי הזהות הישראלית חודרת ליצירה. לדבריה, הדמויות נראות ישראליות בזהותן ובמראן, והיא אינה יכולה לנתק אותן באמת מה"כאן ועכשיו" המקומי, המושפע מהסביבה התל-אביבית או החיפאית בה היא פועלת.
הבחירה לחזור לישראל לאחר שנתיים וחצי בברצלונה הייתה קשורה לתחושת ה"בית". פימה ציינה כי בנקודת הזמן הזו, היא מזהה בישראל כמות הזדמנויות גדולה יותר מאשר באירופה, בזכות קשרים מקצועיים שפיתחה מאז גיל עשרים. היא מעידה כי טוב לה בחיפה ובתל אביב, וכי הצלחתה המקצועית הנוכחית – הכוללת תערוכות ומכירת יצירות – לא הייתה מתרחשת באותו אופן בחו"ל.
לצד ההצלחה האמנותית, פימה חושפת את הקשיים הכלכליים המלווים את המקצוע. היא מתארת את ההתנהלות הכספית כ"מלחמה", שבה ההוצאות על חומרי גלם עשויות להגיע ל-1,500 שקלים עבור קנבס בודד. חוסר היציבות בהכנסות מונע ממנה לשכור סטודיו מחוץ לביתה או לבצע רכישות משמעותיות כמו רכב.
לקראת שנת 2026, שאיפתה המרכזית של פימה היא להשיג ביטחון כלכלי שיאפשר לה להתמיד ביצירה ללא דאגה קיומית מתמדת. עם זאת, היא נמנעת מהבטחות וצופה פני עתיד בזהירות: "אני לא יודעת כבר להבטיח כלום... אבל אני רוצה להאמין שזה אחוזים גבוהים". עבורה, היכולת להמשיך ליצור ולהעניק ליצירות "נוף חדש" בבתי האספנים היא המניע המרכזי בעבודתה.
